לא כל הטחת דברים, או עשיית תנועות, כלפי עובד ציבור, מוגדרים כמעשה פלילי של העלבת עובד ציבור. במאמר זה נסקור באופן בהיר ובלשון שגם מי שאינו משפטן יכול להבין, אילו מעשים נכללים בגדר העלבת עובד ציבור ומה יכול עו"ד פלילי לעשות נגד האשמה בעבירה זו.
מהי העלבת עובד ציבור?
עבירת העלבת עובד ציבור מעוגנת בסע' 288 לחוק העונשין:
"המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה... כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים".
1. מיהו "עובד הציבור"?- החוק מגדיר כ"עובד הציבור" את מי שעובד באחד מהמקומות הבאים: עובד המדינה (לרבות חייל); רשות מקומית או רשות חינוך מקומית; מועצה דתית; המוסד לביטוח לאומי; בנק ישראל; ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קק"ל, קרן היסוד; לשכת שירות התעסוקה; מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם; בורר; נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק; דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בת ממשלתית או מעורבת.
2. מהי "העלבה"?- כאמור בסעיף, היסוד העובדתי של העבירה מורכב מהעלבה שאינה דווקא במילים, אלא גם בתנועות או במעשים. היסוד הנסיבתי מחייב שההעלבה תופנה כלפי עובד ציבור בעת שהוא ממלא את תפקידו, או בנוגע למילוי תפקידו. ביהמ"ש העליון (רע"פ 2660/05; דנ"פ 7383/08) קבע שמדובר בעבירה התנהגותית, כך שדי במעשה העלבה עצמו לצורך קיום העבירה, ואין צורך שעובד הציבור ייעלב בפועל. עוד ציין ביהמ"ש, כי היסוד הנפשי של העבירה מחייב קיום מחשבה פלילית רגילה מצד העושה, קרי: מודעות לטיב המעשה ולהתקיימות הנסיבות, ולא נדרשת כוונה מיוחדת להעליב את עובד הציבור או לפגוע בו.
3. האם עובד הציבור צריך לדעת על העלבתו?- על פי הנחיות היועמ"ש (4.1103), העמדה לדין בגין העלבת עובד צבור תהא רק אם ההעלבה נעשתה בפני עובד הציבור, או בנסיבות בהן סביר להניח שהדברים יגיעו לידיעתו והמעליב היה מודע לאפשרות זו.
מתי ייחשבו מעשים או דיבורים כהעלבת עובד ציבור?
לאור הצורך במתן הגנה לזכות של חופש הביטוי, קבע ביהמ"ש העליון כי יש לצמצם את גבולות העבירה למקרים חריגים וקיצוניים בלבד.
לכן הוא החיל מבחן הסתברותי, הדורש שתתקיים "ודאות קרובה" לכך שמעשה ההעלבה יפגע בתפקודו של עובד הציבור או בתפקודו של השירות הציבורי. הוא ציין, כי מבחן ה"וודאות הקרובה" בדרך-כלל יתקיים במקרה שדברי העלבון פוגעים "בליבה העמוקה של כבוד האדם במילוי תפקידו".
פגיעה שכזו צריכה לבוא לידי ביטוי גם במבחן תוכני, הבוחן את תוכן הדברים שנאמרו.
האם דברי אמת יכולים להוות "העלבה"? ביהמ"ש העליון קבע, שגם דברי אמת יכולים להוות "העלבה" לצורך הרשעה בעבירת העלבת עובד ציבור.
מה ניתן לעשות נגד האשמה בעבירת העלבת עובד ציבור?
ראשית, יש לפנות לעו"ד פלילי מקצועי ומנוסה. שכירת שירותיו של עו"ד פלילי כזה, גם אם יש לשלם לו שכ"ט גבוה יותר, יכולה להגביר מאוד את הסיכויים להתמודד בהצלחה עם האשמה בעבירת העלבת עובד ציבור.
לאור האמור לעיל, עו"ד פלילי יבחן ראשית האם התקיימו היסודות העובדתיים והנפשיים של העבירה, וכן נסיבותיה.
לאחר מכן, יבחן עו"ד פלילי האם אכן מדובר במקרה חריג וקיצוני שפגע בליבה העמוקה של כבוד האדם במילוי תפקידו.
גם אם כל האמור לעיל התקיים, ואפילו במקרה של הטחת קללות וגידופים כלפי עובד ציבור, עדיין יכול עו"ד פלילי לטעון שתוכן הדברים שנאמרו אינו מהווה העלבה, אלא מדובר באמירה ספונטנית שנאמרה ביחס לאמירות שנאמרו ע"י עובד הציבור (ת"פ (חיפה) 12266-05-09).
סיכום
במאמר זה סקרנו באופן כללי את הגדרת עבירת "העלבת עובד ציבור", גבולותיה ומה יכול עו"ד פלילי לעשות במקרה של האשמה בעבירה זו. לשאלות פרטניות בנושא ולמידע נוסף ניתן לפנות לפורום פלילי>>
