אהבה היא דבר די מסתורי. לכאורה יודעים האנשים מה הם מתכוונים כשהם אומרים שהם מרגישים בה, אך רק בודדים יכולים לבטא באופן ברור מה הם מרגישים. חלק מן הבעיה נובע מהבלבול לגבי המילה "אהבה". השתמשו בה יותר מדי והשתמשו בה לרעה, כך שאנשים רבים חושבים שהם מרגישים אהבה בשעה שהם למעשה מרגישים משהו אחר. דבר אחד בטוח, אהבה זה לא אותו הדבר כמו תשוקה. להשתוקק לדבר מה זה לרצות שיהיה שלך, בבעלותך, בשעה שאהבה היא תמיד בלתי-רכושנית. אהבה היא לא תוצר של תשוקה, ותשוקה היא לא תוצר של אהבה. אלה הם מושגים נפרדים, למרות שמושא התשוקה יכול באותה עת להיות מושא לאהבה.
ישנן שלוש מילות מפתח המסבירות מה זאת אהבה: הבנה, קבלה ונתינה. הבנה יכולה להוביל לאהבה אך היא אינה האהבה עצמה, לכן היא פחות חשובה מהשתיים האחרות. אך פעמים רבות צריכה להיות הבנה לפני שיש קבלה. הבלתי-ידוע צריך להיעשות ידוע לפני שאפשר יהיה להתגבר על הפחד שהוא גורם. לעיתים קרובות, אם חסרה אהבה זה מפני שקיים פחד. פחד הוא אבי השנאה, שהיא דחייה ואנוכיות, ההיפך מאהבה. בורות – אפשר לומר שהיא אם הפחד. במקום בו בורות מוחלפת בהבנה – הפחד נמוג והאהבה יכולה להיכנס.
אבל, אהבה תיכנס רק אם היא מוזמנת. זהו דבר אקטיבי, והוא לא מתרחש אלא אם ישנה פעולה מצידו של האוהב. הזכרתי קבלה, אבל אני לא מדבר על קבלה פסיבית שהיא לא יותר מאשר אדישות. אני מתכוון לאותו סוג של קבלה שפותח את הדלת ומגיש הזמנה לבוא פנימה. וכשהאורח בפנים, ההיבט האחר של אהבה – הנתינה, נכנס לפעולה. לא הנתינה של חפצים אלא הנתינה של העצמי ללא סייג. אהבה נעשית באופן המיטבי כאשר היא אהבה לשם אהבה, לא לשם קבלה של דבר מה בתמורה, אפילו לא כדי לרצות מישהו. כי צורות אלה של אהבה הן כוזבות וריקות. הן יביאו סיפוק קלוש, התלוי בגחמותיו של האחר. כשיש לך לב אוהב באמת, לא תחסר אחרים שיאהבו. הם יימשכו אליך כמו דבורים אל פרח מבהיק.
זהו סוד גדול איך לאהוב את האחר ולהיות נאהב בחזרה. הסוד הוא לאהוב את עצמך קודם כל. אם אין מים בברז, לא יצא ממנו כלום כשמנסים לפתוח אותו. אם לא למדת לקבל ולתת לעצמך, יהיו לך קשיים גדולים לקבל ולתת למישהו אחר. לקבל את עצמך פירושו להודות בכל התכונות הטובות והרעות ולהכיר בכך שזהו החומר שאיתו צריך לעבוד, ואז לקבל החלטה להתחיל לעבוד עם זה. האהבה מסוג נתינה אינה התפנקות אלא אכפתיות, תשומת לב ומאמץ להדגיש את מה שטוב ולשפר את מה שרע. לאהוב את עצמך פירושו גם לקבל את העובדה שאתה ראוי לאהבה. אנשים רבים מחזיקים בדעה שאין הם ראויים לאהבה בגלל דברים שעשו או בגלל היחס שזכו לו. זה לגמרי שגוי! כפי שנוסח כל כך יפה – אתה הינך הילד של העולם, לא פחות מהעצים והכוכבים; יש לך זכות להיות כאן; אתה ראוי לאהבה מעצם העובדה שאתה קיים. שום דבר שעשית, שום מחשבה שחשבת, ושום דבר שמישהו אמר לך, לא יכולים לשנות את העובדה הזאת. כמו שאנשי הוואי הקדמונים אמרו כה יפה:
He punawai kahe wale ke aloha
האהבה היא מעיין הזורם חופשי
כלומר: האהבה היא ללא גבולות והיא לרשות כולם
בשביל לקרוא עוד בנושא ולהשתתף במפגש הקרוב של ההונה ליצירת זוגיות כנסו ל http://www.hunazugiut.co.il/
קריסטינה בר סלע, מובילה נשים למצוא זוגיות מאושרת.אני מנהלת את מרכז הונה ישראל, מנחה,מדריכה רשמית ומאמנת להעצמה ויצירת מציאות בשיטת הונה. http://www.hunazugiut.co.il/