אנו מגיעים לפקיד הבנק ומבקשים להשקיע, פקיד הבנק מביט במחשב ומציע לנו תוכניות. לרוב, הוא יציע לנו תוכניות מדף שהבנק מייצר שטובות בעיקר לבנק.
אני עומד לגלות לכם את הסודות החשובים ביותר בהשקעות .השאלות החשובות ביותר שעליהן עליכם להשיב לפני ביצוע כל השקעה. אם לא תתעצלו ותשיבו בכנות על השאלות, הדרך להצלחה בשוק ההון פרושה לפניכם.
כל מי שהשתתף בתהליך של בניית בית פרטי זוכר את השיחות המקדימות עם האדריכל על המבנה הפונקציונאלי של הבית, על התאמת הבית לצרכי הדיירים שיגורו בו בהתחשב במגבלות שטח ותקציב ולבסוף השלב של קביעת הצורה והעיצוב הפנימי והחיצוני של הבית.
התכנון הפיננסי והפנסיוני עוסק בהקמת מבנה פיננסי לחסכונותינו על כל סוגיהם. מבנה אשר יעמוד איתן לאורך שנים רבות ויתמוך בשאיפותינו וביעדינו הכלכליים בחיים. המבנה הפיננסי צריך להתאים לצרכינו, לפרופיל המשפחתי והאישי שלנו ולאופי שלנו כלפי סיכון.
רובינו עסוקים בזירת המילוי השוטף בה אנו מייצרים הכנסה לקיום השוטף שלנו. בחיים ישנם יעדים כלכליים שצריך להיערך אליהם מראש שכן ההכנסות השוטפות אינן מספיקות להשיג אותם. כאן נכנס לתמונה התכנון הפיננסי.
לדוגמא, לקוח קיבל 100,000 שקל מאביו הפנסיונר. הוא הגיע לבנק להפקיד את הכסף. במשך חודש ימים לא הוחלט היכן יושקע הכסף והכסף נשאר בעו"ש.
באחד הימים הלקוח הגיע לבנק והפקיד שאל אותו אם הוא מעוניין להרוויח יותר והציע לו תוכנית לקבל ריבית גבוהה יותר אך בתמורה עליו לסגור את הכסף לשנתיים. הלקוח הסכים.
רק לאחר חודש נזכר הלקוח שבעוד שנה בנו יגיע לבר מצווה והוא יצטרך חלק מהסכום לממן את החגיגה. מה עושים עכשיו? הבנק יציע לו לקחת הלוואת גישור עד ליום סיום התוכנית הסגורה.
התוצאה: הלקוח מקבל ריבית נמוכה על הפיקדון ומשלם ריבית גבוהה על ההלוואה. אם הלקוח היה עורך תכנון מראש של השקעתו והיה לוקח בחשבון את צרכיו הפיננסים העתידיים כמו בר המצווה של הבן לא היה מבצע את הפעולה שביצע.
התכנון הפיננסי בא לגשר בין מקורות ההון של המשפחה לבין יעדיה הפיננסים. מהם המקורות? תוכניות פנסיה ממקום העבודה, פיצויים, קרנות השתלמות, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, ביטוחי חיים, חסכונות ופיקדונות בבנק, מניות ואגרות חוב, קרנות נאמנות, נדל"ן מניב מדירה שמשכירים, רווחים מעסק, רנטה מחו"ל וכדומה.
מהם היעדים? רכישת דירה, השקעה בעסק, עזרה לילדים בלימודים או בחתונה, טיול לחו"ל והחשוב ביותר לפרוש עם פנסיה נאותה. היעדים באים לידי מימוש בתקופות זמן שונות, בטווח הקצר, הבינוני והארוך.
התכנון הפיננסי הוא ה- GPS האישי שלנו, שמראה לנו את הדרך מהמקורות אל היעדים. התכנון שונה ממשפחה למשפחה.
ראשית עלינו לבנות פרופיל אישי. גורמים משמעותיים משפיעים על מציאת הדרך הנכונה. הראשון בהם הוא המצב המשפחתי בעת התכנון: רווקים, נשואים או פרודים, עם או בלי ילדים וכמה, גילאי ההורים והילדים. הצרכים של כל אחד מהללו יהיו שונים.
השני הוא נטייה או יחס כלפי סיכון בהשקעות: האם ירידה של מספר אחוזים בהשקעות מדירה את שנתם בלילה וגורמת להם ללחץ, או לא. לחץ שנוצר מתוך פחד גורם לקבלת החלטות פזיזות ושגויות ופגיעה משמעותית בהון הנצבר.
בהמשך לדוגמא הקודמת, אנו מגיעים לפקיד הבנק ומבקשים להשקיע, פקיד הבנק מביט במחשב ומציע לנו תוכניות. לרוב, הוא יציע לנו תוכניות מדף שהבנק מייצר שטובות בעיקר לבנק. הוא לא עורך לנו ניתוח צרכים מקיף ולא שואל על הנושאים שחובה לברר לפני כל השקעה.
לפני החלטה העל השקעה, כל אחד חייב לנתח את צרכיו ולענות על מספר שאלות.
1. מהם שאר מקורות ההון שלנו? כל התוכניות וניירות הערך כולל ביטוחי חיים ומנהלים.
2. מהו טווח החיסכון, ההשקעה? האם היא לחודש, לחצי שנה, לחמש שנים או לפנסיה? לכל תקופה מתאימה תוכנית שונה.
3. מהי רמת הסיכון המתאימה לנו - האם זו קרן נאמנות מנייתית שהסיכון בה גבוה, או פיקדון לטווח קצר שהסיכון בו הוא אפסי אבל כך גם
התשואה.
4. איזה חלק מהווה סכום ההשקעה מסך רכושנו? האם הוא כל רכושנו עלי אדמות או שהוא מהווה רק אחוז קטן מסך נכסינו הפיננסיים.
5. מהו הייעוד או מהי מטרת החיסכון? לדירה, ללימודים?
6. מהו מצבנו בחיים? סטודנטים או פנסיונרים? רווקים או נשואים עם מספר ילדים?
על מנת לצמצם את הסיכונים, יש להחליט על גורמים נוספים.
1.כיצד לפזר את ההשקעה בין מספר תוכניות מקבילות? (חלוקה גיאוגרפית, מטבעית)
2.כיצד לחלק את ההשקעה בין מספר מוסדות פיננסיים ,ללא זיקה ביניהם?
3.מהו גורם הסיכון בהשקעה עבורנו?
4.כיצד למנוע מתרחיש קיצוני להתקיים?
5.מהי רמת הנזילות הנדרשת? מהו תזרים המזומנים שלנו?
מקורות ההון הפיננסיים של המשפחה הם כמו חלקי פאזל אותם יש לצרף בהתאמה אחד לשני בכדי לבנות את התמונה הכוללת, שמתאימה ליעדים הפיננסיים והפנסיוניים של המשפחה.
מחלק אחד של הפאזל לא ניתן להסיק על התמונה השלמה. גם ממספר חלקים בודדים שאינם משתלבים ביניהם אין לראות את התמונה השלמה. לכל משפחה יש מקורות הון שונים, צרכים שונים ופרופיל משפחתי שונה, לכן לכל משפחה יש לתפור את החליפה הפיננסית המתאימה לה בלבד.
בשבוע שעבר הגיע אלי לקוח בן 52. בעיסוקו הוא שמאי של חברות ביטוח, הבודק מיגונים במפעלים. הכנסתו והכנסת אשתו כ-20,000 שקל בחודש והתקציב המשפחתי מאוזן (ההוצאות שוות להכנסות).
מכיוון שהוא עצמאי לא חסך לעצמו חסכון פנסיוני וכל רכושם הנזיל עלי אדמות עומד על סך 500,000 שקל, שהתקבלו מירושה. בשיחה איתי הוא מפרט את תוכניותיו לגבי הכסף: חידוש המטבח, נסיעה לחו"ל ורכישת רכב משפחתי חדש.
לשאלתי: ממה יחיה בפנסיה הייתה תשובתו: מיתרת הכסף, כ-350,000 שקל.
חישוב פשוט מראה שהסכום שווה ערך לקצבה חודשית של 1,750 שקל ובתוספת ביטוח לאומי והפנסיה הצבורה של אשתו. הכנסתם המשותפת בעת הפרישה תהיה כ-6,450 שקל לחודש. בסכום זה לא יוכלו לשמור על רמת חייהם הקודמת ויאלצו לחוות ירידה משמעותית ברמת החיים.
לאחר שיקוף המציאות הוחלט לבטל את התוכניות השונות ולהשקיע את הכסף בדרך שבה יילקחו סיכונים מחושבים. במקביל המשפחה תוכל להגדיל את הונה ב-15 השנים עד גיל 67 ובנוסף הוחלט על הגברת החיסכון ע"י צמצום הוצאות לא חיוניות, כגון: הפסקת התמיכה הסלולארית לארבעת ילדיהם.
חישוב מחדש, הכולל את החיסכון הנוסף וההשקעה, מראה כי הכנסתם החודשית תעמוד על 14,500 שקל. ברמת הכנסה כזו, עם עזיבת הילדים את הבית, רמת חייהם לא תיפגע.
התשובות לשאלות שהוצגו בשלושת הרבדים אינן פשוטות. נדרשת מחשבה רבה ואף היישום של התוכניות בפועל דורש ידע מקצועי רב ומערכת של ליווי ומעקב. באופן ניהול זה מקורות ההון שלנו יתמכו ביעדינו ובתוכניות שלנו.
השקעה ללא יעד אינה עונה על צורכי המשפחה ולכן אינה יעילה. זכרו- החיים הם דינאמיים. בכל שינוי במצבנו האישי יש לעדכן את ההשקעות בהתאם. בנווט ישנה פונקציה העוסקת בליווי הנסיעה, ולעיתים היא מתריעה "מתכנן מסלול מחדש". המתכנן הפיננסי עוסק בליווי ההשקעה ובתכנון מחדש בעת שינוי בפרופיל האישי או המשפחתי.
אמיר דרורי, M.B.A, מומחה לתכנון פיננסי, כלכלן, מורשה מטעם הרשות לני"ע.
רק אם מענין אותך לתכנן נכון את השקעותיך, לחץ על הקישור ותקבל בחינם את הדו"ח המיוחד לבעלי הון, החושף את הדרכים להצליח בהשקעות בשוק ההון. לקבלת הדו"ח המיוחד – חינם – לחץ על הקישור:http://gemel.amir-drori.com/?page_id=129
