הרכבת הקלה החלה את פעילותה לאחר שהסתיימו אחרי כמעט עשור עבודות השיפוצים והבניה. בעקבות תחילת הפעילות החל גם שינוי במערך התחבורה הציבורית בפעימות קלות כדי להקל על התושבים. רבים קבלו שינוי זה בקושי רב. אנשים שעד לפני פעילות הרכבת נהגו להגיע למרכז העיר באוטובוס אחד נאלצים עכשוו להשתמש בשני אוטובוסים ולפעמים יותר. הדבר קשה בעיקר לאנשים מבוגרים שהעלייה והירידה מהרכבים הציבוריים קשים להם. קווי אוטובוס שנסעו במשך לפחות ארבעה עשורים באותו מסלול השתנו לחלוטין.
כל מי שמזדמן לעיר ושאינו תושב בה וגם תושבי העיר מתלוננים על הפקקים בשעות היום שמקשים את הכניסה לעיר ואת הנסיעה בה. תחילה התקווה היתה שברגע שיסתיימו השיפוצים והבנייה של הרכבת הקלה ייעלמו הפקקים. אך לצערנו לא כך הדבר. למי שנוהג במרכז העיר נראה שהסדרי התנועה החדשים נעשו ללא התחשבות בנהגים. ישנה הרגשה שנעשה מאמץ שצלח להקשות כמה שיותר את הכניסה לעיר ברכבים. לי באופן אישי נראה שמהנדסי התחבורה ישבו במשרדם מול התוכניות , סרטטו מסלולים ללא מחשבה על משמעותם המעשית.
לדוגמה: הקטע ברחוב קינג גו'רג לכיוון כיכר צרפת ממרכז העיר. יש שם שלושה מסלולים שאחד מהם לתחבורה ציבורית שגורמים לנהגים לבלבול במקרה הטוב ובמקרה הרע לעשיית עברות תנועה. דוגמה נוספת: בנסיעה מכיוון גן הפעמון לקרן היסוד. בעבר ניתן היה למי שחפץ להגיע למרכז העיר לפנות חצי שמאלה בצומת מלון ענבל. ישבו המהנדסים והחליטו להדיר מכוניות פרטיות מקטע של 400 מטר ולגרום להם ליסוע מרחק זה ברחוב דוד המלך ובצומת הראשונה לפנות שמאלה כדי להתחבר לרחוב קרן היסוד. למה? מה תרם השינוי הזה חוץ מקושי נוסף להגיע למרכז העיר? האם משהו נתן את הדעת לכך? ישנן דוגמאות נוספות.
אם הייתה תשתית שמאפשרת שימוש יעיל התחבורה ציבורית ניחא, אבל לא כך המצב. מערך התחבורה לא אמין מספיק כדי שאנשים יוותרו על שימוש ברכב כדי להגיע למרכז העיר.
הרכבת נראית עמוסה ברוב שעות היום מה שמעיד שהציבור לומד להכיר את יתרונותיה. מראה הרכבת לאורך הצירים נותן תחושה כאלו מארץ אחרת. מהלכה השקט יחסית תורם אף הוא לכך.
הנהגים של הרכבות בדרך כלל אדיבים ומתקשרים לא אחת עם הנוסעים דרך המערכת הקולית של הרכבת וזאת בנוסף למערכת האוטומטית שנותנת מידע על התחנות שבדרך. ישנן תלונות רבות על מערך האכיפה של הרכבת שמחלק קנסות ללא הצדקה.
רבים קיוו שרחוב יפו, בחלק מהשוק לכיוון העירייה ישנה את פניו ברמת הפעילות המסחרית בעקבות תחילת הפעילות של הרכבת הקלה. מסיור שערכתי לאחרונה (פברואר 2012 ) לאורך הרחוב מסתמן שינוי... לרעה.
למעט המשביר שפתח סניף מפואר בכיכר ציון וכן בנק איגוד שפתח סניף חדש עדין לא נפתחו חנויות נוספות בסגנון זה. ראוי לציין שהרחוב שקט ללא האוטובוסים ויש לשער שגם מדד זיהום האוויר ברחוב פחת. במסגרת הבניה של המסילה שופצו גם חזיתות הבתים שרובם נבנו במאה ה-19, בתים יפים שכעט יופיים בולט יותר. נשתלו עצים גדולים, הוספו ספסלים לרווחת ההולכים וגם התאורה שופרה, התחנות של הרכבת מסודרות ונראות יעילות.
בקטע שבין כיכר הדוידקא ועד לבניין ג'נרלי בו היו חנויות רבות סגורות עקב השיפוץ נפתחו חנויות חדשות. החנויות החדשות רובן ככולן הפכו לבזארים למכירת נעלים, טקסטיל ודומיהם במחירים זולים לצד חנויות לממכר מזון מהיר, פלאפל, שוורמה ודומיהם. בפתחי חלק מהחנויות מתנגנות מוזיקות בקולי קולות דבר שמוסיף לאווירת הבזאר. כדי להשלים את תמונת הבזאר הוציאו חלק מהחנויות את מרכולתן אל מחוץ לחנות. ניכר ש"העסקים טובים" וקהל רב עורך קניות בחנויות אלו.
אין אפשרות לשלוט בעיר כזו מורכבת מבחינה סוציו אקונומית בסוג בתי המסחר שיפתחו במקום זה או אחר בעיר וכוחות השוק פועלים. זה הסגנון שתושבי העיר זקוקים לו ולדעתי התקווה שאפיון זה ישתנה בעקבות תחילת הפעילות של הרכבת הקלה נגוז. מי שרוצה לראות חנויות ברמה שונה מבזארים יאלץ להמשיך ללכת לקניונים ברחבי בעיר בהם יש חניה, מיזוג אויר ורמה גבוהה יותר של שרות.
לכתבה הראשונה בנושא : http://www.articles.co.il/article/112893
