בעבר הלא רחוק לא הכיר הביטוח הלאומי בלקויות למידה כנכות. לפני מספר שנים התחיל הביטוח הלאומי פיילוט שבמסגרתו לקויות הלמידה נכנסו לסל הנכויות. פיילוט זה הסתיים לאחרונה.
אולם, סטודנטים הסובלים מלקות למידה המשולבת בהפרעת קשב ובוודאי סטודנטים שיש להם ליקויים גופניים נוספים, יכולים להצליח בתביעה ולקבל מהביטוח הלאומי את הסיוע הכספי.
הפרעות קשב וריכוז היו ונשארו מוכרות בביטוח הלאומי וכך גם ליקויים גופניים אחרים, עקב תאונה בעבר, פגיעה בצבא, מחלות שונות, ליקויי ראיה או שמיעה, קשיים רגשיים ועוד.
בהתאם, אנשים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז ו/או ליקוי גופני נוסף יכולים לפנות לועדות רפואיות של הביטוח הלאומי לקביעת אחוזי הנכות הרפואיים. המטרה של קביעת אחוזי הנכות הללו אינה לצורך קבלת קצבת נכות כללית, אלא לצורך קביעת גובה נכות ולקביעת זכאות לשיקום מקצועי בביטוח לאומי.
מטרת הביטוח הלאומי הנה שילוב צעירים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז בחברה כאזרחים יצרנים ועובדים. סטודנט המקבל שיקום מקצועי יכול כך לרכוש מקצוע המתאים למגבלותיו וליכולותיו ולהשתלב בשוק העבודה.
סטודנט שנקבעה לו נכות בשיעור של 20% לפחות יכול להגיש תביעה לשיקום.
בהקשר של גובה הנכות חשוב להבין שני דברים: ראשית, ניתן לצרף נכויות, היינו, סטודנט שיש לו לקות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז ו/או לקות גופנית נוספת, כמו בעיות גב, מחלת ילדות, מחלה נפשית ועוד, יכול להגיש תביעה לנכות לגבי כל הליקויים יחדיו ולקבל הכרה בנכות משוקללת של כל הלקויות. גובה הנכות הסופית יכול להשפיע על סל השיקום שיאושר לו.
בנוסף, פעמים רבות לקויות הלמידה והפרעות הקשב והריכוז מלוות בקשיים רגשיים כגון בטחון עצמי נמוך, ערך עצמי ירוד, חרדות, שינויים במצבי הרוח ועוד. במידה שהסטודנט מטופל רגשית בקשר עם השפעות רגשיות אלה, אזי יתכן שתקבע נכות נפשית נוספת בגין אלה וכך יעלה הסיכוי להגעה לנכות המינימלית הנדרשת לשיקום.
התביעה הינה טופס הכולל נספח למילוי רופא המשפחה והמעביד, אם הסטודנט עובד. לתביעה יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים, כולל אבחונים, מסמכים רפואיים רלוונטיים ומסמכים על טיפול רגשי, במידה שניתן טיפול כזה. הסטודנט גם יכול לפנות למומחה הרפואי המתאים לצורך הגשת הערכת נכות/חוות דעת רפואית באשר לגובה נכותו הרפואית. לאחר הגשת התביעה לסניף המוסד בהתאם למקום מגוריו מוזמן הסטודנט לועדה רפואית, המורכבת מפסיכיאטר או נוירולוג ו/או מומחה נוסף בהתאם לתחומי הליקוי שנטענו (לדוגמא, אורטופד). הסטודנט נבדק על ידי הועדה הרפואית והודעה על ההחלטה נשלחת לביתו כעבור כחודש. במידה שהסטודנט בוחר בכך, הוא יכול להגיש ערר מנומק על החלטה הועדה הרפואית ויכול לצרף אליה גם חוות דעת רפואית או הערכת נכות רפואית מתאימה. במקרה כזה, יעמוד הסטודנט בפני ועדה רפואית לעררים ובהתאם להחלטתה תקבע זכאותו.
במידה שנמצא כי הנכות הרפואית הנה מעל למינימום הנדרש, זכאי הסטודנט להגיש תביעה לשיקום מקצועי. במקרה זה יזומן הסטודנט לועדה תפקודית של עובדת סוציאלית מטעם המל"ל, אשר תקבע את ה זכויות הכספיות לסטודנט לשיקום ואת ההטבות בסל השיקום להן הוא זכאי.
סל השיקום כולל את ההטבות הבאות, המאושרות באופן ספציפי לכל סטודנט ע"פ צרכיו:
דמי שיקום ? זהו תשלום שנועד לכסות את הוצאות המחיה של הסטודנט בזמן הלימודים. דמי שיקום אלה משולמים בתנאי שהסטודנט לומד מינימום 20 שעות בשבוע. סל השיקום כולל החזר הוצאות שכר לימוד אוניברסיטאי, החזר הוצאות ציוד לימודי, מחשב ומדפסת, שיעורי עזר, החזר הוצאות נסיעה או החזר שכר דירה, שירותי הנגשה ותמיכה - לסטודנטים בעלי לקות פיזית נוספת ? מי שיש לו נכות קשה נוספת, המגבילה את נגישותו ללימודים, עשוי לקבל שירותי הנגשה ותמיכה, כגון שירותי תרגום לשפת הסימנים, תימלול ועוד.
סל השיקום שמאושר ניתן בשלב זה לתואר הראשון ובמידה שמוגש באיחור, התשלום שמאושר משולם עד שנה אחורנית.
למרות השינוי המשמעותי במדיניות הביטוח הלאומי, הבשורה טרם הגיעה לסטודנטים רבים המשולבים כבר בלימודים ? כי הם פשוט לא שמעו על זה.
הבשורה לא הגיעה גם לצעירים הסובלים מלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז אשר שוקלים את דרכם בחיים וחוששים מבחירה במסלול אקדמי בגלל הקשיים הכרוכים בכך לסובלים מלקויות הלמידה והפרעות הקשב. אותם צעירים יודעים כי הקשיים עמם הם מתמודדים יום יום ובפרט בלימודים, יכולים להוות מכשלה בלימודים אקדמאים ? כיצד הם יוכלו לשלב לימודים ועבודה? כיצד יעמדו במטלות המוסד האקדמי? כיצד יספיקו להשלים בחינות? לעשות עבודות? לשבת שעות ולהתרכז בלימוד לבחינה ועוד כהנה וכהנה חששות.
אילו הצעיר או הסטודנט ידעו כי הם יכולים לקבל את גלגל ההצלה הזה מהביטוח הלאומי, כי הם לא חייבים לעבוד ויכולים ללמוד יותר זמן, כי הם יכולים לקבל שיעורי עזר, כי הם יכולים לקבל סיוע בדיור ועוד ? אולי מערכת השיקולים שלהם תשתנה בבואם להחליט החלטות לגבי עתידם וגורלם.
מטרת הביטוח הלאומי, יחד עם גופים רבים אחרים, הנה להנגיש המידע אל כל אותם סטודנטים הלומדים כיום במוסדות להשכלה גבוהה ואל אלה אשר שוקלים את דרכם ואולי נרתעים מבחירה בלימודים אקדמאיים.
מאחר שתהליך קבלת הזכאות לזכויות כספיות הוא מורכב ודורש ידע מקצועי וניסיון, מומלץ לצאת לדרך זו עם עו"ד המכיר את נבכי הפרוצדורה בביטוח הלאומי. על מנת להקל על קהילת הסטודנטים, ניתן לקבל מידע בדיקנט הסטודנטים, במרכזי התמיכה במכללות ובמוסדות האקדמאים, בקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, במרכזי הצעירים של היחידה ועוד.
בעבודה נכונה ומאומצת ניתן להעלות משמעותית את השילוב של צעירים עם לקויות למידה ו הפרעות קשב בלימודים אקדמאיים. צעירים אלה פעמים רבות חוששים לבחור באקדמיה, עקב הקשיים מהם הם סובלים ואותם הם זוכרים כה טוב מהלימודים בבית הספר. כאשר הם יבינו שהקשיים שלהם מוכרים ובמקביל להתאמות בלימודים הם יוכלו לקבל סיוע כספי משמעותי לאורך לימודיהם ? הם ישנו אולי את מערכת השיקולים שלהם.
אין ספק כי תהליך זה יוביל לשיתופם של יותר ויותר צעירים עם הפרעות קשב וריכוז בלימודים אקדמיים, דבר אשר לבטח יסייע בעדם בעתיד במציאת עבודה ושילוב מיטבי בחברה ולא פחות חשוב ישפר את ביטחונם העצמי והאמונה כי עבורם השמיים הם הגבול.
עו"ד סיגל באואר דקל - הכותבת היא עורכת דין בתחום נזיקין המתמחה בזכויות כספיות של סטודנטים בביטוח לאומי.
