המפעל להכשרת ילדי ישראל ואגודת הסופרים – מטפחים את האור – ובחנוכה של שנת תשע"ב התקיים טקס הכתרה שנתי – הכתרת כלת האור החדשה. כלת האור זכתה לחנוכייה מעשה ידי אמן.
הרצל חקק
יש כלת אור לשנה זו,
כלה שכל ספריה וכל שיריה הם קלידוסקופ של אור גדול לילדים.
הזוכה הפעם בתואר - המשוררת שלומית כהן-אסיף.
מאז שנת ה'תשנ"ד - 1994 מתקיים בירושלים טקס מיוחד לבחירת כלת אור או חתן האור- ובדרך זו יש ביטוי של כבוד והוקרה לאישי רוח ולסופרים.
במשך שנים נערך האירוע בחסות הסוכנות היהודית, והשנה החליף הפרס המכובד בית - וזכה לחיקו החם של המפעל להכשרת ילדי ישראל.
הטקס נערך באולם החם והטוב של בית אב"א – הכנסת אורחים של מנהל אב"א ד"ר שלמה חיזק. קהל רב בא להריע לכלת האור החדשה.
ועדת השיפוט כללה את בלפור חקק נציג אגודת הסופרים העברים – ומי שכיהן עד לא מזמן כיושב ראש, את יוסי גושן מנהל המפעל להכשרת ילדי ישראל ואת שמחה סיאני היוזמת והמפיקה – הרוח החיה של הפרס.
השנה זכתה בתואר הנכבד "כלת האור לשנת 2011 המשוררת והסופרת שלומית כהן-אסיף.
ברכתי את הזוכה כיושב ראש אגודת הסופרים העברים - ואחריי השמיעו דברי שבח נפלאים –
סבינה מסג המשוררת מן המושב כליל. סבינה תיארה ידידות מופלאה עם שלומית, ופרשה סיפורים אישיים שמהם עלתה דמותה המוארת של הזוכה בתואר כלת האור. חתן האור מן השנה הקודמת ד"ר משה גרנות ברך את כלת האור החדשה וקרא משיריה. חתן האור מן השנה הקודמת ד``ר
לאחר דברי גרנות שמע הקהל את ברכתה המרגשת של ד``ר דורית אורגד, שהייתה כלת האור בשנת תשס``ה. אורגד ניתחה את הקסם של שירת כהן-אסיף. אלכס שניידר קרא קטעים
מרתקים מספר החשמונאים.
שמחה סיאני קראה את נימוקי חבר השופטים להענקת הפרס לגרנות. יוסי גושן, מנהל המפעל להכשרת ילדי ישראל, הדגיש את מעורבותה הרבה של כלת האור למען הילדים, הדגיש את השפעתה על עולם הילדים, הופעותיה הבלתי נלאות בבתי ספר בכל רחבי המדינה, במוסדות, במתנ"סים.
הערב החל בהדלקת נרות חנוכה ולכל אורך הערב הנעימו אותו צמד נגנים מוכשרים- אמיל אייבינדר ולצדו ולדימיר פרידמן. בסיום הערב
קרא בלפור חקק מקאמה שכתבנו לכבוד כלת האור – מקאמה מוארת מאת הרצל ובלפור חקק.
המקאמה מאירה את דרכה של שלומית כהן אסיף: זכייתה ב- 17 פרסים, כולל פרס ביאליק, פרס אקו"ם על מפעל חיים. ספריה הבולטים הם:
לפעמים בגשם לפעמים בלב, סבא מרחוב העפיפונים הכחולים, הצימוקים הם ענבים עצובים, מוכר העננים – והספר האהוב מכול - נשיקה בכיס.
מקאמה לשלומית כהן אסיף
הרצל ובלפור חקק
שלומית כהן-אסיף נולדה בארם נהריים או באור כשדים/ אולי בבית של אברהם אבינו אבי היהודים/ מארץ בבל עלתה אלינו כמעט שנתיים, חלוצה קטנה/ וקיבלה חינוך ישראלי עם חום ורננה/ תמיד חשה מחוברת לזמן ולמקום/ מנסה לחיות חזון ישן וגם חלום/ זוכרת מסורת עתיקה על הארץ ועל המקדש/ ואת החינוך ספגה בלב נרגש/ בבית המיטיב וגם בתיכון חדש/
לצבא הגיעה עם הרבה ציפיות ואפילו בחיוך/ מה הפלא שקיבלו אותה מיד לחיל החינוך/ ידעה להטיף לערכים ולעודד להשכלה בכל פינה/ ואת היכולות בצבא הפגינה בגדול כקצינה.
היום מוכרת שלומית כסופרת ברוכת כשרון/ אבל את מסלול הכתיבה החלה כמבקרת ספרות ותיאטרון/ והקריירה הספרותית ממש מתחילה בקול גדול/ כאשר שלומית מפרסמת את ספר השירים 'שש ביד שמאל'/
מאז הכול היסטוריה/ וגלריית הספרים כבר מציפה את עולם הילדים באופוריה/ הנאה גדולה הסבו ספריה לילדים, ובעיקר השירים/ ואם תרצו – קחו, למשל, את 'מסיבה בגן העכברים'/ הספר המדהים ייצג את ישראל בתכנית טלוויזיה בארצות הברית/ ושם בסדרה 'רחוב סומסום' עשו כבוד לספרות העברית/ סיפוריה וכתיבתה של שלומית/ זכו לתהודה חלומית, בעצם לתהודה עולמית/
ההכרה - לה זכו שלומית ושיריה המהוללים/ הגיעה גם לחולון -והישר לגן הפסלים/ גן פסלים עוצב על פי ספר סיפורים כובש ורוטט/ הפסלים הולכים בעקבות 'הארנב ממושי' שיצא בתו שין נון חית/
מה הקסם של שלומית וכיצד היא מביאה אור לכולם?
את זה מנסים להבין בכל העולם/ שלומית קשובה לילדים, מגיעה לכל פינה רחוקה/ נוטעת בילדים אמונה בעצמם, אמונה חזקה/ היא יודעת לחשוף כאב של ילדים, סבל בתוך המשפחה/ ויודעת היטב כיצד לחזק את הילדים ולטעת בהם שמחה/ בסיפוריה יש התמודדות עם מצבים קשים ומשבר/ והילדים מגלים חלקים נסתרים בעולמם – ורואים שיש גם אור אחר/ בשיר שלה 'אבא בתמונה' האב נפטר והילד שבור ונרגש/ / הילד פותח בשיחה עם תמונת האב – ומקבל כוח חדש/ שלומית יודעת להפיח רוח חדשה, לתת תקווה ואור/ ועל כך היא ראויה לשיר הלל ולמזמור/
הנה היא מתארת ילדה יתומה, ממאנת להינחם/ וכמה היא כואבת כשכולם חוגגים 'יום האם'/ והשירה של שלומית מבקשת מכולנו להיות מודעים למצבים כאלה/ להוסיף לחיי הילדים באשר הם, יותר נוחם ויותר פלא/
שלומית כהן אסיף קרובה לעולם הילדים/ מסייעת להם לבטא עצמם, לגלות בעצמם כוחות חבויים ואבודים/ ולא פלא שספריה כובשים את כולם/ והם מעוטרים בפרסים ספרותיים חובקי ארץ ועולם/ 51 פרסים – יבול מבורך/ כולל פרס אקו"ם הבלתי נשכח/
תמצאו באוצר שלה - נבחרת של ספרי מופת וזהות/ שש ביד שמאל, 'חצי גלימה מלכות' ו'ענן של חוט'/ תמצאו שם את 'הארנב ממושי', את שודד החלומות המלבב/ וכמובן תמצאו את הספר הנפלא
לפעמים בגשם,לפעמים בלב/ תתפעמו מן הסבא מרחוב העפיפונים הגדולים / ותתלהבו ממוכר העננים, מסיפור הענבים העצובים – ממש פירות הילולים/
ועל כן התכנסנו כאן - כמו מועצת העם בימים הטובים/ כדי להריע לשלומית על ספריה המרהיבים/ על לבה הפתוח לחברה שלנו, לילדים בכל מקום/ על יכולתה להפיץ אור ולטפח כל חלום/
ועל כך תבורכי, שלומית – ויהיה לעד זה המזמור/ כי ראויה את לתואר הנכסף – כלת האור.
יישר כוח, שלומית י קרה/ כל כתבייך מפיצים אורה/ את נוטעת בילדים אמונה והרבה כוח/
המשיכי לשמח ילדים, המשיכי לשמוח!
