מהם מישורי הפעולה של הפילוסופיה היישומית?
להלן סכמה כללית של מישורי הפעולה בהן הפילוסופיה היישומית עושה שימוש. סכמה זו אינה נוקשה אלא מתפקדת כנקודת מוצא גמישה ומיושמת בהתאם לצרכים הקונקרטיים המתגלים ברמת הפרט או הארגון, הקבוצה או היחיד.
מישור הפענוח והחשיפה: שימוש בכלים לוגיים וביקורתיים. חשיפת המשמעויות ואופן השימוש של השפה.
מישור ההעשרה העיונית: התעמקות במושגי מפתח של שיטות פילוסופיות שונות.
מישור היצירה: יצירת אלטרנטיבות לפעולה והתנסות פעילה ביישומן תוך חתירה לתוצר מתועד.
מישור הפענוח והחשיפה
הכלי המרכזי המופעל במישור זה הוא הכלי הביקורתי. כלי זה משמש לחשיפת קלישאות, לזיהוי הנחות יסוד וכשלים לוגיים הנלווים להן, להבנת אופן השימוש בשפה ולחילוץ המשמעויות הכרוכות באופן שימוש זה (משמעויות אלו לעתים רבות אינן גלויות או קוהרנטיות). באופן זה, הסיפור האישי של האדם, או הארגון, הופך לטקסט המזמין חשיפה ופענוח. מישור זה מוביל לרוב לזיהוי השאלות המרכזיות או המטרות שיעמדו במרכזו של התהליך.
מישור ההעשרה העיונית
כאן נעשה שימוש בטקסטים פילוסופיים קלאסיים, או בני זמננו. טקסטים אלו נתפסים כטקסטים ?חיים? בכך שהופכים להיות נגישים ורלוונטיים לשדות הדיון וכך מגשימים את ההנחה שהפילוסופיה אינה העשרה מושגית ועיונית גרידא. תרומתם המכרעת של הטקסטים הפילוסופים עשויה לבוא לידי ביטוי בשאלות מתחומים מגוונים כגון למשל בחירה בין חלופות, נושאים אתיים או קיומיים וקשת רחבה של דילמות פרסונאליות אחרות.
מישור היצירה
מישור זה מבוסס על התנסות פעילה ברעיונות פילוסופיים והטמעתם בחיי היום היום. כאן יעשה
ניסיון משמעותי לתרגם את הרעיונות שנידונו הלכה למעשה, לבחון תהליך זה ולייצר חלופות לפעולה במישור הקונקרטי. דגש מיוחד יינתן על רכישת כלים לבחינה עצמית וביקורת של השקפת העולם והזהות החדשה. באופן כזה אנו מקווים שיונחו היסודות לעשייה דינאמית ומתמדת שתימשך גם לאחר סיום התהליך במתכונתו הפורמאלית.
להלן סכמה כללית של מישורי הפעולה בהן הפילוסופיה היישומית עושה שימוש. סכמה זו אינה נוקשה אלא מתפקדת כנקודת מוצא גמישה ומיושמת בהתאם לצרכים הקונקרטיים המתגלים ברמת הפרט או הארגון, הקבוצה או היחיד.
מישור הפענוח והחשיפה: שימוש בכלים לוגיים וביקורתיים. חשיפת המשמעויות ואופן השימוש של השפה.
מישור ההעשרה העיונית: התעמקות במושגי מפתח של שיטות פילוסופיות שונות.
מישור היצירה: יצירת אלטרנטיבות לפעולה והתנסות פעילה ביישומן תוך חתירה לתוצר מתועד.
מישור הפענוח והחשיפה
הכלי המרכזי המופעל במישור זה הוא הכלי הביקורתי. כלי זה משמש לחשיפת קלישאות, לזיהוי הנחות יסוד וכשלים לוגיים הנלווים להן, להבנת אופן השימוש בשפה ולחילוץ המשמעויות הכרוכות באופן שימוש זה (משמעויות אלו לעתים רבות אינן גלויות או קוהרנטיות). באופן זה, הסיפור האישי של האדם, או הארגון, הופך לטקסט המזמין חשיפה ופענוח. מישור זה מוביל לרוב לזיהוי השאלות המרכזיות או המטרות שיעמדו במרכזו של התהליך.
מישור ההעשרה העיונית
כאן נעשה שימוש בטקסטים פילוסופיים קלאסיים, או בני זמננו. טקסטים אלו נתפסים כטקסטים ?חיים? בכך שהופכים להיות נגישים ורלוונטיים לשדות הדיון וכך מגשימים את ההנחה שהפילוסופיה אינה העשרה מושגית ועיונית גרידא. תרומתם המכרעת של הטקסטים הפילוסופים עשויה לבוא לידי ביטוי בשאלות מתחומים מגוונים כגון למשל בחירה בין חלופות, נושאים אתיים או קיומיים וקשת רחבה של דילמות פרסונאליות אחרות.
מישור היצירה
מישור זה מבוסס על התנסות פעילה ברעיונות פילוסופיים והטמעתם בחיי היום היום. כאן יעשה
ניסיון משמעותי לתרגם את הרעיונות שנידונו הלכה למעשה, לבחון תהליך זה ולייצר חלופות לפעולה במישור הקונקרטי. דגש מיוחד יינתן על רכישת כלים לבחינה עצמית וביקורת של השקפת העולם והזהות החדשה. באופן כזה אנו מקווים שיונחו היסודות לעשייה דינאמית ומתמדת שתימשך גם לאחר סיום התהליך במתכונתו הפורמאלית.
ישראל שורק ניהל את התכנית למנהיגות חינוכית בצה"ל והיה דיקן העמיתים במכון מנדל למנהיגות חינוכית בירושלים. הקים את המכון לפילוסופיה יישומית, במחשבה תחילה ועוסק בהדרכה ובייעוץ פילוסופיים.
