בפעם הראשונה ששמעתי את המילה "אישה עגונה" הייתי בגיל הנעורים, והמושג עלה בדיון הציבורי מתוך הצורך לשחרר מעגינותן את נשות הנעדרים של הצוללת "דקר". התמונה שנצטיירה אז בדמיוני יצרה רושם שאישה עגונה היא אישה שמקום הימצאו של בעלה אינו ידוע, ועם זאת לא מוטלת עליו כל "אשמה".
לפני שנתיים וחצי קיבלתי הצעה לאמן נשים עגונות/מסורבות גט, נשים שהקרקע הבטוחה נשמטה תחת רגליהן במחי יד ומיקמה אותן במצב שהן מתנדנדות בין ייאוש לתקווה, בין הציפייה לסגור פרק חיים שכשל ולפתוח באחר. הכאוס היה אמור להיות זמני, פרק חיים בן חלוף, אלא שהמציאות הייתה ועדיין אחרת...
מאז פתחתי דלתי לעולמה של אישה מסורבת אחת. אני מנסה להבין את אי הסדר השולט בבתי הדין הרבני והעליון בכל שנוגע לנשים מסורבות גט.
האישה המסורבת שאני מכירה, מתנהלת כך כבר למעלה משבע שנים. בעלה סרבן הגט מונע מאשתו את הגט המיוחל באופן המאפשר לו להמשיך לעגן אותה לאורך שנים רבות.
צר לי ומתסכל אותי עד מאוד. בתי הדין הרבניים בארץ נותנים לגיטימציה מוחלטת לבעלים רבים (אלפים שכמותם) להמשיך ולעגן נשים ולהחזיקן שבויות. בתי הדין נוהגים בהן בדרכים ניפתלות, מתחמקים מלהכריע, דוחים, מתרצים, לועגים ומבטלים באחת את הנשים ואת הטוענות הרבניות כאילו אינן בעלות צד או דעה.
רק במאי 2011 אשרה מליאת הכנסת את הצעת החוק (בקיראה טרומית) לפיה אם הוחלט בבית הדין לחייב את סרבן הגט במתן גט וכדי שלא להגיע למצב של כפייה. אי לכך חובה על הדיינים לקבוע לוח זמנים לדיון בסנקציות נגדו בתוך 30-45 יום ממתן חיוב הגט!
הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ עתניאל שנלר בשיתוף עם ארגון "מבוי סתום - למען מסורבות גט". מטרת החוק להביא את הסרבנים למתן גט ולא לאפשר להם להתנהל באורח חיים כפול בעוד האישה אינה יכולה לצאת לחיים חדשים, להקים משפחה ולא להשתקם.
מסורבת הגט שאני מכירה זכתה בפסק הדין (חיוב גט) כבר לפני שנתיםימים. מאז לא חלו נגד הסרבן כל סנקציות. הוא חי את חייו עם אישה כבר 4 שנים ויותר. מסרב לשלם מזונות אישה, מסרב לתת גט והיא נותרה עגונה, חובשת שביס (היא אישה דתית - נשואה) ואינה מותרת לאיש. טרח להגיב ולהתייחס לזעקה עו"ד גיל שחף ממנו למדתי שמבחינת החוק הסירוב לתת גט הנו עוולה המפרה את עצמאותה של האישה המוגנת על ידי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כשמשמעות הדבר היא שהאישה העגונה, מסורבת הגט, יכולה לתבוע מסרבן הגט פיצויים על העוול שהוא גורם לה כפי שנקבע על ידי דיני הנזיקין בישראל.
ברגע שזה מגיע לכיס שלו, לבית משפט אזרחי, להוצאה לפועל ולכלא - פעולות שלא קשורות לבית הדין הרבני, הוא ירוץ לתת לה גט... אלא שכדי להגיע לתביעות הללו הקושי הוא רב, הדמן והמשאבים הנדרשים מאותן מסורבות אינו משחק לידן והן כבולות בכבלי בית הדין הרבני.
ואתם, האם קצתם מכוחו של בית הדין הרבני? האם תרצו לתת ידכם לטובת הצעקה הנשמעת מפי אלפי נשים עגונות הניצבות שוב ושוב מול דיינים ערלים ואין מוצא? בבקשה. בואו הצטרפו אתנו אל הקבוצה למען נשים מסורבות גט.
ריקי ברוך מאמנת אישית וקבוצתית. בחירות נכונות אימון להחלפת קריירה בשילוב כתיבה אישית כמקדמת תהליך צמיחה. אימון תעסוקתי. מלווה בהתנדבות נשים מסורבות גט בחסות עמותת יד לאישה. מתרגלת בקורס הכשרת מאמנים במכון גומא. בוגרת קורס ייעוד אמיתי. חברת בלשכת המאמנים ישראל.
