כבר בתהליך ההתאהבות בני הזוג מפנטזים- איך יהיו הילדים ,הפנטזיה הזו ממשיכה בחודשי ההיריון ואז מגיע רגע המפגש .
לפעמים כבר ברגע זה לעיתים לאחר מספר ימים או חודשים מתברר כי הילד שנולד אינו מתאים לפנטזיה שייצרנו!
מה קורה להורה? כשהילד נתפס בעיינו כהרחבה של עצמו. כלומר הילד הוא ההמשך שלו ולא אדם נפרד.
"בכוכב נולד ילדים" אפשר להתרשם מהורים אגרסיביים אשר דוחפים את הילדים ולא מרפים. יתכן שאותם הורים בעצם חשים כי הם מגשימים את עצמם באמצעות ילדם. ההורים מנסים להכחיש את המציאות ובוחרים להמשיך ולהחזיק את הפנטזיה שלהם באמצעות הילד שהופך להיות מעין "כלי שרת" בידי ההורה.
הפנטזיה עוזרת להורה לא לפגוש את ה"אין" של עצמו וההורה ממשיך ונלחם!
בתהליך ההתאהבות קורה אותו הדבר ,הפנטזיה היא שבין הזוג ייתן משהו שאין לי ואני משתוקק שיהיה לי.דרך בן/ת הזוג אני משיג/ה משהו שאין לי ואז מתרחשת תחושת השלמות.
כשנגמרת ההתאהבות מתקיים תהליך של אבל ,הפנטזיה נעלמת ואנו פוגשים את מי שבאמת נמצא שם ולא את מה "ששמנו" עליו.
בתומו של התהליך "האבל" עלינו לקבל את העובדה שהאובייקט לא אידיאלי והוא לא ברשותי.
האבל הוא במובן של השלמה עם ה-"אין" ,תוך וויתור על הפנטזיה .זהו מפגש קשה עם הכאב ,האכזבה והתסכול.ההבנה היא , כי בן/ת הזוג הוא לא מושלם ולהיות יחד זה לוותר!
זהו חלק מהתהליך שעוברים במסגרת הטיפול הזוגי
הוויתור הוא על השליטה ,בתומו קיימת תחושת שחרור של אנרגיה מאחר ומוותרים על ההשקעה האין סופית בניסיון "להוציא מים מהסלע" או במילים אחרות "להלביש" על בן הזוג את החלומות ,והמאווים שלי. ההבנה היא כי האובייקט (בן /ת הזוג) אינו בשליטתי והוא לא אידיאלי .
הקבלה של מגבלות בן/ת הזוג היא קבלה של עצמנו על מגבלותינו.היכולת להכיר בכך שאני לא מושלם וכך גם בן זוגי,ילדי, הוריי...
עמדה זו מאפשרת להרפות את הטוטליות ולהמשיך הלאה ,כשהעוצמה של המושקעות הרגשית יורדת כי המאבק ניגמר.
זהו מקום "פתוח" של קבלה ,מקום המאפשר תנועה ,מקום של גם וגם להבדיל מהמקום של ה-או, או.
יהודה עמיחי כתב שיר על המקום הפתוח והסגור:
פתוח סגור פתוח . לפני שאדם נולד.
הכול פתוח ביקום בלעדיו .כשהוא חי הכול סגור בו בחייו. כשהוא מת הכול שוב פתוח.
פתוח סגור פתוח .זה כול האדם.
.
אורלי שדה( m.s.w (מטפלת זוגית פרטנית ומשפחתית
