להלן כמה עובדות:
• הצורך הכי בסיסי שלנו הוא אהבה.
• ברחם קיבלנו את כל צורכינו ולעולם לא היינו לבד
• לאחר הלידה, אימא נשאה אותנו על גופה בעודה מזינה אותנו משדה. גם בהאכלה מבקבוק, המאכיל מחזיק את התינוק על גופו, חובק ומאכיל בו זמנית. - חום ומזון הגיעו בו זמנית מאותו מקור: אימא.
• מכל הצרכים הפיזיים הבסיסיים שלנו, אכילה ושתיה הם היחידים שנעשים גם בחברותא והם מבססים ומחזקים את תחושת השייכות שלנו, צורך בסיסי נוסף .
אהבה אוכל ותחושת הגנה מלווים אותנו במקשה אחת מרגע ההתהוות שלנו בבטן אימנו, הרבה לפני שיש לנו גוף, הרבה לפני שיש לנו תודעה כלשהי ובטח לפני שאנחנו באמת מבינים משהו על החיים.
עם בוא הקדמה, התרחב המעגל וגדל המרחק בין הילד לאימו. תחושת תלישות החלה להיות חלק בלתי נפרד אצל רובנו, מעצם המרחק הזה שנוצר, והמזון נותר קשר ראשוני ובסיסי בינינו לבין תחושת ההגנה והשייכות, בינינו ובין הידיעה שאנחנו נאהבים.
עד היום, אחד הסימנים לחיי משפחה טובים הן ארוחות משותפות. כל ארוע בו אנחנו מדגישים את המשפחתיות שלנו סובב סביב אכילה. את חיי החברה שלנו אנחנו בונים על... אוכל: פיקניקים, 'על האש' בחצר, פגישה "על כוס קפה" או (לצערי היום... על וודקה או בירות) וכדומה. החגים שלנו כולם מבוססים על אוכל. כדברי הבדיחה שמסבירה את חגי ישראל: "ניסו להרוג אותנו, ניצחנו, בואו נאכל" – חיבור אמיץ בין הגנה ושייכות לבין אוכל.
אצל הנוער זה מאוד בולט. בקיץ האחרון, פגשתי את הנוער במסגרת המחאה החברתית. הם הסבירו לי שהם יושבים על בקבוק וודקה כי "אין משהו אחר לעשות". הם שרים, משפרים בדיחות ומשוחחים וזה עדיין "לא זה" ללא השתייה או הפיצה שבלעדיהם כאילו כלום לא יכול לקרות. הם סיפרו לי שהם נפתחים עם האלכוהול וזה נורא כייף. אמרתי: 'נפלא! עכשיו כשאת יודעת שכייף להפתח ולדבר שיחות עומק, את יכולה לעשות את זה ללא האלכוהול'. 'את לא מבינה, זה לא אותו הדבר' – האכילה או השתייה המשותפת (ולא שתייה של מים) באים מתוך אותו זיכרון עמוק של אימא, ושל שייכות ואהבה והגנה שייצגו בעבר סעודות השבט על בסיס של ציד מוצלח.
החיבור שלנו לאוכל הוא מאוד ראשוני. המזון מייצג עבורנו מענה לצרכים רגשיים מאוד בסיסיים וחיוניים לעצם הקיום שלנו בעולם. אין ספק שאוכל ואכילה, במיוחד אכילה בחברה הם חיוניים לבריאותנו הפיזית והנפשית. בבואנו למצוא מענה ומזור לבעיית ההשמנה, עלינו למצוא את הדרך לאיזון ובריאות של רגשותנו, עם אוכל אך לא דרכו.
איך הפך האוכל שלנו לאוייב?
נאוה פרנס, ענקית בגוף, בנפש וברוח נטורופתית, מדריכה ליוגה ולמדיטציה, מלווה בתהליכי חיים.ילדה-אישה-אימא-זקנה חכמה כולן נרתמות יחדיו להעביר לך מסר: את בסדר! מובילה נשים להחלמת הילדה הפנימית, להגשמה ולמימוש בשמחה, בגאוה ובשלמות.הצטרפי אלי למסע :) http://Anakit.co.il "זכור שלבך חופשי, אתה צריך רק את האומץ ללכת בעקבותיו" מתוך: חוף החלומות / סרג'יו במברן