תשעה כוחות קוסמיים להצלחה 

תשעה כוחות קוסמיים להצלחה
מסע הנשמה לגילוי האור וסודות החיים / דני לוסקי


מסע הנשמה לארץ 9 הכוחות הקוסמיים

היה, היה "יש" בו העתיד והעבר התרחשו בזמן הווה, התנועה
במרחב היתה לנקודה אחת, אחדות של כל היש. כל היש היה
נשמה אחת, אור אחד. ביום בו נולדת לתוך גוף פיסי, בשר
ודם, שכל והגיון מוגבלים מעצם טיבעם, הפסקת לראות רק
אור, נולד החושך, נולד חופש הבחירה - טוב ורע, נולדו הזמן
והמרחב, נולדו הסוף וההתחלה. נולדו המגבלות, נולדו החיים
והמוות, שכחת מהיכן הגעת והתחלת הכל מבראשית.
האור הוא מקור היצירה, מקור הבריאה, מקור החיים, בלי אור
שום דבר אינו יכול להתקיים בטבע, האדם אינו יכול להתקיים
בלי נוכחות האור. האור קיים בכל דבר, האור קיים בכל
מעשיך והוא מלווה אותך בכל דרכיך. האור הוא כל היש,
האור הוא שפע, הצלחה, אהבה, זוגיות, בריאות, הכל נמצא
באור. תקלות, כאב, כישלונות, מחלות גם הם באים מצד
האור, כי האור הוא כל היש.
בראשית לא היתה ההתחלה, כי אין התחלה ואין סוף. כאשר
נולדת הגעת לעולם שכבר היה, תמיד הוא היה. העולם הוא
אנרגיה בעלת מודעות משלה המשתנה ופועלת בהתאם
לציפיות לכוונות או הסכמות של בני אדם.
מודעות בני אדם היא אנרגיה שיכולה לשלוט על מודעות
החומר. מודעות בני אדם היא אנרגיה שיכולה לשנות תוצאה
ולהפוך כל דבר לממשי, אתה בורא את העולם סביבך בעזרת
המודעות שלך. בעולם הפיסי בו אתה מתנסה, לכל דבר יש
התחלה ויש סוף. מגבלות ההיגיון שלך אינן תופסות
משמעויות של אין סוף, אין זמן, אין מרחב. לכן בכל תהליך
בעולם הפיסי בראשית נולד רעיון, נוצרה האפשרות לברא יש
מיש. נולדה ההארה, היכולת לזרוע זרע ולהתחיל כל דבר
מבראשית. כל היש נמצא בהישג ידך ולכן כדי לגלות אתה רק
צריך לכסות. ביום שנולדה היכולת שלך לגלות, נולד הרעיון,
נולדה היכולת לברא, נולדה האפשרות, נולד כוח בראשית.
האהבה היא הכוח המניע. האהבה היא האנרגיה שבאמצעותה
נוצרו הדמיון והחופש, היצירה והצמיחה. האהבה היא מטרה
נעלה, מטרה יחידה. האהבה היא הסיבה לכל התרחשות.
האהבה היא הכוח ממנו נוצר, נובט וצומח כל רעיון. האור
יצר יכולת לברא יש מיש מכוחה של אהבה ולכן בעולם הפיסי
האהבה היא הכוח היחיד שיכול להפוך משהו טוב למשהו
טוב יותר. האהבה היא הכוח היחיד שיכול להביא אדם לרטט
עד נגיעה בנשמה, האהבה היא כוח עליון ובלתי מעורער
האהבה היא הסיבה של כל הסיבות, האהבה היא תכלית כל
התכליות, האהבה היא היעד של כל היעדים, האהבה היא
התרופה של כל התרופות, האהבה היא אלוהים.
הנשמה היא חלק מכל היש מכוסה כולה באור. האור מילא
אותה כך שלא תהייה חסרה דבר. אבל הנשמה רצתה לתת ולא
רק לקבל, היא ביקשה חוכמה, בינה ודעת וחופש בחירה.
הנשמה רצתה לעשות משהו בתמורה לכל השפע שהיא
מקבלת מהאור. האור נענה, צמצם מעצמו ואז קרה המפץ
הגדול. האור הסתלק מהכלי ונוצר מחסור של אור בכלי וכך
נוצר הרצון לקבל. הצמצום יצר אדם ואדמה, עולם של חומר
שיסוד קיומם הוא הרצון לקבל לעצמו. כעת יש לנשמה מקום
בו היא תוכל לתת מעצמה ולא רק לקבל. כדי שההתנסות
והנתינה של הנשמה תהייה אמיתית היא שוכחת את זהותה
ואת היכולות שלה ברגע שהיא נכנסת אל הגוף הפיסי. הנשמה
פועלת כעת בגוף פיסי מוגבל שמהות קיומו הוא הרצון לקבל
לעצמו. מגבלות הגוף הפיסי מאפשרות לנשמה לתקן, לשנות,
להגיע להישגים תוך השבחה של היכולות שלה ובדרך זו
להרוויח את האור הגנוז להיות ראויה לשפע האין סופי.
הנשמה נמצאת כעת בסדנת החיים, היא יוצאת למסע
התנסויות דרכו היא רוצה לקבל וגם לתת בלי תחושת לחם
בזיון על שהיא מקבלת ומקבלת בלי אפשרות לתת. מסע
הנשמה בגוף הפיסי יסתיים כאשר הרצון שלה לקבל יהיה רק
על מנת לתת לאחרים. כך היא תשווה צורה עם האור ואז היא
תוכל לחזור ולהיות שוב באחדות עם האור. הפעם היא תוכל
להישאר שם כי היא רכשה את הזכות הזו בעבודה. המשימה
שלקחה הנשמה על עצמה היא קשה ולכן היא מתפצלת
לחלקים בתוך אנשים רבים, כך נולדים יותר ויותר אנשים
והיא חוזרת ומתגלגלת בעולם הפיסי, כל אדם לוקח חלק
מהמשימה עד להשלמת המשימה כולה. הנשמה קובעת
לעצמה יעדים לפני שהיא נכנסת לגוף הפיסי והיא הולכת
להשיג אותם. ברגע שהנשמה מתחברת לגוף פיסי, האדם
שוכח את היעדים ואת היכולות שלו. כך הוא יכול לפעול
באופן חופשי ולבחור בכל רגע את ההתנסויות שלו ואת
הדרך. הנשמה זוכרת את היעדים ופועלת להשגתם דרך התת
מודע של האדם. כאשר אדם אינו מודע ליעדים שלו וליכולות
שלו, הוא אינו מחובר אל נשמתו. אדם בורא מכוח אמונתו את
המציאות האישית שלו ואת העולם בו הוא חי ומתנסה, הוא
עושה זאת שלא במודע דרך התת מודע. כאשר אדם ייזכר,
הוא יחזיר לעצמו את היכולת במודע לשלוט בחומר בכוח
המחשבה. אדם ניחן ביכולת לשלוט על החומר באמצעות
המחשבה כמו הנשמה.
הקשיים בהם נתקל האדם במהלך מסעותיו מחייבים אותו
להיות ממוקד בעולם הפיסי, ההתבוננות פנימה נראית בעניו
מותרות שאין הוא יכול להרשות לעצמו. הוא לא זוכר את
תכלית קיומו ואינו מודע ליכולות שלו להיות בורא. הוא עסוק
בעצמו - בהישרדות הפיסית, בפרנסה, בגידול ילדים, בבניית
בית, בצבירת כסף, בפנסיה, בקריירה שלו. בהישגיות ב"אני"
שלו - באגו. אדם עסוק וממוקד בעולם הפיסי, אדם יוצר את
האשליה וגם מאמין בה.
אנשים התאחדו סביב ההישרדות בעולם הפיסי המשתנה
כגזרה שנכפתה עליהם, גזרה שכפתה על עצמה הנשמה כדרך
להתמודדות והשבחה של היכולות שלה. בני אדם רואים את
הניגודים כפשוטם - אור וחושך, רע וטוב, חיים ומוות. הסיבה
לקיום הניגודים נובעת מהצורך ליצור אחדות. השונות נועדה
להשלים מעגל זרימה של קבלה ונתינה בתוך אחדות אחת.
אנשים התחילו להבין שיש הרבה דברים שלא רואים או
שומעים ובכל זאת קיימים. לא רואים גרעין אטום בעין ובכל
זאת כורים גרעיניים פועלים, לא שומעים שריקה שכלב שומע
ולא קולטים תשדורות שכל מכשיר קשר קולט והם קיימים.
ורק בני אדם לא קולטים, לא רואים ולא שומעים. אנשים
מבינים שהסיבה שהם לא רואים או שומעים נובעת ממגבלה
פיסית שלהם ולא בגלל שזה אינו קיים.
ההתבוננות בטבע, ביקום ובבני אדם סביבך היא משוב להבנה
של מי שאתה, העובדה שאתה חי סביב בני אדם ולא לבד,
העובדה שאתה יכול לחיות רק כאשר יש לרגלך אדמה יציבה,
מים וחמצן מלמדים אותך שבני אדם והיקום הם מגרש
האימונים שלך ודרכם אתה לומד את מה שבאת ללמוד, דרך
המשוב שאתה מקבל מבני אדם סביבך ומהסתכלות על הטבע
והיקום אתה מקבל שיעור להכרות מחודשת עם החיים, להבין
מה באמת קורה לך, לזכור מי אתה, ומה אתה עושה כאן. כדי
להתחבר למקור כוחה של הנשמה, אתה צריך להתבונן. אתה
צריך להתבונן אל העבר והעתיד שלך ואל תכלית הקיום שלך.
להתבונן החוצה אל היקום ופנימה לתוך הנשמה, במאגר
הזיכרון שלך.
האדם הגיע לתובנה שתוביל אותו אל סופה של ההרפתקה
האדם הבין כי הדרך להבנה של מי שהוא, היא על יד שינוי
תמידי, זרימת אנרגיה, שיפור, השבחה ותיקון. כמו בטבע. כל
אדם קובע לעצמו את הדרך לתיקון עד שהוא מתחבר אל
האור. כאשר אדם נמצא בחוסר איזון, הוא אינו מתבונן וגם
אינו יכול לזהות את התמרורים שהיקום והחיים מראים לו
בצמתי הדרך, הוא לא מצליח להגיע אל הייעוד שלו
במודעות, הוא לא מחובר אל האור. מאחר שאין דרך אלא
לחזור אל האור בתהליך אין סופי של תיקון, אדם פועל
באמצעות התת מודע ומגייס לעזרתו כאב ומחלות שדרכם
הוא לומד על הדרך, המחלות מאפשרות לו להפיק רווח שהוא
לא מצליח להפיק בדרך אחרת. הרווח שבא בעקבות המחלה
הוא הסיבה למחלה. מחלה צומחת מחוסר איזון, עצירה,
חסימה או סתימה של מזון, אויר, דם או אנרגיה. הגוף שלך
הוא צנרת שדרכה זורם האוויר, הדם ומזון פיסי. הגוף שלך
הוא צנרת אנרגיה, צ'קרות ומרידיאנים למעבר אנרגיה,
למשיכת אור. חסימה של אחד מאלה תגרום לבעיה חמורה
בתפקוד הכולל ולמחלות.
הידיעה שתכלית קיומך היא שינוי מתמיד ושיפור הנשמה דרך
הגוף, מחסנת אותך כנגד התנסויות קשות והופכת אותם לחלק
ממשחק בסדנת החיים. כל מידע, כל אירוע, כל אדם שאתה
פוגש, מלמדים אותך משהו, מטרתם לסייע לך להשיג את
היעדים האישיים שלך. המוכנות לעבור התנסויות קשות בלי
פחד לפחד יכולה לגרום להחלשה ואף להעלמות הפחד
והקושי. הידיעה שלכל דבר יש סיבה, לכל צירוף מקרים יש
הסבר וקשר סיבתי, מביא אותך למסקנה כי כל אירוע בחייך
בא ללמד אותך משהו, הלמידה, הצמיחה, החקירה הבלתי
פוסקת זו הדרך בה תגיע אל תכלית קיומך. כל התנסות, גם
השלילית שבהם באה מצד האור, כדי להראות לך את הדרך.
כאשר תקבל את עובדה הזו אתה תרכוש את כוח החיסון
שיסייע לך לקבל כל התנסות באהבה.

האין סוף
היה, היה אור - זרימה ונתינה בלתי פוסקים - אהבה, אושר,
שמחה, צבע, חיים, נצח בלא התחלה ובלי סוף, יש אין סופי.
האור צמצם מעצמו ונוצרו רצון והשתוקקות, המפץ הגדול
ריסק את הנשמה לרסיסים והיא יצאה למסע בארץ האור
הגנוז. נוצרו האדמה והאדם שמהות קיומם הוא הרצון לקבל
לעצמם, למשוך אור. האור העניק לאדם חופש בחירה
להתנסות בעצמו, להיות האור על האדמה, להיות בורא יש
מיש מכוח האהבה, להרוויח את האור דרך הצלחה במבחני
העולם הפיסי ומגבלות הזמן והמרחב, להיות ראוי לאור דרך
התמודדות במבחני האהבה, קריירה, כסף ובריאות. לבחור
במציאות אישית בכוח המחשבה והאמונה. להתבונן, לזכור,
לדעת ולהיות בורא יש מיש, לרכוש את כוח האחדות, לשלוט
בכוח החיסון ויכולת הריפוי - לשלוט בחומר בכוח המחשבה,
להיות אדון הארץ. ביום ההוא הסוד הגנוז יהיה לאור גלוי.
מסע הנשמה בגוף הפיסי יסתיים, הצמצום יתבטל, רסיסי
הנשמה יחזרו ויתאחדו לנשמה אחת - לאדם אחד.

כוח 1
_____________________________
כ ח ה א ו ר
היה, היה "יש" בו העתיד והעבר התרחשו בזמן הווה, התנועה
במרחב היתה לנקודה אחת, אחדות של כל היש. כל היש היה
נשמה אחת, אור אחד. ביום בו נולדת לתוך גוף פיסי, בשר
ודם, שכל והגיון מוגבלים מעצם טיבעם, הפסקת לראות רק
אור, נולד החושך, נולד חופש הבחירה - טוב ורע, נולדו
הזמן והמרחב, נולדו הסוף וההתחלה. נולדו המגבלות, נולדו
החיים והמוות, שכחת מהיכן הגעת והתחלת הכל מבראשית.
האור הוא הבורא, הוא מקור היצירה, מקור הבריאה, מקור
החיים, בלי אור שום דבר אינו יכול להתקיים בטבע, האדם
אינו יכול להתקיים בלי נוכחות האור. האור קיים בכל דבר,
האור קיים בכל מעשיך והוא מלווה אותך בכל דרכיך. האור
הוא כל היש, האור הוא שפע, הצלחה, אהבה, זוגיות, בריאות,
הכל נמצא באור. תקלות, כאב, כישלונות, מחלות גם הם באים
מצד האור, כי האור הוא כל היש_
בראשית לא היתה ההתחלה, כי אין התחלה ואין סוף. כאשר
נולדת הגעת לעולם שכבר היה, תמיד הוא היה. העולם הוא
אנרגיה בעלת מודעות משלה המשתנה ופועלת בהתאם
לציפיות לכוונות או הסכמות של בני אדם.
מודעות בני אדם היא אנרגיה שיכולה לשלוט על מודעות
החומר. מודעות בני אדם היא אנרגיה שיכולה לשנות תוצאה
ולהפוך כל דבר לממשי, אתה בורא את העולם סביבך בעזרת
המודעות שלך. בעולם הפיסי בו אתה מתנסה, לכל דבר יש
התחלה ויש סוף. מגבלות ההיגיון שלך אינן תופסות
משמעויות של אין סוף, אין זמן, אין מרחב. לכן בכל תהליך
בעולם הפיסי בראשית נולד רעיון, נוצרה האפשרות לברא יש
מיש. נולדה ההארה, היכולת לזרוע זרע ולהתחיל כל דבר
מבראשית. כל היש נמצא בהישג ידך ולכן כדי לגלות אתה רק
צריך לכסות. ביום שנולדה היכולת שלך לגלות, נולד הרעיון,
נולדה היכולת לברא, נולדה האפשרות, נולד כוח בראשית.
האהבה היא הכוח המניע. האהבה היא האנרגיה שבאמצעותה
נוצרו הדמיון והחופש, היצירה והצמיחה. האהבה היא מטרה
נעלה, מטרה יחידה. האהבה היא הסיבה לכל התרחשות.
האהבה היא הכוח ממנו נוצר, נובט וצומח כל רעיון. האור
יצר יכולת לברא יש מיש מכוחה של אהבה ולכן בעולם הפיסי
האהבה היא הכוח היחיד שיכול להפוך משהו טוב למשהו
טוב יותר. האהבה היא הכוח היחיד שיכול להביא אדם לרטט
עד נגיעה בנשמה, האהבה היא כוח עליון ובלתי מעורער
האהבה היא הסיבה של כל הסיבות, האהבה היא תכלית כל
התכליות, האהבה היא היעד של כל היעדים, האהבה היא
התרופה של כל התרופות, האהבה היא אלוהים.
הנשמה היא חלק מכל היש מכוסה כולה באור. האור מילא
אותה כך שלא תהייה חסרה דבר. אבל הנשמה רצתה לתת ולא
רק לקבל, היא ביקשה חוכמה, בינה ודעת וחופש בחירה.
הנשמה רצתה לעשות משהו בתמורה לכל השפע שהיא
מקבלת מהאור. האור נענה, צמצם מעצמו ואז קרה המפץ
הגדול. האור הסתלק מהכלי ונוצר מחסור של אור בכלי וכך
נוצר הרצון לקבל. הצמצום יצר אדם ואדמה, עולם של חומר
שיסוד קיומם הוא הרצון לקבל לעצמו. כעת יש לנשמה מקום
בו היא תוכל לתת מעצמה ולא רק לקבל. כדי שההתנסות
והנתינה של הנשמה תהייה אמיתית היא שוכחת את זהותה
ואת היכולות שלה ברגע שהיא נכנסת אל הגוף הפיסי. הנשמה
פועלת כעת בגוף פיסי מוגבל שמהות קיומו הוא הרצון לקבל
לעצמו. מגבלות הגוף הפיסי מאפשרות לנשמה לתקן, לשנות,
להגיע להישגים תוך השבחה של היכולות שלה ובדרך זו
להרוויח את האור הגנוז להיות ראויה לשפע האין סופי.
הנשמה נמצאת כעת בסדנת החיים, היא יוצאת למסע
התנסויות דרכו היא רוצה לקבל וגם לתת בלי תחושת לחם
בזיון על שהיא מקבלת ומקבלת בלי אפשרות לתת. מסע
הנשמה בגוף הפיסי יסתיים כאשר הרצון שלה לקבל יהיה רק
על מנת לתת לאחרים. כך היא תשווה צורה עם האור ואז היא
תוכל לחזור ולהיות שוב באחדות עם האור. הפעם היא תוכל
להישאר שם כי היא רכשה את הזכות הזו בעבודה. המשימה
שלקחה הנשמה על עצמה היא קשה ולכן היא מתפצלת
לחלקים בתוך אנשים רבים, כך נולדים יותר ויותר אנשים
והיא חוזרת ומתגלגלת בעולם הפיסי, כל אדם לוקח חלק
מהמשימה עד להשלמת המשימה כולה. הנשמה קובעת
לעצמה יעדים לפני שהיא נכנסת לגוף הפיסי והיא הולכת
להשיג אותם. ברגע שהנשמה מתחברת לגוף פיסי, האדם
שוכח את היעדים ואת היכולות שלו. כך הוא יכול לפעול
באופן חופשי ולבחור בכל רגע את ההתנסויות שלו ואת
הדרך. הנשמה זוכרת את היעדים ופועלת להשגתם דרך התת
מודע של האדם. כאשר אדם אינו מודע ליעדים שלו וליכולות
שלו, הוא אינו מחובר אל נשמתו. אדם בורא מכוח אמונתו את
המציאות האישית שלו ואת העולם בו הוא חי ומתנסה, הוא
עושה זאת שלא במודע דרך התת מודע. כאשר אדם ייזכר,
הוא יחזיר לעצמו את היכולת במודע לשלוט בחומר בכוח
המחשבה. אדם ניחן ביכולת לשלוט על החומר באמצעות
המחשבה כמו הנשמה.
הקשיים בהם נתקל האדם במהלך מסעותיו מחייבים אותו
להיות ממוקד בעולם הפיסי, ההתבוננות פנימה נראית בעניו
מותרות שאין הוא יכול להרשות לעצמו. הוא לא זוכר את
תכלית קיומו ואינו מודע ליכולות שלו להיות בורא. הוא עסוק
בעצמו - בהישרדות הפיסית, בפרנסה, בגידול ילדים, בבניית
בית, בצבירת כסף, בפנסיה, בקריירה שלו. בהישגיות ב"אני"
שלו - באגו. אדם עסוק וממוקד בעולם הפיסי, אדם יוצר את
האשליה וגם מאמין בה.
אנשים התאחדו סביב ההישרדות בעולם הפיסי המשתנה
כגזרה שנכפתה עליהם, גזרה שכפתה על עצמה הנשמה כדרך
להתמודדות והשבחה של היכולות שלה. בני אדם רואים את
הניגודים כפשוטם - אור וחושך, רע וטוב, חיים ומוות. הסיבה
לקיום הניגודים נובעת מהצורך ליצור אחדות. השונות נועדה
להשלים מעגל זרימה של קבלה ונתינה בתוך אחדות אחת
אנשים התחילו להבין שיש הרבה דברים שלא רואים או
שומעים ובכל זאת קיימים. לא רואים גרעין אטום בעין ובכל
זאת כורים גרעיניים פועלים, לא שומעים שריקה שכלב שומע
ולא קולטים תשדורות שכל מכשיר קשר קולט והם קיימים.
ורק בני אדם לא קולטים, לא רואים ולא שומעים. אנשים
מבינים שהסיבה שהם לא רואים או שומעים נובעת ממגבלה
פיסית שלהם ולא בגלל שזה אינו קיים.
ההתבוננות בטבע, ביקום ובבני אדם סביבך היא משוב להבנה
של מי שאתה, העובדה שאתה חי סביב בני אדם ולא לבד,
העובדה שאתה יכול לחיות רק כאשר יש לרגלך אדמה יציבה,
מים וחמצן מלמדים אותך שבני אדם והיקום הם מגרש
האימונים שלך ודרכם אתה לומד את מה שבאת ללמוד, דרך
המשוב שאתה מקבל מבני אדם סביבך ומהסתכלות על הטבע
והיקום אתה מקבל שיעור להכרות מחודשת עם החיים, להבין
מה באמת קורה לך, לזכור מי אתה, ומה אתה עושה כאן. כדי
להתחבר למקור כוחה של הנשמה, אתה צריך להתבונן. אתה
צריך להתבונן אל העבר והעתיד שלך ואל תכלית הקיום שלך.
להתבונן החוצה אל היקום ופנימה לתוך הנשמה, במאגר
הזיכרון שלך.
האדם הגיע לתובנה שתוביל אותו אל סופה של ההרפתקה
האדם הבין כי הדרך להבנה של מי שהוא, היא על יד שינוי
תמידי, זרימת אנרגיה, שיפור, השבחה ותיקון. כמו בטבע. כל
אדם קובע לעצמו את הדרך לתיקון עד שהוא מתחבר אל
האור. כאשר אדם נמצא בחוסר איזון, הוא אינו מתבונן וגם
אינו יכול לזהות את התמרורים שהיקום והחיים מראים לו
בצמתי הדרך, הוא לא מצליח להגיע אל הייעוד שלו
במודעות, הוא לא מחובר אל האור. מאחר שאין דרך אלא
לחזור אל האור בתהליך אין סופי של תיקון, אדם פועל
באמצעות התת מודע ומגייס לעזרתו כאב ומחלות שדרכם
הוא לומד על הדרך, המחלות מאפשרות לו להפיק רווח שהוא
לא מצליח להפיק בדרך אחרת. הרווח שבא בעקבות המחלה
הוא הסיבה למחלה. מחלה צומחת מחוסר איזון, עצירה,
חסימה או סתימה של מזון, אויר, דם או אנרגיה. הגוף שלך
הוא צנרת שדרכה זורם האוויר, הדם ומזון פיסי. הגוף שלך
הוא צנרת אנרגיה, צ'קרות ומרידיאנים למעבר אנרגיה,
למשיכת אור. חסימה של אחד מאלה תגרום לבעיה חמורה
בתפקוד הכולל ולמחלות.
הידיעה שתכלית קיומך היא שינוי מתמיד ושיפור הנשמה דרך
הגוף, מחסנת אותך כנגד התנסויות קשות והופכת אותם לחלק
ממשחק בסדנת החיים. כל מידע, כל אירוע, כל אדם שאתה
פוגש, מלמדים אותך משהו, מטרתם לסייע לך להשיג את
היעדים האישיים שלך. המוכנות לעבור התנסויות קשות בלי
פחד לפחד יכולה לגרום להחלשה ואף להעלמות הפחד
והקושי. הידיעה שלכל דבר יש סיבה, לכל צירוף מקרים יש
הסבר וקשר סיבתי, מביא אותך למסקנה כי כל אירוע בחייך
בא ללמד אותך משהו, הלמידה, הצמיחה, החקירה הבלתי
פוסקת זו הדרך בה תגיע אל תכלית קיומך. כל התנסות, גם
השלילית שבהם באה מצד האור, כדי להראות לך את הדרך.
כאשר תקבל את עובדה הזו אתה תרכוש את כוח החיסון
שיסייע לך לקבל כל התנסות באהבה.

מוגבלות האדם בראיית האור
העובדה שאתה רואה חושך אינה מוכיחה את נוכחות החושך,
אלא מדגישה את העובדה שאתה מוגבל ביכולת שלך לראות
את האור. אורו של נר קטן מגרש את החושך, חושך אינו יכול
לגרש את האור. באמצעות מכשיר אולטרא סגולי אתה יכול
לראות אור בחדר חשוך, עובדה המוכיחה שבני אדם
מוגבלים, רק אתה רואה חושך, כי מכשיר האולטרה סגולי
ראה אור. נוכחות החושך נובעת ממגבלה בעיניים שלך.
החושך מופיע כאשר אתה חוסם את דרכו של האור. לא תוכל
לראות אור אם תאיר בפנס במרחב הפתוח אלא אם תשים מול
האור חפץ כלשהו ועליו תאיר. חסימת אור השמש על ידי
כדור הארץ תביא אור מצד אחד ואילו מצדו השני של הכדור
יופיע חושך.
חושך אינו יכול להופיע ללא הופעת האור וחסימתו, החושך
יופיע רק לאחר שחסמת את האור, אין קיום עצמאי ונפרד
לחושך, החושך מופיע רק כאשר חוסמים את האור ונוצר
חוסר. בפועל אין חושך.
הירח והכוכבים רואים את האור בשעת לילה, הם מזכירים לך
שהאור נמצא דרך קבע במקום שאתה לא יכול לראות בגלל
המוגבלות שלך, אבל האור שם ומאיר דרך קבע.

חושך-------< מחסום -------< אור

החושך עוזר לך לראות את האור
הופעת החושך עוזרת לך לראות את האור, האור תמיד נמצא
שם. לא ראית את האור לפני שהופיע החושך בצד השני. האור
התגלה רק לאחר שחסמת אותו. האור והחושך, היום והלילה,
חיים ומוות, התחלה וסוף הן תובנות שאתה תופס דרך
מגבלות ההגיון שלך. הם אינם בהכרח כמו שאתה רואה
אותם. העולם שאתה רואה בעיניים שלך הוא שטוח ואופקי.
כל פעם שאתה מתבונן ורואה את קצה העולם באופק ועולם
שטוח, אתה זוכר שהעולם הוא לא בדיוק שטוח וגם אינך רץ
לבדוק שוב שהעולם עגול, אתה כבר מבין שהעולם שונה
ממה שהעיניים שלך רואות, אתה יודע בוודאות שהעולם הוא
עגול, כי ראית.
אם תהייה בוודאות שהאור קיים בכל דבר מבלי שיהיה לך
צורך לחסום את דרכו כדי לראות אותו, לא יופיע החושך בצד
השני. אם תזכור כל פעם שמופיע חושך בחיים שלך,
שהחושך שאתה רואה הוא רק מגבלה של העיניים שלך,
תרוויח את האור.
חושך הם כל אותם תופעות שליליות בחייך, כמו תאונות,
מחלות, תקלות, קשיים, אילוצים, פחד, עצב, מוות, פרידה,
נטישה, כאב, חסך, תסכולים. כאשר אתה רואה את כל אלה
אצל אחרים, אתה רואה כמה טוב לך. רק כאשר אתה מבקר
בבית חולים ורואה את כל המחלות שיש לאחרים אתה מבחין
כמה אתה בריא, רק כאשר אתה בחושך אתה מבחין באור.
אינך צריך לראות חושך כדי להבחין באור, אינך צריך לכאוב
כדי לתקן, הייה בוודאות שהכל אור, הייה בוודאות שאתה
באור, תמיד. כל מה שאתה חווה הוא אור.
חוסר-------< מחסום -------< שפע
מחלה---------< מחסום -----------< בריאות

כל בקר מתרחש נס
כאשר אתה מעורב בתאונת דרכים קשה ויוצא ממנה בנס,
באופן טבעי אתה רואה בתאונה דבר נורא - חושך. הנס שקרה
אחר כך והציל את חייך מתאונה מחרידה, היה אור. זה מה
שאתה רואה באופן טבעי. זו פעולה של אדם שנמצא בתגובה.
קשה לך לראות את האור לפני הופעת החושך - קשה לך
לראות את הנס, לפני הופעת התאונה. האמת היא שכל בקר
כאשר אתה מתעורר קורה לך נס, וכל פעם שאתה יוצא בשלום
מתאונה כמו שיעור שעליך ללמוד מחדש. אם תבחין שלצאת
בשלום מתאונה הוא שיעור, לא יהיה עבורך חושך.
סטודנט שמתבונן, מקשיב למורים, לומד מניסיונם של
אחרים,
עובר את המבחן בהצלחה. בסדנת החיים, אם תתבונן,
תקשיב, תלמד מאחרים ומניסיונם, תעבור את המבחנים בחיים
בהצלחה. סטודנט שמזניח, לא רואה, לא מקשיב, ייכשל
בבחינה ויאלץ לחזור על השיעור מחדש עד אשר ילמד. אתה
כמו הסטודנט, אתה תלמיד בסדנת החיים, אם לא תתבונן, לא
תלמד, לא תעבור את המבחנים של החיים בהצלחה, ואז
החיים ישלחו אותך לכיתת הלימוד מחדש כדי להתבונן,
להקשיב וללמוד הכל מהתחלה ושוב יגיע זמן המבחנים
שאותם תאלץ לעבור בהצלחה. כאשר מופיע מבחן בחיים,
סימן שלא למדת את השיעור ויש לך מה לתקן. המבחנים
הפוקדים אותך בחיים הם שיעורים שאתה סימנת כתוכנית
הלימודים שלך, אלה שיעורים שאתה מבקש ללמוד כדי
להגיע אל הסוד ואל האור הגנוז, השיעורים שלך הם כדי
ללמוד איך ללמוד.

מופיע האור < נופל המחסום < מתרחש נס < חושך < תאונה

לחץ הוא אור חזק לצורך השבחה ותיקון
לחץ שמופעל עליך בעבודה, בבית, במסגרת חברתית,
בעסקים, בתקופה שאינך מוצא זמן לעצמך, גורם ללחץ נוסף
ודוחף אותך להתנער ולדחות את הלחץ ממך והלאה ואז אתה
מזמין לחץ נוסף, אתה חש שכל אחד רוצה חלק יותר גדול
ממך. כל זה נראה לך קשה ומייגע, רע לך מהמצב הלחוץ -
חושך. אבל מה היית עושה לו אף אחד לא היה רוצה את
קרבתך, את עצתך, ואת מרכולתך, לו לא היו מבקשים את
אהבתך ואת תשומת הלב שלך ואת עזרתך, האם אז היה אור ?
האמת היא שלחץ הוא הרבה שפע, אור חזק שהופיע בחייך
בדמות לחץ.
אור חזק שמופיע בחיים שלך הוא שפע שאתה צריך ללמוד
לווסט ולאפשר לו להיכנס אל חייך במינון ומידה שאתה זקוק
לו ויכול לקלוט. חומר בטבע אינו הולך לאיבוד הוא רק משנה
צורה, חומר בטבע עובר שינוי אלכימי והשבחה באמצעות
לחץ, ככל שיש לחץ גדול יותר על החומר, כך תהליך
ההשבחה והשינוי האלכימי שהוא מחולל איכותי יותר, כך עם
הזמן, זבל יהפוך לנפט ונפט בלחץ גבוה ישנה צורה ויהפוך
ליהלום.
ההשבחה והשינוי שאתה עובר מרגע לרגע מופיע כסוף
והתחלה, כל סוף מבשר על התחלה חדשה, כל שניה שחולפת
מבשרת על בואה של השניה שבאה בעקבותיה, כל סוף מבשר
את בואה של ההתחלה החדשה, השינוי שאתה מחולל בעצמך
דרך הלחץ המופעל עליך הוא בשורת ההתחלה וההתחדשות.
מוות, סוף של תהליך, קשר רומנטי שהסתיים, מקום עבודה
שעזבת, כסף שאיבדת, כולם מבשרים על בואם של הזדמנויות
חדשות עבורך. אתה צריך להסתכל על סוף כנקודת מפנה
ושינוי שדרכה אתה משביח את היכולות שלך, הלחץ שמוביל
אל השינוי הוא אור לצורך שינוי והשבחה.
כאשר אתה משחרר באהבה התנסות שהגיעה אל סופה, תקבל
באהבה התנסות חדשה, האהבה שאתה מוהל בתהליך השינוי
שלך היא שתאפשר לך לעבור מהתנסות טובה להתנסות טובה
יותר וכך לבצע תיקון והשבחה של היכולות שלך.

התחלה חדשה < השבחה