האם כדאי לייפות את האמת כדי לקבל כתבה? 

זה נכון שדיוויד בואי ביקש ממך להופיע כזמרת הליווי שלו? כך הופתעה יום אחד זמרת לשמוע מעיתונאית*, כשלמעשה היא רק נפגשה עם אחד מהנגנים בלהקה של בואי. מסתבר שהיחצ"נית אותה שכרה החליטה – מיוזמתה- לייפות את האמת כדי להשיג לה כתבה בעיתון מוביל. אותה זמרת, שהאמת היא ערך חשוב בחייה תיקנה את העיתונאית, התנצלה במבוכה ואמרה שהיתה פה אי הבנה. כששמעתי את הסיפור הזה השבוע, הבנתי שאכן ישנם אנשי יחסי ציבור (לפחות אחת..) שפועלים כך. נכון שהמציאות בתקשורת קשה מאוד, נכון שכדי לקבל כיסוי רצוי שהאיטם יכיל אחד מהנ"ל: סקס, אלימות, דם, קונפליקט, כסף, או סלבס. הדרך הקלה ביותר להעלות ערך של אייטם, מכלי כמובן לפגוע בתדמית שלו, היא לקשר אותו לשמות מפורסמים. כשמדובר בשיתופי פעולה בחו"ל, קשה אולי להוכיח היה או לא היה, ואכן ב"ייפוי האמת" אפשר להשיג קמפיין וחשיפה יפה יותר. האם שווה לשלם את המחיר?
אם אתם שואלים אותי, בשום פנים ואופן אסור לשקר. כמובן שרצוי להעמיד תמיד בראש הקומוניקט את אותם קשרים הנותנים לאמן ערך, אמן שהופיע עם ריטה, גם אם זה היה כנגן מחליף בהופעה בודדת, רשאי לצרף את שמה לרשימה ללא פירושים, אך זו עדיין האמת. הידיעה שלי היא שהאמת היא היחידה ששורדת ושלשקר יש נטייה להתגלות, אם לא עכשיו בעתיד. נכון הדבר שבעתיים בעידן האינטרנט בו אפשר לעשות הצלבות. זה נכון שישנם עיתונאים רבים שרק מעתיקים את הקומוניקט, אבל ישנם גם רבים שעושים עבודה רצינית. בנוסף, ישנם אנשים רציניים שקוראים כתבות ויודעים לזהות אמת משקר, בנוסף איזה מין הרגשה זו היא לדעת, שהכתבה הושגה בעורמה. ההרגשה הרעה הזאת פוגעת במרחב האישי של האמן ותחסום אותו מהישגים.
לסיום אצטט את מה שאסתרית בלצן, מנהלת הקתדרה למוסיקה סיפרה לי כששאלתי אותה כיצד השיגה כתבה במוסף 7 ימים. העשייה שלי היתה כל כך גדולה, שאי אפשר היה להתעלם ממנה והם פנו אליי." יחסי הציבור מציגים את העשייה של האמן ואינם באים במקומה. כמובן שצריך לדעת איך להציג את העשייה, אך חשוב לציין שהיא העיקר, ושהיא צריכה לבוא ממקום אמיתי, ולא כחישוב להשגת פרסום, וכשהיא קורית ומצליחה, הפרסום גם הוא יגיע. והעיקר, האמן ייצור את האמת שלו, ולכך אין שום תחליף.   

 *הכתבה מתייחסת למקרה של חשיפה של אמנית, אך ניתן להבין ממנה גם על אמירת אמת בתחומים מסחריים. הכתבה מתבססת על מקרה אמיתי, הפרטים שונו.