גישת שיווי משקל 

מאז טוויגי בשנות החמישים של המאה הקודמת משגשגת תרבות הדיאטות, והיום קשה לעשות הפרדה בין אנשים הזקוקים לדיאטה מטעמים בריאותיים לבין אנשים, בעיקר נשים, השואפות להגיע למידות גוף המתאימות רק לבובות ברבי.
במקביל לעליית מעמדן של הנשים בחברה עלתה גם הדרישה התרבותית לרזון. אישה רזה פירושו אישה מצליחה ומוערכת. הדרישה לרזון מתרחבת היום לגברים.
 המציאות שאנו חיים בה היא מציאות של חברת שובע. השובע מתבטא במזון, באמצעים ובידע: תזונתי, פיזיולוגי , ביוכימי וכו.. ובכל זאת, אנשים רבים מסתובבים עם עודף משקל ורעב גדול בבטן.
  איך יתכן שעם כל כך הרבה ידע על התזונה והגוף הרבה מאיתנו מסתובבים עם עודף משקל, ואלה שכן מצליחים לשמור על משקל משיגים את זה אודות להתעסקות אובססיבית עם אוכל וגוף הטורדת זמן ומחשבה?
  עיסוק היתר בדיאטות הגביר את הצורך לשנות את הגישה למזון ולהחזיר את האוכל ואת הגוף למקומו הטבעי. גישת שיווי משקל מבוססת על הבנת התהליכים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים הגורמים לשינוי במשקל הגוף, והיא התפתחה כמענה לכישלון הדיאטות המקובלות שבהן שיעורי ההצלחה עומדים על פחות מ-5%. שהרי דיאטות מכתיבות משטר אכילה נוקשה, הקפדה על כמויות אוכל, זמני אכילה וסוגי מזון. הקושי לשמור על אורח חיים מגביל וקפדני אינו מאפשר ייצוב המשקל.
 מעבר לכך כבר הוכח שהעליות והירידות התכופות במשקל מזיקות לבריאות. ההתנגשות בין הצרכים הפיזיולוגיים של הגוף אצל גברים ונשים כאחד ובין הדרישה התרבותית לרזון גורמת להרעבה, לפגיעה בבלוטת התריס ובכיס המרה, לעלייה בכולסטרול הרע, לירידה ביכולות הקוגניטיביות וירידה כללית בתפקוד.
 אנחנו יודעים שכדי לרדת במשקל הגוף שלנו זקוק לכל חומרי העבודה שלו. מערכת העיכול מכינה את חמרי העבודה לספיגה. הקיבה היא גם מהווה ברומטר לכמויות. האמונה שצריך לאכול כך או אחרת, פוגעת ביכולת זיהוי של נקודת השובע. כמו שלו"ז צפוף פוגע ביכולת זיהוי רעב.
  הידע לגבי המזונות והשפעתם על הגוף משתנה, מתפתח ובעיקר מבלבל. לדוגמא: כולסטרול. אכילת ביצים הייתה מזוהה עם עלייה של רמת הכולסטרול בדם.נמצא שהגורם העיקרי לעליית הכולסטרול בדם, הוא כמות השומן הכללית במזון, ולא רק הביצים. אם הגוף לא מקבל כולסטרול , הוא ייצר אותו בעצמו ואפילו בעודף. מאז הביצים עושות קאם בק.
גישת שיווי משקל מתבססת על תזונה מגוונת וחופשית בהתאם לרעב ושובע של הגוף ומחזירה אותנו לאינסטינקטים בסיסיים של הגוף. למעשה גישה זו אומרת "די" למאבקים באוכל. תינוק שנולד בוכה כשרוצה לאכול, ולא יפסיק לבכות עד שינתן לו מבוקשו. הוא לא יסכים לאכול מעבר לצרכיו (בהנחה שהוא בריא כמובן). האכילה שלו מונעת מאינסטינקטים של רעב ושובע. האינסטינקטים האלו ממשיכים להתקיים אצלנו כל החיים. מה שמשתנה זה היכולת / הרצון  שלנו להקשיב להם.
 הגוף יהיה רזה ובריא אם נאכל עפ"י רעב ושובע. ורזה פירושו להיות במשקל המתאים לגוף. הדיאטות על סוגיהן גורמות להרעבה פיסיולוגית מסוג זה או אחר. להרעבה זו יש השלכות: עלייה במשקל בגלל אכילת יתר כתגובה להרעבה, בעיות בתפקודי בלוטות התריס וכיס המרה עקב עלייה וירידה במשקל, פחד מאכילת שומן ופחמימות.
גישת שיווי משקל מציבה בפנינו אלטרנטיבה שנראית בלתי אפשרית ולא נתפסת.  בקונטקסט התרבותי שלנו שמציב כללים נוקשים לבריאות, אכילה ומראה, התפקיד של הדיאטנית הוא להוביל את האדם דרך התנסות באכילה ספונטאנית , עם גבולות של רעב , שובע והנאה. האכילה הזו מתבססת על ידע תזונתי, פיזיולוגי ורפואי.
הפיזיולוגיה של הגוף שלנו לא השתנתה במשך אלפי שנים. מה שמשתנה כל הזמן זו הגדרת הגוף האידיאלי. במאה שלנו מציינים אמונה חדשה. אכילה "נכונה", ואימונים אובססיביים הם דרישות הדת החדשה.
אנו יודעים שהגוף זקוק לחלבונים, פחמימות ושומן לקיומו. הגוף אינו יודע להבחין אם אכלנו צ'יפס או שוקולד או גבינה. הוא יודע לנתח כמה פחמימות, שומנים וחלבונים יש לו. ובהתאם לכך יימשך השובע. כלומר, לא נחשוב או נתעסק באוכל לכמה שעות לפחות. הידע הזה מעביר את השליטה באכילה לגוף.
 בשיטת שיווי משקל לומדים לבחור מזונות עפ"י דרגת הרעב, הטעם והסיפוק. הידע התזונתי הנרכש יתבטא בכך שבחירת המזונות וכמות המזון הנאכלת תותאם לדרגת הרעב, וההנאה. היא לא תהיה תלויה בחובה כזו או אחרת. ולכן מרחב הבחירה שלנו במזון יגדל ויאפשר איזון, גיוון והנאה.

עקרונות השיטה

• אכילה על-פי רעב ושובע פיזיולוגיים, הגורמים לבחינה מחודשת של כמויות המזון הנצרכות בארוחה
• בחירה חופשית של מזונות על פי הטעם
• הירידה במשקל היא תוצאה ולא מטרה
• קבלת השונות הטבעית של משקלי הגוף
• פעילות גופנית כחלק מאורח חיים, לשם הנאה ולא לשם שריפת קלוריות.

גישת שיווי משקל מלמדת:

•  לזהות את הרעב והשובע בצורה ברורה
•  לא לפחד מאוכל. אין אוכל משמין, מושלם, אסור או מותר
•  להבחין בין אכילת יתר לאכילה מתאימה בלי קשר לסוג המזון
•  לזהות מוקשים / מכשולים התנהגותיים המובילים לאכילת יתר.
•  ללמוד שרעב זה הזמן לאכול ושובע אינו שם נרדף להשמנה
•  להפריך מיתוסים שקשורים באוכל ודיאטה     

•  שיש דרגות וסוגים של שובע ורעב.
•  שאפשר לרדת במשקל עם כל סוגי המאכלים בעולם

לשיווי משקל מגיעה אוכלוסיה מגוונת בטווח גילאים רחב: ילדים, נוער ומבוגרים, עם שונות במצב הרפואי והנפשי. הם מופנים על ידי רופאים, פסיכולוגים פסיכיאטרים ודיאטניות' והמשותף לכולם הוא היסטוריה תזונתית עתירת דיאטות. הטיפול התזונתי ניתן באופן אישי או קבוצתי, כשהטיפול בילדים נעשה דרך הדרכה משפחתית.

www.shivuy-mishkal.co.il