רעידת אדמה וצונאמי ביפן- ''כח עליון''? 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

יפן, כידוע, היא בין המדינות החשובות ביותר בעולם, הנמצאת במקום השלישי בעולם מבחינת עוצמתה הכלכלית (אחרי ארה"ב וסין). המדינה מפורסמת בזכות תעשיית המחשבים והאלקטרוניקה וכלי הרכב. מוצרי המדינה מיוצאים למדינות רבות בעולם.  

מדינה זו ידועה גם באסונות הטבע הפוקדים אותה, לרבות רעידות אדמה וצונאמי.

אסונות טבע כאלו עשויים לגרום לעיכובים משמעותיים בשרשרת אספקת מוצרים לרחבי העולם.

נשאלת השאלה, האם אירועים כאלה, במדינה בה אסונות טבע הם דבר שניתן לצפות, עשויים להיחשב כ"כח עליון" שיפטור צדדים מקיום התחייבותם החוזית?
 
סעיפי כוח עליון בחוזים מסוגלים לספק לצד המפר, הגנה כנגד תביעה לפיצוי כספי (ואף יותר), במקרה שקיום החוזה אינו מתאפשר בשל נסיבות שלא תלויות בצדדים. ניתן להגדיר כוח עליון בחוזה באופן רחב (כל אירוע, כמו מלחמה, שביתה, פגעי מזג אוויר ועוד) או צר, בהתאם להסכמת הצדדים;
חשוב לציין כי לא קיים סטנדרט הקובע במדויק מה ייחשב ככח עליון, והכל תלוי בנסיבות המקרה. אירועים כמו פריצת הר געש, אירועי טרור, לוחמה ביולוגית, שריפה או שיטפון ? עשויים במקרה אחד להיחשב ככח עליון, ובמקרה אחר לא. 

אם לא קיים ספציפי בחוזה, סעיף 79 של אמנת האו"ם למכר טובין בינלאומי, המכסה חלק נכבד מהסחר הבינלאומי, ושנקלטה בישראל באמצעות חוק המכר (מכר טובין בינלאומי), תש"ס ? 1999 (שנכנס לתוקף בשנת 2000), קובע כי צד יהיה פטור מתשלום פיצויים לצד השני בעקבות אי קיום ההסכם, אם הוא מוכיח שאי הקיום נגרם בשל מכשול שאינו בשליטתו, ושלא ניתן לצפות ממנו באופן סביר, בעת כריתת החוזה, להתחשב במכשול, או למנוע אותו, או להתגבר עליו, או על תוצאותיו.

וכך קובע נוסח הסעיף הבינלאומי:

"A party is not liable for a failure to perform any of his obligations if he proves that the failure was due to an impediment beyond his control and that he could not reasonably be expected to have taken the impediment into account at the time of the conclusion of the contract or to have avoided or overcome it or its consequences".
 
באופן דומה, סעיף מקביל בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, המתייחס לעסקאות בתוך שטחי המדינה (ולא עסקאות בינלאומיות) קובע כי אם הפרת החוזה נבעה מנסיבות שהמפר בעת כריתת החוזה לא יכול היה לדעת עליהן או לצפות אותן, ולא יכול היה למנוע אותן, וקיום החוזה הוא בלתי אפשרי בנסיבות העניין ? לא יוכל הנפגע לתבוע פיצויים. 

בתי המשפט, גם בישראל וגם מעבר לים נוטים לאורך השנים לפרש סעיפים מעין אלה בצמצום רב, כאשר רק במצבים חריגים הם מאפשרים לצד לחוזה לחמוק מהתחייבותו החוזית. בתי המשפט חוזרים על העיקרון כי חוזים יש לכבד, וכי כמעט כל אירוע ניתן לצפייה. 

לדוגמא, בפסיקת בתי המשפט בישראל, בשנה האחרונה נקבע שהנסיבות הבאות לא מצדיקות פטור מהתחייבות חוזית (כלומר לא נחשבות "כח עליון"): גשם חזק שגרם נזק למטען שלא נשמר כראוי (רע"א  9708/09, מתאריך 26.1.11); סדק שהתגלה במטוס אשר גרם לעיכוב בהמראה (ע"א (מחוזי ת"א) 26921-07-10, מתאריך 23.2.11). תקלות בספינה במערכת הביוב ומיזוג האוויר, בעת מסע תענוגות בים התיכון(ת"א (מחוזי ת"א) 1286-08 אביגזר מאיר ואח' נ' כספי הפלגות קרוז בע"מ, מתאריך 17.5.11), ואף: משבר כלכלי שהביא לקריסת חברה(תא"ק (שלום ת"א) 150974-09 בנק אוצר-החייל סניף באר טוביה נ' שחר יוצר בע"מ ואח', מיום 22.5.11). בעבר הרחוק, נפסק  אפילו שמלחמה במדינת ישראל, היא גורם צפוי שלא נחשב ככח עליון (ע"א 715/78; אף שגישה זו רוככה מעט במסגרת ת.א. (מחוזי ת"א) 1072/07).

בענייננו- נשאלת השאלה- האם ביפן, מדינה בה אסונות טבע וצונאמי הם דבר שאינו נדיר, יוכל ספק יפני למחוק מהתחייבות חוזית מתוך טענה כי אלה נחשבים כ"כח עליון" שלא היה ניתן לצפות אותו מראש בעת חתימת החוזה, למשל, לייצא למדינת ישראל טובין?
נציין, כי במדינת ישראל, כבר הוכרע בעבר שצונאמי נחשב ככח עליון, וזאת בשונה מגשמים טיפוסיים חורפיים, אותם ניתן לצפות. באותו מקרה, נטען על ידי קבלן בניין כי האיחור במסירת הדירה לרוכשים נגרם בשל חורף גשום במיוחד, אך בית המשפט דחה את הטענה והבחין היטב בין גשמים לבין צונאמי, באומרו:

"אפילו נניח כי חורף 1992 אכן היה חורף קשה במיוחד, שאופיין בכמות גשמים החורגת מהממוצע- עדיין אין  המדובר בעיכוב שמקורו ב"כח עליון", שהוא בלבד מצדיק, לפי ההסכם, איחור מצד הנתבעת  במסירת החזקה בדירה.  קשים הגשמים שירדו במהלך חורף 1992 ככל שיהיו - עדיין אין המדובר בתופעה החורגת מגדר הרגיל, והעולה לכדי שידוד מערכות הטבע (כגון: "מבול" או "צונאמי").  במונח "כח עליון"  הכוונה היא לתופעה שאיננה תופעת טבע רגילה  ומסתברת, שלא ניתן היה לחזותה מראש או להסבירה בדיעבד".
(ת.א. (שלום ירושלים) 22996/97 דיין יהודה נ' חברת יפת שמש חברה לנכסים והשקעות בע"מ, מיום 29.3.06)

לאחר האירועים שהתרחשו ביפן, פרסמה המועצה הישראלית לצרכנות הודעה באתר האינטרנט שלה, לפיה לדעתה, האירועים נחשבים ככח עליון המצדיקים ביטול טיסות ליפן. וכך נאמר בהודעה:

"כוח עליון מהו?
האירועים ביפן - שילוב של רעידת אדמה, גלי צונאמי וחשש לדליפה רדיואקטיבית בשל פגיעה בכורים אטומיים במדינה - מהווים, לעמדת המועצה לצרכנות, אירועים הנובעים מכוח עליון.
כוח עליון במובן החוזי הן  נסיבות חדשות, שלא גרם אותן צד לחוזה, שלא  היה אפשר למנוע אותן, ולא  היה אפשר  לצפות אותן מראש או למנוע אותן. בנסיבות החדשות, הנוצרות כתוצאה מאותו כוח עליון, קיום העסקה בתנאים שנקבעו מראש הוא בלתי אפשרי ובלתי צודק. אמנם ביפן רעידות אדמה הן אירוע צפוי, אולם  העוצמה של רעידת האדמה הנוכחית בשילוב  גלי הצונאמי וחשש לאסון רדיואקטיבי, כל אלה יצרו מצב נדיר ובלתי צפוי.
לעמדת המועצה  זהו צירוף של נסיבות העונות על ההגדרה של "כוח עליון".
לעמדת המועצה לצרכנות, בנסיבות אלה לא צודק לחייב  אף אחד מן הצדדים לקיים את ההסכם כלשונו, אם הוא אינו מעוניין בכך עקב שינוי הנסיבות. לפיכך בשלב זה, כאשר המצב איננו ברור, כל אחד מהצדדים יכול לדרוש את ביטולו של ההסכם בטענה שההסכם סוכל על ידי כוח עליון.

אך כאמור, הכול תלוי בנסיבות, וגם המועצה ערה להבדל שבין ישראל ליפן. בישראל, צונאמי הוא דבר שאינו ניתן לצפייה, בעוד ביפן, עשויה לעלות טענה כי הדבר ניתן לצפייה, וזאת משום שיפן כבר חוותה בעבר אסונות טבע כאלה ואחרים. המועצה שמה את הדגש לא על הצונאמי לכשעצמו, אלא על עוצמתו וההשלכות שהגיעו בעקבותיו.
בישראל, מלחמות ואירועי טרור, לצערנו, הפכו להיות צפויים, בעוד ביפן, אירועים כאלה הם צפויים פחות. כלומר, השאלה מה נחשב ככח עליון לא בהכרח תיבדק מבחינה אובייקטיבית, אלא שהיא תלויה בנסיבות ובמדינה הספציפית. 

יחד עם זאת, גם אם נניח שצונאמי ביפן עשוי להיחשב ככח עליון, חשוב לזכור, כי על מנת ליהנות מן הפטור של "כח עליון", נדרש הטוען לפטור שכזה, להוכיח היעדר יכולת להתגבר על המכשול.

במסגרת זאת, הטוען לפטור נדרש להוכיח כי נקט או ניסה לנקוט בדרכים חלופיות על מנת למזער את הנזק או להתגבר על המכשול.

למשל, באם יבואן ישראלי הזמין משלוח של חלקי מחשב מיפן, והיצואן היפני יטען לאיחור בגין כח עליון, עשויה לעלות טענה כי היצואן היפני היה יכול לייצא את חלקי המחשב במועד שסוכם, באמצעות שימוש בחברת בת או חברה קשורה אשר שוכנת במדינה אחרת, או לייצא את חלקי המחשב מיפן בדרכים אחרות, כגון הובלה ביבשה למדינה אחרת וממנה הובלה בים או באוויר, וכו'