הסיטואציה הבאה מוכרת בארגונים רבים - שני מנהלים בארגון מתווכחים סביב נושא מסויים. כאשר הקונפליקט אינו מנוהל נכון, הוא מתחיל לפגוע במערכת היחסים ביניהם וישנה הסטה של הקונפליקט מהנושא סביבו דנים לאנשים עצמם. בשלב הזה ישנו סיכוי טוב שהקונפליקט יחלחל למחלקות שבפיקוחם. במצב זה, הצוותים הופכים למודעים ליריבות תחרות ומתחילים בגיבוי המנהלים שלהם. עד מהרה התקשורת ושיתוף הפעולה בין המחלקות הופך ליריבות אשר תגבה מחירים כבדים מצד הארגון. יריבות זו אני מכנה - "מחנאות". זו אחת התופעות היקרות ביותר לארגון.
תרחיש זה מייצג סוג ספציפי של קונפליקט הרסני - הוא תמיד מוביל לפגיעה במהלך התקין של העבודה המשותפת ושל מימוש יעדי הארגון. זאת ע"י סיכול הריכוז והמיקוד של האנשים והסטת תשומת לב ואנרגיה מן הנושאים החשובים ביותר לארגון. סיטואציות מסוג זה יוצרות לקונפליקט "שם רע" – מנהלים ועובדים מסיקים מכך שהוא מזיק ויש להימנע ממנו- גם במחיר של החנקתו והתנהלות עם כעסים ותסכולים שאינם מתוקשרים.
אבל לא כל קונפליקט הוא הרסני - תחרויות על אג'נדות אישיות אינן בריאות, אבל קונפליקטים על רעיונות הינם חיוביים. למעשה, מנהלים מיומנים יעודדו במודע דיון המאופיין בחילוקי דעות, דיון על רעיונות, בעיות והחלטות חשובות. ככל שקיים סיכון גדול יותר בהחלטה מכריעה הרי זה חיוני יותר לעורר "קונפליקט בריא". ויכוחים וחילוקי דעות על רעיונות הם המובילים בסופו של דבר לחדשנות, ליצירתיות, ואף לאפקטיביות ארגונית על ידי סחיטת הרעיונות הטובים ביותר מכל משתתף.
כאשר הקונפליקט הלא בריא "זוקף את ראשו", מנהלים רבים לא מבינים שיש להם מגוון רחב של אפשרויות להתמודדות עם המצב. במקום זה, הם מניחים שיש להם שתי אפשרויות לכל היותר: למנוע את הקונפליקט או להתעמת עם אחד או יותר מהצדדים.
בדרך כלל תגובות אלו יקרו בתנאים מסוימים, לדוגמה, מנהל עשוי להחליט כי מוטב להתעלם מסכסוך אישי בין שני חברי הצוות במידה והוא מאמין שהבעיה תחלוף בסופו של דבר מבלי לגרום נזק מתמשך. אולם הנטייה של קונפליקטים אלו הינה להתגבר ולהקצין. במצבים מעין אלו קיימת חשיבות מכרעת לתהליך אשר יאפשר טיפול באי ההסכמות ובניה של תשתית תקשורת איתנה. תהליך מסוג זה מותאם לשלב בו נמצא הקונפליקט- למשל: תהליך גישור פנים ארגוני או תהליך בניית הסכמות. תהליכים אלו יאפשרו עצירת המחירים שהארגון משלם ומניעת המחירים העתידיים אשר נובעים מהיעדר שיתוף בידע, ניהול תהליכים כפולים, בזבוז זמן יקר של מנהלים, פגיעות באיכות ההחלטות, ירידה באפקטיביות וכו'.
