איך מחנכים משרד פרסום ? מתי צריך להסביר לו לאט כדי שיבין מהר 

מערכות היחסים בן ספק ללקוח, בן תחום המדיה למשרד פרסום, בנויות על מעורבות ומחויבות, הנה לכם דוגמא, לשם המחשה בלבד, אם תרנגולת מטילה ביצה, והיא אצלי בצלחת לארוחת בוקר, זו מעורבות, אם בארוחת הצהרים שלי אני אוכל שניצל, זו כבר מחויבות, רק מה קורה, שלפעמים מתבלבל הסדר, במערכות היחסים, הלקוח חושב שהוא יותר חזק מהספק, משרד הפרסום מרגיש שהוא התרנגולת שמטילה את הביצים, תופס בעלות על הלקוח, על התקציב שלו, על פריסות המדיה, בכדי שהוא, משרד הפרסום, יבין את ההבדל בין מעורבות למחויבות, אתה חייב להסביר לו את תהליך הגעת השניצל לצלחת שלנו, לפי הסדר הכרונולוגי הבא: שחיטת העוף, דפיקת השניצל, ציפוי פריך, טיגון בשמן עמוק, כדי שיצא קריספי רך וטעים, בדרך כלל שמסבירים לו לאט, הוא מבין מהר.

מסגרת התקציב שנמצאת אצל משרד הפרסום, היא סוג של מסגרת, שהוא אמון לחלק אותה בן סוגי המדייות השונות, על ידי פריסה נכונה, בכדי להביא ללקוח את התוצאה הטובה ביותר, רק שלפעמים, ישנם, לא כולם, אי אלו משרדי פרסום מסוימים, הטועים בהבנה הבסיסית, חושבים שהמטרה היא לדאוג לתוצאה הטובה ביותר שתשאר אצלם בכיס, וטובת הלקוח לא לנגד עיניהם, כי הכסף יעוור עיני פרסומאים, שהרי נאמר, המפורסמות אינן צריכות ראיה, אני באופן אישי חושב, תובנה פרטית שלי, שהלקוח/המפרסם, הוא אינו רכושו הפרטי של משרד הפרסום, משרד הפרסום לצורך העניין הוא רק צינור להעברת התשלום מצד ימין לצד שמאל, באמצע, הוא גובה עמלה מכובדת הנעה בן 30% ל- 50% בגין, הטיפול, החשיבה, העיצוב, מיתוג, קריאיטיב, קופירייטינג, ועוד כל מיני מילים גבוהות שיש להם תג מחיר, הכלול בתוך האחוזים שנקבתי לעיל, לשם הידע שלכם בלבד, במגזר החילוני, לא קיימת כזו עמלה מפולפלת, עמלתם נעה יותר לקראת אזור החמישה עשר אחוז, זה אחד הנתונים הסודיים בעולם הפרסום, הלקוח לא יודע כמה מרוויחים עליו, משרד הפרסום לא אומר לו, אנחנו המדייות, שותקות כי אנחנו מכבדים את המחויבות.

מפעם לפעם, נוצרת נקודת חיכוך, הגורמת לכל צד להרגיש אי נוחות, המדיה חושבת שמגיע לה יותר, משרד הפרסום חושב שמגיע לנו פחות, ברצות מקצר ברצותו מאריך, הרי ידוע שענף המדיה והעיתונות הוא תחום לאנשים חושבים, אינטליגנטים, מתוחכמים, מבינים בהכל, יודעים הכל, ויכולים לעשות הכל בכל מכל כל, השילוב בן כוחה של העיתונות, לבין אסטרטגיה של אגף השיווק, הוא, סוג של שיכרון כח, אנחנו מרגישים שעלינו מוטלת המלאכה, לפעמים, להרחיב למשרדי הפרסום את האפיקים, כדי שלנו יהיו תוצאות אפקטיביות, אנחנו מראים להם את הזווית החדשה, את המימד החדש, שיוכל לעזור להם לגלות את הפוטנציאל הטמון בכוחה של העיתונות.

איך עושים את זה, איך עושים סדר בבלאגן, איך מסבירים באלגנטיות למי מהם שלא מבין, מה היא מעורבות, מה היא מחויבות, יוצרים קשר ישיר עם הלקוח/המפרסם, שנתן למשרד הפרסום את התקציב, ועשה אותו נאמן לפרוס את העוגה, מסבירים לו בפרזנטציה קצרה על המוצר/העיתון שלך, כמה חשוב שהפרוסות של העוגה לא יהיו דקות מידי, כדי שלא תפוררנה בדרך אלינו, בכדי שלא תמיד הדובדבן יישאר בצד הלא נכון, קשר כשר זה תמיד יועיל לאחד, ועלול להזיק לשני, משרדי הפרסום לא אוהבים את הקשרים הישירים האלה, זה בעיינם קשר לא כשר, הם יודעים למה הם חוששים.

גם אם לא כל הלקוחות ישמחו לקבל אותנו לפגישה תמיד יהיה אחד שירצה, יסכים, ויתקדם לעסקה ישירה, ישנה נוסחה זהה בשיווק, האומרת גם אם נשלח גורילה בתור איש מכירות למאה לקוחות, אחד מהם יקנה ממנו, למה, מי קונה מגורילה, זהו כח האינרציה, ההתמדה, מפעם לפעם אנחנו צריכים לעשות מהלכים דרסטיים, שמחזירים את מאזן הכוחות, משכנעים את הצד השני, כמה חשוב שיתוף הפעולה, כמה כדאי שתיהיה מעורבות ומחויבות הדדית, מה גם, כל משבר הוא הזדמנות, לעתיד טוב יותר, כי המצב הנוכחי, לא משהו. כולי תפילה, שלא תבוא תקלה תחת ידי, שתמיד נראה במעלת חברנו/לקוחותנו ולא בחסרונן, נעבוד אחד עם השני בשיתוף פעולה, עם הרמוניה מלאה, ומתוך ראיה רחבה לעתיד לבוא.