תמונת חיינו - מציאות או אמונות? 

אפתח בחידה: חמישה בחורים יצאו לטיול בטבע. לאחר מספר קילומטרים הם הגיעו לאגם גדול שמימיו כחולים, צלולים ומפתים. שני בחורים החליטו לקפוץ למים, כמה בחורים נשארו על גדת האגם?

תשובה א- שני בחורים

תשובה ב- שלושה בחורים

תשובה ג- חמישה בחורים

ובכן... התשובה הנכונה היא – ג' – חמישה בחורים. אמנם שני בחורים החליטו לקפוץ למים אך אין זה אומר שהם אכן עשו זאת.

הרוב עונים שהתשובה הנכונה היא ב' – שלושה בחורים (האם אתם ביניהם?...). וזאת משום שלכולנו, כבני אדם יש נטייה להניח הנחות. אנו מקבלים פיסת מידע ומייד משלימים באמצעותה את התמונה כולה. חישבו כמה פעמים שוחחתם עם מישהו וכבר במשפט השני "ידעתם" בדיוק מה הוא רוצה להגיד? כמה פעמים על סמך פעולה אחת שראיתם בניתם תרחיש שלם בראש? תארו לכם סיטואציה שבה אתם עומדים בראש תור ארוך בבנק ולפתע מישהו מגיח מהצד וצועד אט אט לכיוונכם- מה הוא רוצה? מה הוא מנסה לעשות? כיצד תגיבו?  סביר להניח שהוא רק יתקרב ומיד יקראו לעברו "היי, סליחה אדוני, מה זה? תעמוד בתור כמו כולם" ומישהו עוד יוסיף "חוצפה ישראלית" ואז, האיש יסתובב ויאמר "אה, לא, לא, אני לא לפקיד, אני רקרוצה להשליך את הנייר לפח" (מסתבר שפח האשפה נמצא לידכם סמוך לדלפק...)

הבעיה היא שאנו מניחים הנחות התואמות את השקפתנו ותפיסת עולמנו ושהן לא בהכרח הולמות את המציאות. כך קורה שלעשרה עדים שהיו נוכחים באותו האירוע יהיו עשר גרסאות שונות למה שקרה, אז מי צודק? כולם! איש איש והאמת שלו. דוגמה יפה לכך
אנו מוצאים בסרטו של אקירה קורסאווה "ראשומון" (המבוסס על שניים מספריו של הסופר היפני אקוטגווה ריונסקה) הסרט הוא סיפור על אונס, רצח והתאבדות המסופרים על ידי אנשים שונים שלכל אחד מהם גרסה משלו למה שקרה.

את כולנו מנחים אופיינו, טבענו, הרגלנו, חוויות הילדות וניסיון העבר שלנו. אנו בטוחים ששיקול דעת והיגיון בריא הם שמנחים אותנו ומתקשים להבדיל בין דעות לעובדות. אלברט איינשטיין אמר "היגיון שוט הוא אותה שכבה של דעות קדומות שאנחנו רוכשים לפני שאנחנו בני שש עשרה"

אנו מניחים הנחות במהירות ולרוב מבלי להיות מודעים כלל שעשינו זאת, יתרה מזאת, אנו מניחים הנחות ומשוכנעים שזו המציאות האובייקטיבית ושהסובבים איתנו רואים את התמונה בדיוק כמונו! שהרי התמונה ברורה לנו כל כך, "וודאי שגם הם רואים אותה". איננו תופסים ש"המציאות" כפי שאנו מפרשים אותה היא למעשה מציאות פנימית. ככל שהמציאות החיצונית לנו עמומה יותר, כך אנו נוטים להשלים את הפרטים בהתבסס על המציאות הפנימית שלנו, כך קורה ביתר שאת במצבים רגשיים.

הבעיה בהנחת הנחות היא שבאינטראקציה שלנו עם בני אדם ובמערכות היחסים שבחיינו הנחותינו עלולות להתיישב בסתירה עם עמדת הצד השני. אם הצד השני מביע את עמדתו, אנו מפרשים זאת בדרך הנראית לנו. אם הצד השני שותק, אנו מפרשים זאת בהתאם לתפישת עולמנו ואז, או שאנו פוגעים בצד השני או שאנו חשים נפגעים ממנו. כך יכול לקרות עם אדם זר או מישהו קרוב כמו בן/בת הזוג, ילדינו, חבר/ה או פרטנר לעבודה וכד'.

דויד הכיר את יעל
כאשר עבד כמלצר בבית קפה, הוא הציע לה לצאת איתו ולא האמין כאשר נענתה בחיוב. היה בה כל שחלם עליו באישה ולמן הרגע הראשון הוא חש כמי שאינו ראוי לה. האהבה ביניהם פרחה ולאחר כשלושה חודשי חברות, הם עברו לגור יחד. אך ככל שהזמן עבר דויד הפך חשדן וקנאי והיה משוכנע שזו רק שאלה של זמן עד שיעל תתפכח, תבין שאינו ראוי לה ותעזוב אותו לטובת מישהו טוב יותר. כל מחוות האהבה וניסיונותיה של יעל להרגיעו, עלו בתוהו. כל שיחת טלפון, בגד חדש או איחור בהגעה הביתה היוו עבורו הוכחה לכך
שחששותיו מוצדקים. לבסוף, יעל שהייתה פגועה מחוסר האמון של דויד ומותשת מהחקירות הצולבות וסצנות הקנאה...קמה ועזבה!

ברור לנו שדויד הוא שהביא על עצמו את הדבר ממנו חשש יותר מכל.

כיצד למנוע זאת? ובכן הדבר איננו קל כלל ועיקר משום שהנחות היסוד הללו מושרשות עמוק בתוכנו.  הן נועדו לגרום לנו להרגיש "מוגנים", לחוש כמי ששולטים במצב ולכן אנו "נאחזים" בהן.

ראשית יש להיות
מודעים לנטייתנו זאת ולנסות ולברר מהן הנחות היסוד שלנו עמן אנו יוצאים אל העולם.

באינטראקציה עם אדם אחר, חשוב לשאול שאלות, לברר כמה שיותר פרטים ולהקשיב לתשובות בלי לנסות להשלים את התמונה החסרה בעצמנו.

היו מודעים לעצמכם - נסו לזהות ולאתר רגעים בחייכם וסיטואציות שבהן הנחתם הנחות לגבי משהו או מישהו מבלי שידעתם את כל הפרטים ולא על סמך כל העובדות, אלא רק על סמך מידע חלקי השלמתם את התמונה כולה, על פי תפישת עולמכם.

תנו דעתכם לכך שגם מעצמנו איננו חוסכים זאת, אנו מניחים הנחות בנוגע לרצונותינו, שאיפותינו, בנוגע למה אנו מסוגלים ולמה לא וכך פעמים רבות אנו נכנסים למצבים שאינם טובים לנו או לחילופין, נמנעים מלחוות דברים ולהתנסות, משום שאנו סבורים שאינם מתאימים לנו או שלא נוכל לעמוד בהם.

חשוב שנשאל את עצמנו שאלות שיעזרו לנו לברר את רצונותינו האמיתיים ולא נמהר לקבל החלטות על סמך הנחות שגויות שיש לנו כלפי עצמנו.