סקירת הפעולות שביצעה המדינה להקטנת הריכוזיות בענף החיסכון הפנסיוני בישראל, אוק' 07. 

סקירת הפעולות שביצעה המדינה להקטנת הריכוזיות בענף החיסכון הפנסיוני בישראל

אוקטובר 2007


ענף החיסכון הפנסיוני הוא ענף לא תחרותי המאופיין בריכוזיות גבוהה של ספקים, באספקה
של מוצרים לא שקופים ובניידות נמוכה של לקוחות בין מוצר למוצר. עם זאת, רפורמות
שביצעה המדינה בחמש השנים האחרונות עתידות להקטין את ריכוזיות הענף ולהפכו לתחרותי
יותר.

טבלה 1 מציגה שני מדדים לריכוזיות בענף החיסכון הפנסיוני CR3 ו- HHI. שני המדדים
נעים בין 0 ל- 1 וככל שהם גבוהים יותר, רמת הריכוזיות בענף גבוהה יותר. 3CR מודד
את נתח השוק של שלושת החברות הגדולות ביותר בענף, ומדד HHI עונה על השאלה כמה
חברות שוות בנתח השוק שלהן היו מתקיימות בענף עם אותה מידת ריכוזיות. למשל, HHI
שווה ל- 1/3 משמעו שמידת הריכוזיות בענף שווה למידת הריכוזיות בענף שבו פועלות שלוש
חברות שלהן נתח שוק שווה. בענף משוכלל מספר הספקים גדול מאד ונתח השוק של כל ספק קטן
מאד, ולפיכך HHI קרוב מאד לאפס. בענף שבו פועל מונופול, לעומת זאת, HHI
שווה לאחד.


טבלה 1: ריכוזיות בשוק מוצרי הפנסיה לפי שווי הנכסים המנוהלים, 2006 מול 2000


א. מדד CR3 לפי שווי הנכסים המנוהלים
______________________________

סוג המוצר................. 2000 ....2006
______________________________

קרנות פנסיה חדשות ..... 0.87 ....0.82

קופות גמל .................. 0.69 .... 0.52

ביטוח מנהלים ............. 0.75 .... 0.74
_____________________________


ב. מדד HHI לפי שווי הנכסים המנוהלים
______________________________

סוג המוצר............... .. 2000 .... 2006
______________________________

קרנות פנסיה חדשות ..... 0.64 .... 0.30

קופות גמל .................. 0.19 .... 0.13

ביטוח מנהלים ............. 0.23 .... 0.23
_____________________________

טבלה 1-א' מראה ששלושת הספקים הגדולים ביותר בענף מבחינת היקף נכסים מנוהלים,
מחזיקים את עיקר הנכסים בשוק. בקרנות הפנסיה החדשות יש את הריכוזיות הגבוהה בשוק
כש - 82% מהנכסים מוחזקים על ידי שלושת הספקים הגדולים ביותר, ובקופות הגמל יש
את הריכוזיות הנמוכה ביותר כש - 52% מהנכסים מוחזקים על ידי שלושת הספקים הגדולים
ביותר. אפילו הערך הנמוך ביותר בטבלה 1-א' מעיד על ריכוזיות גבוהה מאד.

היררכית הריכוזיות נשמרת גם בטבלה 1-ב' כשבקרנות הפנסיה החדשות יש את הריכוזיות
הגבוהה ביותר ובקופות הגמל את הנמוכה ביותר.

טבלה 1 מראה שאין שינוי במדדי הריכוזיות עבור ביטוחי המנהלים בשש השנים האחרונות.
בשני סוגי המוצרים האחרים ישנו שיפור בשש השנים
האחרונות. הסברים לשינויים אלו יוצגו בהמשך.

לא בכדי המדינה פועלת במרץ רב בשנים האחרונות להקטנת הריכוזיות בענף החיסכון הפנסיוני.
לענף החיסכון הפנסיוני יכול להיות תפקיד חשוב בשוק ההון:
(i) מעודד צמיחה- מכוון שהחיסכון במוצרים פנסיונים אינו נזיל, ספקי המוצרים
הפנסיונים נוטים לאמץ אסטרטגית השקעה ארוכת טווח המאופיינת בנתח מצומצם
של נכסים נזילים. בעשותם כך, ספקי המוצרים הפנסיונים מגדילים את מקורות
האשראי לטווח ארוך, מורידים את מחירו, ועוזרים לממן פרויקטים יקרים
לטווח ארוך.
(ii) מגדיל את הנזילות- השקעות שמבצעים ספקי המוצרים הפנסיונים בשוק ההון
מגדילות את הנזילות של ניירות הערך.
(iii) מוביל לשיפור הניהול המקצועי של הפירמות במשק- ספקי המוצרים הפנסיונים
מעוניינים להבטיח שהשקעותיהם יניבו את התשואה הגבוהה ביותר בהינתן הסיכון
בו הם מוכנים לשאת, לכן הם פועלים לבקר את החברות שהם משקיעים בהן.

ענף החיסכון הפנסיוני עבר בשנים האחרונות שלוש רפורמות במטרה ליצור בו שינויים מבניים
שיקטינו את רמת הריכוזיות המאפיינת אותו: 2003 - רפורמה בקרנות
הפנסיה, 2004 - רפורמה בביטוחי המנהלים, 2005 - רפורמה בשוק ההון.
להלן בקצרה עיקרי השינויים שיצרה כל רפורמה, ואיך כל אחת מהן תרמה (או עתידה לתרום)
לתחרות בענף:

* הרפורמה בקרנות הפנסיה.

עד 1995, כמעט כל קרנות הפנסיה בישראל היו שייכות להסתדרות העובדים. בעקבות
הגירעונות הגדולים שצברו חלק מהקרנות, החליט האוצר לסגור את כל קרנות הפנסיה שפעלו
עד 1995 למצטרפים חדשים ועל הקרנות שהיו בגרעון הוטל ליישם תוכנית הבראה.

למרות מצבן הקשה של הקרנות הגירעוניות, לא נקטו מנהליהן בצעדי הבראה והמשיכו להעניק
לפורשים זכויות שהקרנות לא יכלו לעמוד בהן. בנסיבות אלה החליט האוצר לנקוט בצעדים
להבראת הקרנות כדי לאפשר לממשלה לסייע לקרנות לעמוד בהתחייבויותיהן למבוטחים.

מבין הצעדים הרבים שנקט האוצר להבראת הקרנות הותיקות הגירעוניות שני צעדים עתידים להוביל
לשיפור התחרות בענף החיסכון הפנסיוני:

(i) מינוי מנהלים מקצועיים לקרנות הפנסיה הגירעוניות במקום המנהלים הקיימים שמונו
על ידי ההסתדרות.

אחת מהמשימות שהוטלו על המנהלים שמינה האוצר היתה למכור את קרנות הפנסיה
החדשות שהיו בבעלות קרנות הפנסיה
הותיקות ולהשתמש בהכנסות מהמכירה לכיסוי חלק מהגרעון בקרנות.

מכירת הקרנות החדשות שבבעלות ההסתדרות עתידה היתה לתרום לשיפור התחרות
מכוון שהיא ביטלה את הדומיננטיות של
ההסתדרות בקרנות החדשות וחילקה את הקרנות החדשות בין מספר
שחקנים (חברות הביטוח). הירידה שרואים במדדי הריכוזיות
של קרנות הפנסיה החדשות בין השנים 2000 ל- 2006 שבטבלה 1,
מיוחסת לצעד (i).

(ii) שינוי תקנות ההשקעה של קרנות הפנסיה ויצירת אפשרויות מעבר בין קרנות חדשות.

עד הרפורמה חויבו הקרנות להשקיע את עיקר הנכסים שלהן (93%) באיגרות חוב
מיועדות (אגרות חוב ממשלתיות, לא סחירות, מבטיחות תשואה ריאלית).
בעקבות הרפורמה הוחלט שקרנות הפנסיה יורידו את האחזקה באגרות חוב מיועדות
בהדרגה ל- 30% ואת הכסף שיתפנה יפנו להשקעה בשוק החופשי (האוצר
החליט ששינוי זה יוחל גם על קרנות הפנסיה החדשות
שהחזיקו באגרות חוב מיועדות בשווי של כ- 60% מהנכסים שברשותן לפני
הרפורמה). בנוסף לכך, עד הרפורמה, עמית שלא היה מרוצה מאופן ניהול
קרן הפנסיה לא יכול היה להעביר את הכספים הצבורים בה לקרן אחרת. במסגרת
הרפורמה נקבעו כללים לפיהם יכול העמית לעבור בקלות מקרן לקרן תוך שמירה על
הזכויות שצבר בקרן הקודמת ומבלי שהפעולה תהיה כרוכה בעלות כלשהי
מצידו.

שינוי (ii) עתיד לשפר את התחרות בקרנות הפנסיה מכוון שכדי לא לאבד
לקוחות על הקרנות יהיה להתייעל הן בניהול השקעות
ובניהול סיכונים ביטוחיים, והן במתן שרות ללקוחות.

*הרפורמה בביטוחי המנהלים.

הרפורמה בביטוחי המנהלים יצרה שני שינויים עיקריים שעתידים לשפר את התחרות בביטוחי
המנהלים:

(i) שינוי במבנה פוליסות ביטוחי המנהלים ששווקו לציבור.

עד 2004 עיקר פוליסות המנהלים ששווקו לציבור היו מסוג "עדיף" ו-
"מעורב". בפוליסה של המוצרים האלה לא הוצג למבוטח האופן שבו
התפלגו ההפקדות שהוא ביצע למוצר בין חיסכון, ביטוח ודמי ניהול. עובדה
זו הקלה על חברות הביטוח לשווק את ביטוחי המנהלים שעד 2004 גבו
בין 20% ל- 28% מההפקדה החודשית עבור רכיבים ביטוחיים ודמי ניהול
בפוליסת ה"עדיף", וכ- 40% בפוליסת ה"מעורב".

בעקבות הרפורמה נאסר המשך שיווקן של פוליסות ה"עדיף" וה"מעורב"
והוטל על חברות הביטוח לשווק פוליסות חדשות שבהן
התפלגות ההפקדות בין חיסכון, ביטוח ודמי ניהול ברורה.

שינוי (i) עתיד לשפר את התחרות בביטוחי המנהלים מכוון שהוא מאפשר
למבוטח להשוות את דמי הניהול, עלות הביטוח וביצועי החיסכון לאלו של ביטוחים
אחרים בשוק. זה בתורו גורם לכך שביטוחי המנהלים יתחרו בינהם על עלות דמי
הניהול, הביטוח
וביצועי ההשקעות.

נכון לסוף 2006 טרם ניכרת ההשפעה של שינוי (i) מכוון שעיקר הפרמיות
של חברות הביטוח מביטוחי המנהלים (מעל 90%)
עדיין מגיע מפוליסות "עדיף" ו- "מעורב".

(ii) שינוי באופן תשלום העמלות לסוכני הביטוח עבור שיווק ביטוחי המנהלים.

עד לרפורמה העמלה שקיבלו סוכני הביטוח עבור מכירה של ביטוחי המנהלים התנהגה
באופן הבא: עמלה גבוהה בשלוש השנים הראשונות של הפוליסה ולאחריה עמלה
נמוכה לאורך כל חיי הפוליסה. אופן זה העניק לסוכנים תמריץ לסגור פוליסות
ישנות ולפתוח במקומן פוליסות חדשות (טוויסטינג). במסגרת הרפורמה רוככה
העמלה שמשולמת לסוכני הביטוח לאורך כל חיי הפוליסה.

כתוצאה מריכוך העמלות ירד הטוויסטינג ואיתו ירדו העמלות ששילמו חברות הביטוח
לסוכני הביטוח. לפני ישום הרפורמה (2003) עמדו העמלות ששולמו לסוכני
הביטוח על 16.2% מהפרמיות ששילמו ביטוחי המנהלים לחברות הביטוח,
ב- 2006 לעומת זאת, היוו העמלות ששולמו לסוכני הביטוח 10.7%
מהפרמיות.

שינוי (ii) תורם לתחרותיות בענף מוצרי הפנסיה כיוון שהוא מאפשר לחברות
הביטוח להקטין את הפרמיות (כתוצאה מהירידה בדמי הניהול) על ביטוחי המנהלים
ובכך להפוך אותם לתחליף אטרקטיבי יותר למוצרים הפנסיונים
האחרים בשוק.

* הרפורמה בשוק ההון.

שוק ההון והכספים בישראל מאופיין בריכוזיות ובניגוד אינטרסים מובנה הבאים לידי ביטוי בשליטתם
של שני בנקים (פועלים ולאומי) בתחום הבנקאות המסחרית, קופות הגמל, קרנות הנאמנות
והחיתום. כתוצאה מכך קבלת ההחלטות באשר להקצאת האשראי במשק כולו נתונה בידי מעטים
ומביאה לצמצום מקורות האשראי ופגיעה בפוטנציאל הצמיחה של המשק. בנוסף, הריכוזיות
הגבוהה והתלות הגבוהה הנוצרת בעקבותיה, מהווים גורם סיכון משמעותי ליציבות הפיננסית של
המשק שכן, משבר שיפקוד אחד מענפי המשק (כמו חדלות פירעון של לווה גדול)
עלול להשפיע באופן מהותי על המערכת הפיננסית ולערער את יציבותה.

באפריל 2004 אחרי שרפורמות קודמות בשוק ההון והכספים בישראל (1986 - ועדת
בייסקי, 2000 - ועדת בן בסט) לא מצליחות להקטין את הריכוזיות בשוק ההון והכספים,
ממנה שר האוצר צוות שימליץ על פעולות שעל הממשלה לבצע כדי לבסס מבנה תחרותי בשוק ההון
והכספים בישראל.

בספטמבר 2004 מפרסם הצוות דוח (דוח ועדת בכר) שבעקבותיו נוצרת חקיקה מאסיבית ומהירה.
עיקר הדוח מתייחס כמובן למערכת הבנקאית אך השינויים המוצעים בו חורגים מהמערכת הבנקאית
ומשפיעים באופן משמעותי גם על חברות הביטוח. ישום המלצות הצוות עתיד להפוך את
חברות הביטוח לשחקן דומיננטי שיתחרה בבנקים במתן האשראי במשק.

מבין הצעדים הרבים שהובילה הרפורמה בשוק ההון והכספים בישראל להלן הצעדים שעתידים
להוביל לשיפור התחרות בענף החיסכון הפנסיוני:

(i) הפרדת קופות הגמל מהבנקים בניהול ובבעלות.

עד הרפורמה הבנקים הם השחקן גדול ביותר בשוק קופות הגמל והם מחזיקים
ב- 32% (שונה מהנתון שמפורסם בדוחות הממונה על שוק ההון מכוון שמחושב
לא עבור כלל קופות הגמל אלא רק על קופות גמל לתגמולים שהוא הסוג של
קופות גמל אליו מתייחסת הסקירה) מערך הנכסים של קופות הגמל. מכוון
שהבנקים בישראל עוסקים גם ביעוץ השקעות, נוצר מצב של ניגוד אינטרסים
בין העיסוק ביעוץ השקעות לבין הרצון של הבנק להרוויח מניהול קופות הגמל.
בדילמה שנוצרה הבנקים בחרו להתעלם מהחובות שמטיל עליהם החוק בנושא
יעוץ השקעות והמליצו ללקוחותיהם לרכוש את קופות הגמל שבבעלות הבנק.

בעקבות הרפורמה נקבע שבנקים ימכרו בהדרגה לאורך שנים (3 שנים עבור
הבנקים הגדולים ו- 6 עבור הקטנים) את קופות
הגמל שבידם לגופים חוץ בנקאים ובהם חברות הביטוח. בנוסף נקבע במסגרת
הרפורמה, שלא ניתן יהיה לרכוש קופת גמל אם לאחר הרכישה נתח השוק של
הרוכש בתחום החיסכון הפנסיוני בכלל, יהיה גבוה מ- 15%.

השינוי תורם לתחרותיות בענף מוצרי הפנסיה בכמה אופנים: ראשית,
הוא מקטין את הריכוזיות בקופות הגמל בכך שהוא מבטל את הדומיננטיות של הבנקים.
שנית, הוא מקטין באופן משמעותי את היעוץ המוטה שניתן עד לרפורמה בנושא
בחירת קופת גמל ולפיכך מפנה מקום ליעוץ אובייקטיבי ומעודד את קופות הגמל להתחרות
על ביצועים עם קופות אחרות. ולבסוף, הקביעה שנתח השוק של רוכש
בתחום החיסכון הפנסיוני לא יעלה על 15% מונעת אפשרות הידרדרות של שוק
קופות הגמל למצב פחות תחרותי בעתיד.

נכון לסוף 2006 החלו הבנקים במכירת קופות הגמל שבבעלותם. הירידה
במדדי הריכוזיות שבטבלה 1 היא בין היתר תוצאה של מכירות אלה.
במהלך 2007 בוצע חלק ניכר מהמכירות שבוצעו עד כה (אוק' 07) אך נתונים
על 2007 טרם פורסמו על ידי האוצר. הריכוזיות בתחום קופות הגמל צפויה להמשיך
ולרדת בשנים הקרובות ככל שימכרו קופות גמל נוספות שבבעלות הבנקים.

(ii) הפרדה בין תחום השיווק של המוצרים הפנסיונים לתחום היעוץ בנושא מוצרים פנסיונים.

עד הרפורמה לא היתה לציבור בישראל גישה ליועץ פנסיוני אובייקטיבי. אנשי המקצוע
היחידים שאיתם יכול היה הציבור להתייעץ בנושא מוצרים פנסיונים היו סוכני הביטוח.
מכוון שסוכני הביטוח הם המשווקים של המוצרים הפנסיונים, הוביל המצב לניגוד אינטרסים
בין שני תפקידיו של סוכן הביטוח: לייעץ, ולמכור. התוצאה היתה שסוכני הביטוח
עשו שימוש במסווה של יעוץ אובייקטיבי כדי לשווק באופן אגרסיבי מוצרים שמהם הם
הרוויחו את העמלות הגבוהות ביותר. במילים אחרות, מכוון שבחירה בתכנית פנסיונית
היא בחירה מורכבת, למעשה עד הרפורמה, לציבור בישראל יש יכולת מוגבלת מאד
לבחור את התכנית הפנסיונית והתכנית הפנסיונית שקיבל הלקוח מסוכן הביטוח נקבעה
במידה רבה לפי העדפותיו של סוכן הביטוח ולא לפי
ההעדפות של הלקוח.

בעקבות הרפורמה נקבעו שני עיסוקים נפרדים: יעוץ פנסיוני, ושיווק פנסיוני.
על יועץ פנסיוני הוטלה חובה לדאוג בראש ובראשונה לאינטרס של הלקוח, נאסר
עליו לקבל תמורה כלשהי מהספקים של המוצרים הפנסיונים (למעט דמי הפצה)
והוא רשאי לגבות תשלום מהלקוח בלבד. למשווק הפנסיוני לעומת זאת, מכוון שהוא
שלוח של הגופים שמספקים את המוצרים הפנסיוניים, מותר לקבל עמלות מהספקים
אך הוטלה עליו חובת גילוי נאות לפיה עליו להודיע ללקוח שהוא משווק
של מוצרים פנסיונים ולא יועץ.

במטרה לקבוע רמה מקצועית נאותה נקבע ברפורמה שעל העוסקים בשיווק פנסיוני וביעוץ
פנסיוני לעבור בחינות לקבלת רישיון ולעבור
תקופת התמחות.

השינוי עתיד להשפיע על התחרות בענף מוצרי הפנסיה בשני אופנים:
? יצור תחרות בין הספקים: אחדות האינטרסים של הלקוח והיועץ יצמצמו
את פער המידע הקיים היום בתחום המוצרים
הפנסיונים וזה יוביל להורדת דמי הניהול ולהגדלת התשואות שיציעו ספקי
המוצרים הפנסיונים ללקוח.
? יצור תחרות בין היועצים עצמם: גבית התשלום עבור השירות ישירות
מהלקוח, בנפרד מדמי הניהול שגובים המוצרים, תבטיח לצרכנים יכולת
מיקוח על גובהו.

מאז שחוקק החוק שמסדיר את העיסוק ביעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני, אוגוסט 2005
ועד היום, הופיעו בשוק בישראל כ- 10 עסקים המציעים לציבור יעוץ פנסיוני.
בעסקים אלו מועסקים כ- 20 יועצים (לא כולל את היועצים המועסקים
על ידי הבנקים).

(iii) מתן היתר לבנקים לעסוק ביעוץ פנסיוני.

חוק היעוץ הפנסיוני (אוגוסט 2005) שפורסם בעקבות הרפורמה מאפשר לבנקים
לעסוק ביעוץ פנסיוני. אך כדי למנוע:
? ניגוד אינטרסים שיהיה לבנק הן כיועץ והן כבעלים של קופות גמל.
? ושהריכוזיות במערכת הבנקאות תחלחל גם לתחום היעוץ הפנסיוני,
הותנה, שכדי לעסוק ביעוץ, הבנקים צריכים לסיים את מכירת קופות הגמל
שבבעלותם והותר לבנקים לייעץ רק עבור שניים מסוגי המוצרים הפנסיונים: קופות גמל
וקרנות פנסיה. על ביטוחי מנהלים נאסר בשלב זה על הבנקים ליעץ.

האוצר מנמק את ההיתר שהעניקה הרפורמה לבנקים לעסוק ביעוץ בשני הנימוקים הבאים:
? התשתית קיימת ולכן יישום מהיר וזול:
הפריסה הארצית הנרחבת שיש לבנקים והיעילות שלהם בהפצת שירותים
לציבור, חוסכים את העלויות של הקמת מערכת הפצה למוצרים פנסיונים.
שימוש במערכת הבנקאית יבטיח לפיכך נגישות מרבית של האזרחים
ליעוץ פנסיוני.
? הרחבת מגוון הפעילויות של השחקנים בשוק הכספים וההון.
לדעת האוצר אחד העקרונות השימושיים להגדלת התחרות בשוק ההון
והכספים בישראל היא הרחבת השירותים שמציעים השחקנים הקיימים בשוק.
מתן היתר לבנקים לעסוק ביעוץ תהווה לדעת האוצר תחרות בסוכני הביטוח
ותחרות זו, תוביל להוזלת המחיר של המוצרים הפנסיונים לצרכן.

מאז שהותר לבנקים לעסוק ביעוץ פנסיוני ועד היום התרחשו הדברים הבאים:

? שניים מהבנקים הקטנים (איגוד ומזרחי) קיבלו אישור לעסוק ביעוץ פנסיוני.
איגוד היה הבנק הראשון שקיבל אישור והוא החל את פעילותו ביולי 06.
האישור שניתן לאיגוד הוגבל למתן יעוץ לעצמאים בלבד. באוגוסט 2006
קיבל מזרחי אישור ליעוץ המתיר לו ליעץ הן לעצמאים והן לפרטיים.

הסיבה בגללה העניק האוצר אישור קודם לבנקים הקטנים היא כדי להעניק להם יתרון על
פני הבנקים הגדולים שצפויים לפי פרסומי האוצר להיכנס לתחום רק ב- 2010.

? בנקים הצהירו (כולל אלה שטרם נכנסו לתחום היעוץ) שאין בכוונתם
לגבות תשלום עבור היעוץ מהלקוח והם מתכוונים להסתפק בעמלת ההפצה
שמתיר להם החוק לגבות מהגופים המוסדיים שאליהם הם יפנו את
לקוחותיהם. תקנות שתיקן שר האוצר קבעו מגבלת מקסימום
של 0.25% (מהסכום הצבור במוצר) על דמי הפצה שיועצים
יכולים לגבות מהגופים המוסדיים. בנקים החלו לחתום הסכמי הפצה עם
הגופים המוסדיים, כולל הבנקים שטרם קיבלו אישור להעניק יעוץ
בשלב זה.

? בנקים החלו בהכשרת יועצים פנסיונים. נכון לסוף 06 כ- 500 מעובדי
הבנקים (כולל בנקים שלא התחילו לייעץ) עברו בהצלחה את הבחינות
לקבלת רישיון. בנוסף לאלה, העסיקו הבנקים כ- 100 סוכני ביטוח
שהמירו את רישיונם לעסוק כמשווקים בתחום המוצרים הפנסיונים לרישיון
יועץ פנסיוני. מתוך היועצים שהבנקים מעסיקים רק אלה שהגיעו מענף
הביטוח (הסוכנים לשעבר) מכירים במידה סבירה את תחום מוצרי
הפנסיה. הידע של שאר היועצים הוא תוצאה של החומר הנדרש לבחינה.

נכון לסוף אוגוסט 2007 עומד מספר היועצים שהבנקים מעסיקים על כ- 1,150, רובם
המכריע לא יעסוק ביעוץ לפני 2010. ביחד עם מספר היועצים המועסקים על ידי הבנקים עומד
מספר היועצים נכון לסוף אוגוסט 2007 על 1,170 יועצים לעומת, 8,063 סוכני
ביטוח שמחזיקים ברישיון לשיווק מוצרים פנסיונים.


מלבד השינויים שחוללו שלוש הרפורמות בענף החיסכון הפנסיוני, האוצר פועל באופן שוטף כדי לשפר
את התחרות בענף. להלן כמה מהשינויים החשובים שנעשו בשנים האחרונות בחלוקה לשלוש קבוצות
לפי שלושה סוגים של אמצעים לשיפור התחרות.

I. שינויים שהגדילו את השקיפות של המוצרים הפנסיונים.

(i) האוצר משיק את מערכת הגמל נט (אוקטובר 04).

מערכת הגמל נט היא אתר אינטרנט המאפשר לכל אחד להפיק נתונים עדכניים והסטורים על
קופות הגמל (תשואות, סטיות תקן, הרכב נכסים, היקף נכסים, פרטי התקשרות
עם הספק וכיוצא באלה). בנוסף, מאפשר האתר לבצע השוואות שונות בין
קופות הגמל. מאוחר יותר מתווספת לאתר אפשרות להפיק נתונים גם על קרנות פנסיה
חדשות.

ב- 2004 חלה עליה של 72% בניידות הכספים בין קופות הגמל בהשוואה לניידות
שנה קודם. לדעת האוצר לא כל הניידות מוסברת על ידי הפרסום האגרסיבי שביצעו
קופות הגמל באותה שנה וחלקה מוסבר על ידי השקת הגמל נט. הניוד ב- 2004
נבע כמעט כולו ממעבר לקוחות מהקופות הבנקאיות לקופות הפרטיות שבממוצע השיגו
תשואה גבוהה יותר ב- 11% מהקופות הבנקאיות עבור אותו רמת סיכון.

(ii) קביעת סטנדרטים חדשים לדווח (יוני 04).

האוצר מחייב את ספקי המוצרים הפנסיונים לפרסם את הדוח השנתי שהם שולחים
ללקוחותיהם במתכונת מסוימת ואחידה שגורמת
לכך שהדוח יהיה ברור יותר ללקוח.

(iii) מידע זמין ללקוחות באתרי הגופים המוסדיים (מרץ 2005).

האוצר מחייב את הגופים המוסדיים להציג באתר האינטרנט שלהם מידע שימושי ללקוחות.
המידע כולל בין היתר: התקנון (או הפוליסה) של המוצרים שמציע הספק,
טפסים שימושיים, דוחות כספיים של החברה המנהלת, ומידע על
בעלי המניות.

II. שינויים שהגדילו את הניידות של הלקוחות בין המוצרים.

(i) קיצור משך הזמן להעברת כספים בין קופות גמל (אפריל 05).

האוצר מחייב את קופות הגמל להקטין את משך זמן המעבר של כספים מקופת גמל אחת
לקופת גמל אחרת לשבעה ימי
עסקים לעומת חודש לפני השינוי.

(ii) ביטול קנסות מעבר (ינואר 05).

האוצר מבטל את קנסות המשיכה שהטילו ביטוחי המנהלים על לקוחות שהעבירו את הכסף
למוצר הוני אחר.

III. שינויים שהגדילו את המודעות של הציבור לחיסכון במוצרים פנסיונים.

(i) שינוי משך החיסכון בקופות גמל עבור שכירים (ינואר 05).

האוצר משנה את הכללים למשיכת כספים מקופת גמל. מעתה סכומים שמופקדים
מתחילת 2005 בקופת גמל ניתן למשוך רק אחרי גיל 60 לעומת אחרי 15 שנה
לפני השינוי.

מעבר לכך שהרעש הציבורי שחולל השינוי השפיע על מודעות הציבור, השינוי תורם
להגדלת התחרות מכוון שהוא מגדיל את התחליפיות בין הסוגים השונים של סוגי המוצרים
פנסיונים ההוניים: ביטוחי מנהלים הוניים, וקופות גמל.

(ii) הגדלת ההפקדה המירבית המעניקה הטבות מס לשכירים (ינואר 05)

כדי לעודד חיסכון לפרישה האוצר מגדיל את ההפקדה המרבית המעניקה הטבת מס בחיסכון
במוצרים פנסיונים לגובה אחיד בכל המוצרים: 7% מהשכר עבור הפקדת העובד
ו- 7.5% מהשכר עבור הפקדת המעביד. המעבר להטבה אחידה מבטל את העיוות שהיה
קודם בין סוגי מוצרים שונים.

(iii) שינויים בחיסכון עבור עצמאים (ינואר 06).

כמו עבור שכירים מבטל האוצר את המשיכה מקופות גמל לעצמאים אחרי 15 שנה ומאריך
אותה עד לגיל 60, עבור הפקדות מתחילת 2006.

בנוסף לכך, האוצר קובע שעצמאי יוכל לקבל הטבות מס על הפקדה
במוצר הוני רק אחרי שהפקיד סכום מינימלי במוצר קצבתי (עומד על כ- 13,000 -
לשנה בסוף 2006).

(iv) שינויים בחיסכון האלטרנטיבי לחיסכון הפנסיוני (ינואר 06)

האוצר מעלה את שיעור מס רווח הון על אפיקי ההשקעה בשוק ההון. פעולה זו
היא חלק מהרפורמה במס שמנהיגה המדינה
בשנים האחרונות ואין לה קשר ישיר לענף
החיסכון הפנסיוני. אך בעקיפין, מכוון שההשקעה בשוק ההון היא תחליפית לחיסכון
במוצרים פנסיונים, העלאת מס רווח הון מעלה את האטרקטיביות של חיסכון במוצרים
פנסיונים שכן, במוצרים הפנסיונים החוסך
פטור ממס רווח הון.

בימים אלה עובד האוצר על רפורמה חדשה שעתידה להגדיל את התחרות בין
ספקי המוצרים הפנסיונים באופן משמעותי. נכון להיום כל לקוח יכול
לעבור בתוך המוצרים ההוניים ובמידה מסויימת גם בתוך המוצרים
הקצבתיים, אך אין ביכולתו לעבור בין מוצר הוני למוצר קצבה וההיפך.
ביולי 2006 פרסם האוצר טיוטת תקנות המסדירות את האפשרות לעבור בין
כל מוצרי הפנסיה. שחרור המגבלות הקיימות היום בניוד הסכומים
הצבורים במוצרים הפנסיונים ירחיב את יכולת הבחירה של החוסכים
ויאפשר להם בכל עת להחליף את הגוף שמנהל את כספי הפנסיה שלהם.
ישום הרפורמה צפוי להגביר את המידה שבה הצרכנים בוחנים את ביצועי
המוצרים. במצב החדש, כדי לשמור על האטרקטיביות שלהם בעיני
הלקוחות יהיה על ספקי המוצרים להתייעל בניהול הסיכונים ובשירות
הלקוחות שהם מעניקים.



מקורות

בנק ישראל, המשנה לנגיד, "קרנות פנסיה בשוק ההון", יולי 2003.

גלילי י., ומ. טביביאן מזרחי, "עיקרי השינויים המוצעים בקרנות הפנסיה", הכנסת - מרכז מחקר ומידע, דצמבר 03.

דוד קליין, "מבנה ענף השירותים הפיננסיים: הערות לנושא שאינו יורד, ובצדק, מסדר היום", נגיד בנק ישראל, יולי 2004.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "הסקר החברתי 2002 - הסדרי פנסיה וחיסכון לקראת פרישה", אוגוסט 2005.

הראל מ., קובץ הרצאות לקורסים בנושא חיסכון פנסיוני, יולי 2004.

כהנא י., ספר ביטוח החיים, הפנסיה והגמל בישראל, מהדורה ראשונה (1988), עמ' 225.

ממשלת ישראל "דוח הצוות הבין משרדי לעניין הרפורמה בשוק ההון", ספטמבר 2004.

מדינת ישראל - משרד המשפטים, "חוק הפיקוח על שרותים פיננסים - עיסוק ביעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני", אוגוסט 2005.

מדינת ישראל - משרד המשפטים, "חוק שירות המדינה (גמלאות)", 1970. סעיף 107 א'.

משרד האוצר, אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון, "דוח שנתי לעמית בקופת גמל" חוזר גמל יוני 2004.

משרד האוצר, אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון, שני מכתבים למנהלי קופות הגמל:
"תקנות מס הכנסה - נוסח סופי", 20 ליולי 04;
"תקנות מס הכנסה, כללים לאישור וניהול קופת גמל, תיקון מס' 3", 5 לאפריל 05.

משרד האוצר - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דוחות שנתיים של שנים 1999 עד 2006.

משרד האוצר, מחלקת דוברות והסברה, הודעות לעיתונות:
"שר האוצר חתם על תיקון תקנות מס הכנסה לקופות גמל וקרנות פנסיה" 20 ליולי 04;
"מתחילת 2005 יוגדלו שעורי ההפקדות במכשירי החיסכון הפנסיוני" 14 לנובמבר 2004.