יפן קוסמת לרבים בעולם עם תרבותה המעודנת, העליונות הטכנולוגית, הסושי המפורסם והשילוב המרתק בין מסורת וקדמה. אלו הדברים שעולים בראשנו כאשר אנו חושבים על שרשרת האיים הזאת וזו גם התדמית אשר יפן משווקת לעולם בניסיון להשכיח ממנו תדמית אחרת שמקורה בתחילת המאה ה20: אימפריית השמש העולה שכבשה שטחים נרחבים במזרח אסיה והפגינה אכזריות וברוטאליות כלפי עמי האזור ברמה שלא הייתה מביישת את הכיבוש הנאצי. עמי האזור עצמם, בעיקר הקוריאנים והסינים, ממשיכים לזכור את הזוועות של יפן המיליטריסטית.
האימפריה היפנית נכנעה ב1945 לארה"ב לאחר שתי פצצות אטום שהונחתו עליה והעם היפני קיבל על עצמו את שלטון הכיבוש האמריקני שביצע רפורמה מרחיקת לכת ביפן עם החקיקה של חוקה חדשה. החלק הרלוונטי למאמר הזה של החוקה הוא סעיף מס' 9 האוסר על יפן להחזיק כוח צבאי היכול לתקוף מעבר לגבולותיה. הנטרול של היכולת ההתקפית של יפן הוביל את היפנים ליצירת תפיסת ביטחון הגנתית שמבוססת גם על ערבויות אמריקניות: היפנים הקימו כוח הגנה עצמי ((Self Defense Force וחתימה על הסכם הגנה עם ארה"ב שהכניס אותה תחת המטריה הגרעינית האמריקנית. עם ההסכם הזה יפן השקיעה את מאמציה בשיקום ובפיתוח כלכלי שהפך אותה לכלכלה השנייה בעולם. השגשוג הכלכלי גרם ליפנים להאמין שבעזרת תמיכה כלכלית במדינות שכנות היא מוגנת הרבה יותר אך בשנים האחרונות האיומים שנוצרים מוכיחים לה שמעמדה הכלכלי אינו מבטיח איזה שהוא ביטחון. הסיכונים העיקריים הם:
א.צפון קוריאה- המדינה הקומוניסטית בצפון חצי האי הקוריאני, על אף הנחשלות הכלכלית שלה השיגה יכולות בליסטיות מרשימות ויכולות גרעיניות. כמובן שכיום מתחיל "פירוק" של צפון קוריאה מנשק גרעיני אך אין שום ערבות או אינדיקציה שבסיום התהליך חצי האי הקוריאני אכן יהיה נקי מנשק גרעיני, שלא לדבר על נשק השמדה המוני אחר שמחזיקה צפון קוריאה. האיום הזה על יפן מבהיר לה את חוסר היכולת שלה ללחוץ על צפון קוריאה ויכולות דלות מדי ביירוט טילים.
ב.סין- הרפובליקה העממית של סין מתהווה למעצמת על והכלכלה שלה ממשיכה לצמוח בקצב שפוגע בהגמוניה היפנית במזרח הרחוק ככלכלה החזקה ביותר. המתיחות ההיסטורית בין סין ויפן גם מתגברת עקב סכסוך טריטוריאלי בים סין הדרומי העשיר במשאבי אנרגיה.
ג. ארה"ב- הערבויות האמריקניות, עליהן נשנעת יפן, נתגלו כחסרות כל משמעות אם וושינגטון מחליטה לבטל אותן. טייוואן, איתה ארה"ב חתמה על הסכם אסטרטגי הדומה לזה שנחתם עם היפנים, נזרקה מהאו"ם ומהכרה בין לאומית ברגע שהאמריקנים החליטו לחמם את היחסים עם הרפובליקה העממית של סין וכיום הביטחון של טייוואן תלוי על חוט השערה, מצב שיכול לקרות גם ביחס ליפן. כמו כן מעמד ארה"ב נחלש בעולם ותנועות בדלנות בקרבה מתחזקות עקב המלחמה בטרור של הנשיא בוש.
האיומים האלו גורמים ליפן להבין שעליה לשנות את התפיסה הבטחונית שלה ואת יכולותיה בשביל להישאר מדינה עצמאית באזור.
כיום היפנים פורסים סוללות יירוט טילים ברחבי המדינה ופועלים לשותפויות אסטרטגיות עם מדינות האזור, כמו עם אוסטרליה. כמו יפן מעוניינת בחימום היחסים עם סין. ברם, קולות עדיין נשמעים בתוך יפן שעל המדינה לחצות את הסף ולהפוך למדינה בעלת נשק גרעיני בשביל להבטיח את ביטחונה, גם במחיר מירוץ חימוש אזורי.
לסיכום, על אף שכיום הסיכויים לחימוש מחדש של יפן נראים קלושים ככל שחולף הזמן הסבירות למהלך כזה גובר לנוכח חולשתה הצבאית של יפן מול סין. האם אימפרית השמש העולה עוד תשוב? רק הזמן ישיב.
האימפריה היפנית נכנעה ב1945 לארה"ב לאחר שתי פצצות אטום שהונחתו עליה והעם היפני קיבל על עצמו את שלטון הכיבוש האמריקני שביצע רפורמה מרחיקת לכת ביפן עם החקיקה של חוקה חדשה. החלק הרלוונטי למאמר הזה של החוקה הוא סעיף מס' 9 האוסר על יפן להחזיק כוח צבאי היכול לתקוף מעבר לגבולותיה. הנטרול של היכולת ההתקפית של יפן הוביל את היפנים ליצירת תפיסת ביטחון הגנתית שמבוססת גם על ערבויות אמריקניות: היפנים הקימו כוח הגנה עצמי ((Self Defense Force וחתימה על הסכם הגנה עם ארה"ב שהכניס אותה תחת המטריה הגרעינית האמריקנית. עם ההסכם הזה יפן השקיעה את מאמציה בשיקום ובפיתוח כלכלי שהפך אותה לכלכלה השנייה בעולם. השגשוג הכלכלי גרם ליפנים להאמין שבעזרת תמיכה כלכלית במדינות שכנות היא מוגנת הרבה יותר אך בשנים האחרונות האיומים שנוצרים מוכיחים לה שמעמדה הכלכלי אינו מבטיח איזה שהוא ביטחון. הסיכונים העיקריים הם:
א.צפון קוריאה- המדינה הקומוניסטית בצפון חצי האי הקוריאני, על אף הנחשלות הכלכלית שלה השיגה יכולות בליסטיות מרשימות ויכולות גרעיניות. כמובן שכיום מתחיל "פירוק" של צפון קוריאה מנשק גרעיני אך אין שום ערבות או אינדיקציה שבסיום התהליך חצי האי הקוריאני אכן יהיה נקי מנשק גרעיני, שלא לדבר על נשק השמדה המוני אחר שמחזיקה צפון קוריאה. האיום הזה על יפן מבהיר לה את חוסר היכולת שלה ללחוץ על צפון קוריאה ויכולות דלות מדי ביירוט טילים.
ב.סין- הרפובליקה העממית של סין מתהווה למעצמת על והכלכלה שלה ממשיכה לצמוח בקצב שפוגע בהגמוניה היפנית במזרח הרחוק ככלכלה החזקה ביותר. המתיחות ההיסטורית בין סין ויפן גם מתגברת עקב סכסוך טריטוריאלי בים סין הדרומי העשיר במשאבי אנרגיה.
ג. ארה"ב- הערבויות האמריקניות, עליהן נשנעת יפן, נתגלו כחסרות כל משמעות אם וושינגטון מחליטה לבטל אותן. טייוואן, איתה ארה"ב חתמה על הסכם אסטרטגי הדומה לזה שנחתם עם היפנים, נזרקה מהאו"ם ומהכרה בין לאומית ברגע שהאמריקנים החליטו לחמם את היחסים עם הרפובליקה העממית של סין וכיום הביטחון של טייוואן תלוי על חוט השערה, מצב שיכול לקרות גם ביחס ליפן. כמו כן מעמד ארה"ב נחלש בעולם ותנועות בדלנות בקרבה מתחזקות עקב המלחמה בטרור של הנשיא בוש.
האיומים האלו גורמים ליפן להבין שעליה לשנות את התפיסה הבטחונית שלה ואת יכולותיה בשביל להישאר מדינה עצמאית באזור.
כיום היפנים פורסים סוללות יירוט טילים ברחבי המדינה ופועלים לשותפויות אסטרטגיות עם מדינות האזור, כמו עם אוסטרליה. כמו יפן מעוניינת בחימום היחסים עם סין. ברם, קולות עדיין נשמעים בתוך יפן שעל המדינה לחצות את הסף ולהפוך למדינה בעלת נשק גרעיני בשביל להבטיח את ביטחונה, גם במחיר מירוץ חימוש אזורי.
לסיכום, על אף שכיום הסיכויים לחימוש מחדש של יפן נראים קלושים ככל שחולף הזמן הסבירות למהלך כזה גובר לנוכח חולשתה הצבאית של יפן מול סין. האם אימפרית השמש העולה עוד תשוב? רק הזמן ישיב.
