כיצד מחשבים פיצויים בתיקי נזיקין או רשלנות רפואית 

הפסדי שכר בעבר

כאן קיים שוני בין נפגע לעמיתו וכך במצב היפותטי שבו ראובן ושמעון נפגעו בדיוק באותה צורה ושניהם חוו את אותם מכאובים, אין הכרח ששניהם יקבלו את אותו פיצוי אף אם אורך היעדרותם מעבודתם היה שווה. אם נניח לרגע שראובן עובד באינטל ומשתכר סך של 15,000 ש"ח ושמעון עובד בבסטה בשוק ומשתכר סך 3,000 ש"ח הרי שניתן לומר כי אם יצליחו שניהם להוכיח כי נעדרו מעבודתם למשל משך חודש ימים נקודת הפתיחה של תביעתם תהא 15,000 ש"ח ו-3,000 ש"ח בהתאמה.

אגב, הפסדים אלה ניתנים להוכחה על ידי תלושי השכר אישור מהמעביד ואישור מחלה. באם הנכם עצמאיים, ניתן להוכיח הפסדי השתכרות על ידי דו"חות שהוגשו למע"מ למשל.

הפסדי השתכרות עתידיים

רכיב זה הנו מהותי ביותר והוא בדר"כ הגדול ביותר בפגיעות קשות. כאן ייערך החישוב בדר"כ ע"פ מכפלת אחוזי הנכות התפקודית בגובה ההכנסה החודשית שהיתה ידועה עובר לתאונה כפול מספר החודשים שנותרו עד גיל הפרישה. יודגש: פיצוי לעתיד אינו משתלם אלא כשמוכחת פגיעה לעתיד. בפגיעות אורטופדיות למשל בית המשפט לא ישתכנע לפצות לעתיד אלא אם ישנם ממצאים בבדיקת CT או MRI.



הלכת אטינגר

במרץ 2004 נולד בבית המשפט העליון פס"ד אטינגר המהווה "מהפכה זוטא" בדיני הנזיקין באשר הוא מורה על פסיקת פיצויים בראש נזק חדש. פסה"ד דן הן בקיצור חלקי של תוחלת החיים, כלומר שהניזוק צפוי לחיות פרק זמן קצר יותר עקב התאונה, והן בקיצור מלא של תוחלת החיים, כאשר הניזוק נפטר במהלך התאונה או בסמוך לאחריה. במקרים כאלה, הוחלט, יהא זכאי הניזוק או עזבונו לפיצויים בגין אובדן יכולת ההשתכרות באותן שנים שצפוי היה להשתכר מעמלו, אלמלא מעשה העוולה. תקופה זו הוגדרה אפוא כ"שנים האבודות".

הוצאות רפואיות

במיוחד הדברים אמורים ביחס לטיפולים, עזרים, תרופות ואשפוזים, אשר הנפגע אינו זכאי לקבל מקופת החולים, לרב באשר אין הם נכללים בסל הבריאות, שכן נפגע אינו זכאי לקבל פיצויים עבור הוצאות רפואיות מחברת הביטוח.

הוצאות עבור עזרת הזולת וסיעוד

המדובר בהחזר הוצאות עבור עזרה בעבודות משק הבית, דוגמת ניקיון ובישול, הכל כמובן באם אכן מצבו התפקודי של הנפגע "מצדיק" זאת.

הוצאות ניידות

לעיתים, יהא זכאי הנפגע לכל הוצאות הנסיעה הנגרמות לו כתוצאה מהתאונה לרבות עלות התאמת רכב לנכות זאת במקרים קשים.

הוצאות בגין התאמת דיור

המדובר לרב בתיקים של 100% נכות ומטרתם לאפשר התאמת דיור לנפגעים בין אם מדובר במעליות, שינוי מקום מגורים וכיוצ"ב.

פגיעה באוטונומיה

ראש נזק הקיים ברשלנות רפואית בלבד. הוא אינו תלוי כלל בקיומו של נזק, כי אם על העובדה לבדה שטיפול רפואי מסוים ניתן שלא בהסכמה מדעת.

אבדן סיכויי החלמה

גם כאן מדובר בראש נזק המוכר בתביעות רשלנות רפואית. הוא בא כמענה לטענה שמוכרת כנטענת על ידי המוסד הרפואי כי "גם במידה והמחלה היתה מאובחנת בזמן, לא היו לתובע סיכויי החלמה אלא של 20% כדוגמא". בית המשפט, בפסיקה תקדימית מהשנים האחרונות, קובע כי גם מסיכויי ההחלמה המזעריים האלה אין להתעלם והפיצוי יהא כאחוז סיכויי ההחלמה.

פיצויים עונשיים
משמעם פיצוי כדי להעניש. לעיתים, ללא קשר לנזק. ראש נזק מוכר וותיק בארה"ב אבל אצלנו הדוקטרינה קורמת עור וגידים רק לאחרונה ובכל מקרה ע"מ לזכות בה יש להוכיח מעבר לרשלנות ממש כוונת זדון של המזיק. דומה כי זו רק סיבה יחידה מדוע הסכומים שנפסקים אצלנו רחוקים מאלה הנפסקים בבתי משפט בארה"ב.