נקדים יסוד גדול שחידש בעל "הסולם" זצוק"ל, דיש לחלק בהבנת לימוד התורה ב' אופנים: א' תורה דרשות הרבים, ב' תורה דרשות היחיד. רשות הרבים פירושה: שמדברים את כל עניני התורה בשני גופים, והיינו שיעקב ועשו שני אנשים המה שהיו אחים וכו' וכן הוא בכל התורה. וכמו"כ בענין החשמונאים והיוונים דשני גופים הם שנלחמו זה בזה, באופן למוד זה ישנה בעיה וקושי לא קטן, דיש אנשים רבים שלומדים באופן הזה ואזי גולשים ללימוד התורה כמין סוג לימוד הסטוריה. דהיינו שכשלומדים הם על שיעבוד מצרים או שיעבוד היוונים אזי מדברים הם על מאורעות הסטוריים, וא"כ מה שייכות שלנו לכל זה?! לכן בא הבעש"ט ותלמידיו הקדושים ופיתחו מאוד התורה דרשות היחיד, ואמרו אשר אלו הן בחינות ותכונות הנמצאות בתוך כל אחד ואחד בתוכו. ובענין שיעבוד מצרים מדברים אנו על תכונה דיש בחינת ישראל ולעומת זה תכונת מצרים והיא משעבדת את תכונת ישראל, וכמו"כ בעניני החנוכה יש בנו בחינת יון ויש בחינת ישראל והמלחמה בין שני הבחינות היא מלחמה כבידה, והצלחת המלחמה היא כל המדובר.
בברכת ההדלקה אומרים: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה". ולפי המדובר הדלקת הנר איננו לזכר איזה מאורע היסטורי, כי הוא חלף ועבר לו, אלא הענין הוא באיזה אופן אנו יכולים ללמוד מתוך ההסטוריה - הוראות והדרכות התורה, באיזה אופן אנו יכולים להיות עובדי ה' בדור הזה על הצד היותר נכון ורצוי. ולפי זה ענין הברכה שצוונו להדליק היום את הנר של חנוכה. וכתבי האר"י הקדוש כתוב בשער הכוונות: נר בגימטריא 250, והנה ידוע ענין יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, שהוא ענין גילוי אלקותו יתברך במדרגה שנקראת השכינה הקדושה, שהיא מדרגה רוחנית הכוללת כל נשמות ישראל. ובזמן שמופיע גילוי אלוקותו במדרגה זו אזי כל אחד ואחד מישראל נהנה לפי שיעור מדרגתו וגילוי האור, והולכים ומתרחבים מעייני ליבו ומתגברים הרצונות וההשתוקקויות שלו לבוא לקרבת ה'.
וישנם ג' אופנים בזה: אופן א' מרומז בשם הוי"ה שהוא בחינת קב"ה והשכינה הקדושה מכונה אז בשם אהי"ה. אופן הב' כאשר בחינת קב"ה מכונה בשם הוי"ה והשכינה מכונה אז בשם אלוקים. והאופן השלישי הוא כאשר בחינת קב"ה מכונה בשם הוי"ה והשכינה בשם אדני. והנה צירוף אופן הא' ימצא בגימטריא מ"ז. וצירוף אופן הב' ימצא בגימטריא 112 המרומז בשם יב?ק. ובאופן הג' ימצא גימטריא 91. ושלשתם הם 250 והוא נר. ויתבאר הברכה לרמז על ג' סוגי היחוד קוב"ה ושכינתיה כאמור.
וביאור הדברים, אשר אנו ע"י מעשינו הטובים וע"י התאמצותינו לצאת מהאהבה העצמית, ובקבלתינו עול מלכות שמים מתוך אמונה למעלה מהדעת וההרגשות שלנו, בזה גורמים אנו התגלות השי"ת במדרגת השכינה הכוללת כל נשמות ישראל, ואז נזכה לקבל את אור התגלותו יתברך בימים הקדושים דימי החנוכה, וזה ענין וצוונו להדליק נר של חנוכה.
בברכת ההדלקה אומרים: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה". ולפי המדובר הדלקת הנר איננו לזכר איזה מאורע היסטורי, כי הוא חלף ועבר לו, אלא הענין הוא באיזה אופן אנו יכולים ללמוד מתוך ההסטוריה - הוראות והדרכות התורה, באיזה אופן אנו יכולים להיות עובדי ה' בדור הזה על הצד היותר נכון ורצוי. ולפי זה ענין הברכה שצוונו להדליק היום את הנר של חנוכה. וכתבי האר"י הקדוש כתוב בשער הכוונות: נר בגימטריא 250, והנה ידוע ענין יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, שהוא ענין גילוי אלקותו יתברך במדרגה שנקראת השכינה הקדושה, שהיא מדרגה רוחנית הכוללת כל נשמות ישראל. ובזמן שמופיע גילוי אלוקותו במדרגה זו אזי כל אחד ואחד מישראל נהנה לפי שיעור מדרגתו וגילוי האור, והולכים ומתרחבים מעייני ליבו ומתגברים הרצונות וההשתוקקויות שלו לבוא לקרבת ה'.
וישנם ג' אופנים בזה: אופן א' מרומז בשם הוי"ה שהוא בחינת קב"ה והשכינה הקדושה מכונה אז בשם אהי"ה. אופן הב' כאשר בחינת קב"ה מכונה בשם הוי"ה והשכינה מכונה אז בשם אלוקים. והאופן השלישי הוא כאשר בחינת קב"ה מכונה בשם הוי"ה והשכינה בשם אדני. והנה צירוף אופן הא' ימצא בגימטריא מ"ז. וצירוף אופן הב' ימצא בגימטריא 112 המרומז בשם יב?ק. ובאופן הג' ימצא גימטריא 91. ושלשתם הם 250 והוא נר. ויתבאר הברכה לרמז על ג' סוגי היחוד קוב"ה ושכינתיה כאמור.
וביאור הדברים, אשר אנו ע"י מעשינו הטובים וע"י התאמצותינו לצאת מהאהבה העצמית, ובקבלתינו עול מלכות שמים מתוך אמונה למעלה מהדעת וההרגשות שלנו, בזה גורמים אנו התגלות השי"ת במדרגת השכינה הכוללת כל נשמות ישראל, ואז נזכה לקבל את אור התגלותו יתברך בימים הקדושים דימי החנוכה, וזה ענין וצוונו להדליק נר של חנוכה.
הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א
* למד יותר מעשור שנים בישיבת "בית מאיר" בבני ברק, אצל הרה"ג רבי זלמן רוטברג שליט"א בו זמנית נעשה תלמידו המובהק של כבוד קדושת האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצוקלה"ה, בנו בכורו וממשיך דרכו של המקובל האלוקי בעל "הסולם" זצוקלה"ה .למד אצל הרב"ש אשלג ארבע עשרה שנה יום ולילה חכמת הקבלה ודרך עבודת ה', ולא משה ידו מתוך ידו, עד שנעשה מתלמידיו הקרובים ביותר.לפי בקשת רבו לימד קבוצת אברכים עוד בחייו וכן ערך את כתביו עוד בחייו על פי בקשתו. לאחר הסתלקות מורו ורבו בשנת תשנ"ב, עבר לישוב קרית יערים שעל יד ירושלים, שם הקים בסיעתא דשמיא את בית המדרש לפנימיות התורה "ברכת שלום".
http://www.obshalom.org
http://www.kabbalah-sefer.co.il
* למד יותר מעשור שנים בישיבת "בית מאיר" בבני ברק, אצל הרה"ג רבי זלמן רוטברג שליט"א בו זמנית נעשה תלמידו המובהק של כבוד קדושת האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצוקלה"ה, בנו בכורו וממשיך דרכו של המקובל האלוקי בעל "הסולם" זצוקלה"ה .למד אצל הרב"ש אשלג ארבע עשרה שנה יום ולילה חכמת הקבלה ודרך עבודת ה', ולא משה ידו מתוך ידו, עד שנעשה מתלמידיו הקרובים ביותר.לפי בקשת רבו לימד קבוצת אברכים עוד בחייו וכן ערך את כתביו עוד בחייו על פי בקשתו. לאחר הסתלקות מורו ורבו בשנת תשנ"ב, עבר לישוב קרית יערים שעל יד ירושלים, שם הקים בסיעתא דשמיא את בית המדרש לפנימיות התורה "ברכת שלום".
http://www.obshalom.org
http://www.kabbalah-sefer.co.il
