הגוזלים שלי לא עזבו את הקן, למה? 

הגוזלים שלי לא עזבו את הקן – למה?

"הגוזלים שלי עזבו את הקן, פרשו כנפיים ועפו..." בשירו המפורסם והאהוב מ-1987 מתאר אריק איינשטיין תופעה טבעית וידועה של "הקן המתרוקן" (empty nest), המתרחשת עם הגיעם של הילדים לבגרות ובה הם מכונים "מבוגרים צעירים", תקופה זו נמשכת
מגיל 20 עד 30+ לערך. שלב זה של שיגור הילדים לחיים עצמאיים משפיע על המשפחה כולה
והוא חשוב ביותר לביסוסה של אישיות עצמאית ושל זהות נפרדת מההורים.

תקופת חיים זו היא תחילתה של הבגרות. תקופה שבה מרבית הצעירים מסיימים את שרותם הצבאי
ויוצאים אל החיים האזרחיים. כעת מצופה מהם שיתחילו במסלול החיים העצמאי, ירכשו השכלה,
יפתחו קריירה, יעברו לדירה משלהם, ימצאו בן/בת זוג, יתמסדו, ילדו ילדים וכו'.

אולם, בעשרות השנים האחרונות אנו עדים למגמה שונה, צעירים רבים בוחרים שלא לצעוד בנתיב
הרגיל, מחליטים "לקחת אוויר" ולדחות את כניסתם לעולם המבוגרים על כל
מחויבויותיו. במהלך תקופה זו נשארים הצעירים תחת "כנפי ההורים", מאריכים
את תקופת "המורטוריום" ובכך זוכים לכינוי "פיטר פן" כדוגמת
אותה הדמות של ילד נצחי שאיננו נוטל אחריות ומחויבות ונהנה מהחירות ליהנות בלבד.

לקיומה של תופעה זו מספר גורמים, כגון –

• קושי רגשי – היציאה לחיים עצמאיים
מהווה סיום לתקופה של ילדות, של טרום בגרות בו שהו תחת כנפי ההורים וכעת יש להיפרד
מסוג הקשר הרגשי כפי שהיה עד היום, פרידה זו מהווה לעיתים סוג של אבדן, עבור
הצעיר.
• תמיכה כלכלית - הורים שהכנסתם מאפשרת זאת מסייעים כלכלית לצעירים ובכך מאפשרים להם להמשיך לרכוש השכלה גבוהה ללא צורך למהר ולהתבסס במקום עבודה מסוים.
• נוחות - כאשר בית ההורים מרווח ויש לצעירים חדר פרטי ונוח אין כל סיבה מצידם להעתיק את מגוריהם למקום אחר
והם נשארים וממשיכים ליהנות מפינוקי ההורים.
• קשר עם ההורים - ליחסים הבין דוריים ישנה השפעה רבה, כאשר יחסים אלו טובים ומבוססים על הבנה ותקשורת טובה יטו
הצעירים להאריך את שהותם בבית ההורים.
• חסכון בכסף- המשך חיים "על חשבון" ההורים ממזער הוצאות ומאפשר צבירת חסכונות. יש שעוזבים את
בית ההורים ושבים לאחר זמן מה (בגפם או עם בן/בת זוג) על מנת לחסוך כסף לעתיד.  
• פסק זמן – לאחר השרות הצבאי צעירים רבים בוחרים לצאת "לגלות עולם" ולהתנסות בחוויות חברתיות, תרבותיות
ובהרפתקאות שונות.
• צבירת ניסיון – דחיית מועד הכניסה לעולם המבוגרים על שלל מחויבויותיו מאפשר פרק זמן ארוך יותר של התנסויות וגילויים
בהיבטים אישיים, פוליטיים, מיניים וכו.

התוצאה-  רבים מהאירועים השייכים לעולם המבוגרים נדחים ומתאחרים, גיל הנישואין עולה ועימו גיל ההורות.
רבים מהצעירים מתקשים לצאת מתקופת "פסק הזמן", להתמקד ולמצוא את דרכם, גם כאשר הם מעוניינים בכך, הם מתקשים במציאת כיוון ובאומץ ליציאה לדרך.

יחסם של ההורים להשתהות זו פעמים רבות אמביוולנטי- מחד, ההורים שלאורך השנים השקיעו
בחינוכו והכנתו של ילדם לקראת בגרותו ויציאתו בשל ומוכן לחיים עצמאיים, מוצאים
עצמם למורת רוחם, ממשיכים לשאת בנטל, כמעט ללא עזרה כלל בניהול משק הבית או
בהוצאות הכלכליות. מאידך, תקופת ההשתהות של הצעירים נמשכת לא אחת, בעידודם של
ההורים שתומכים בהם כלכלית, מעודדים אותם להמשיך וללמוד ומזמינים אותם להמשיך לגור
בביתם. בנוסף, יש הורים המתקשים לחזות בקן המתרוקן ומתקשים להיפרד מהתקופה בה היוו
חלק חשוב ומרכזי בחיי ילדם וחשו שהוא זקוק להם.

הפתרון - כמאמנת אישית המתמחה בצעירים, אני ממליצה בחום על תהליך אימון אישי.

תהליך אימון אישי הוא פתרון אידיאלי ליציאה מתקופה של "תקיעות" אל חיים פרודוקטיביים וממוקדי מטרה!

בתהליך האימון אערוך הערכה מקיפה לרמת הסיפוק שהצעיר חש לגבי התחומים המשמעותיים בחייו
כדוגמת – קריירה, מערכות יחסים, צמיחה אישית, זוגיות ועוד. יחד נפעל במטרה להגיע,
בתום התהליך, למצב של חיים פרואקטיביים, מספקים ומאוזנים.