נאמנות 

בני האדם חשופים לערך הנאמנות כבר בתחילת תהליך הסוציאליזציה בגיל הילדות ומצופה מהם לנהוג על פיו מבחינה מוסרית.

נשאלת השאלה- מהי נאמנות?

נאמנות הוא שם עצם (ליתר דיוק-שם פעולה של בניין נפעל שפירושו נמצא אמיתי וראוי לבטוח בו). שם זה נגזר מהמילה נאמן (זמן בינוני המשמש כשם עצם, שם תואר ופועל) הגזור מהשורש אמן שפירושו אמת, מהימן.

הערך הגימטרי של מהימן הוא 1 והוא מקביל למושג אלוהים שערכו הגימטרי גם הוא 1.

המילה נאמן מופיעה במקרא 14 פעמים (פעמיים 7- ספרה המכילה על פי הקבלה שלמות ועל פיה החיים מחולקים לשבעה מעגלי חיים) כשם תואר: בקובץ התורה ?פעם אחת, בנביאים ראשונים-5 פעמים, בנביאים אחרונים-5 פעמים ובקובץ הכתובים-3 פעמים.

אין ספק שערך זה נרכש עם התפתחותו של האדם במעגלי חייו השונים: בילדות הוא מבין ערך זה ברובד הפיזי בלבד וככל שהוא מתפתח בבגרותו מבחינה רוחנית הוא מצליח להפנים ערך זה לפעול על פיו. טענה זו משתקפת במספר הפעמים שהוא מופיע במקורות: בקובץ התורה מופיע רק פעם אחת כי האדם עדיין פועל על פי חוקים ברורים שהאל הכתיב לו ובקובץ נביאים המושג מופיע פי 10, עדות להתפתחות האדם, לעצמאותו ולדרישה ממנו לפעול על פי אמות מידה מוסריות כתנאי לקיומו הפיזי והרוחני.

לא במקרה הערך הגימטרי של אמת, מהימן ואלוהים הוא זהה: זוהי מידה השואפת לשלמות בחיי האדם בפרט ובחיי האנושות בכלל. אם כך, מיותר לציין באילו עולם יכולנו לחיות אם בני האדם היו פועלים על פי ערך זה.

הבנת ערך זה על רבדיו תסייע לנו בהפנמתו ובהתנהלות הפרט במעגלי החברות השונים. יתרה מזאת, מצב זה עשוי לשפר את החיים החברתיים ככלל.

ברובד הפיזי של המושג נאמנות המשמעות היא קרבה: במערכות יחסים במשפחה הורה דואג לצרכים הפיזיים של ילדו, בוגר דואג להוריו המזדקנים, בני זוג שהחליטו לחיות יחדיו דואגים להיות זה ליד זה. זאת ועוד, ילד קטן מאמין להוריו מתוך ידיעה שהם מהימנים ואמיתיים. בהמשך הוא נותן אמון במטפלים בו (גננת, מורה) ובמקביל בחברים בקבוצת בני גילו. רק כאשר נתקל בהתנהגות הפוגעת בו הוא מבין בהדרגה מתי נאמנים לו ומתי עלולים להזיק לו. בהתאם לחוויותיו הוא מפנים ערך זה בבגרותו.

מסתבר שהערך נאמנות דורש מאיתנו הבוגרים להגיע לרמות רוחניות גבוהות מאוד שלא כל אחד מודע להן. זו הסיבה לדעתי שאנו נתקלים במבוגרים רבים בחברה שעדיין משתמשים בערך זה ברובד הפיזי שלו: רעיה הנמצאת ליד אישה החולה ודואגת לצרכיו הפיזיים בלבד (אוכל, לבוש ונקיון הבית), הורה הדואג לצרכיו הפיזיים בלבד של ילדו הצעיר, ומעביד הדואג לצרכי העובד על פי חוק בלבד.

מתי אנו נחשבים לבוגרים נאמנים?

רק כאשר האדם הבוגר נאמן קודם כל לעצמו, כלומר הוא אמיתי עם רגשותיו ומהימן למחשבותיו ורגשותיו ניתן לומר שהוא נאמן. כאשר אדם אומר דבר אך אינו מאמין בו נתקל בחוסר נאמנות בהתנהגותו. הביטוי ישתקף בחוסר יכולת לעמוד בהבטחות ובפערים בין ההצהרות למעשים. למצבים אלה במערכות יחסים השלכות מרחיקות לכת:

• 

ביחסים בין הורים לילדים- כאשר ההורים נאמנים לדבריהם ולמעשיהם נמצא מערכות יחסים יציבות המושתתות על אמון, אולם במקרים רבים אנו עדים לחילוקי דעות קשים הנובעים מחוסר אמון בסיסי בתוך המשפחה המסתיים בחיים הבוגרים בנתק פיזי ובהרבה כעסים המשפיעים על כל תחומי החיים של הפרט.


• 

ביחסים בינאישיים - למערכות יחסים המושתתות על אמת המתבטאת בחשיפת רגשות וביכולת לכבד זה את זה יש יסוד איתן, אולם אנו עדים לבני זוג מעטים המצליחים לחיות יחד תוך כבוד הדדי ושבעות רצון זה מזה. בדרך כלל אנו שומעים טרוניות רבות המתפתחות בהדרגה לקיום מערכות יחסים נוספות מחוץ למערכת הזוגית ואף לפירוק התא המשפחתי (שהוא שכיח מאוד בחברה המערבית).


• 

ביחסי עובד מעביד- מצופה ממעביד שישקף באופן מהימן ואמיתי את רגשותיו, ערכיו ותכניותיו. רק אז לעובד תהיה תחושה של אמון והוא יוכל לפעול ללא מחשבה על תמורה כספית על כל מהלך שלו. לצערי אנו עדים פעמים רבות לפער בין ההבטחות של המעביד לבין הביצוע הנובע מהעובדה שהמעביד לא מאמין בשלמות לדבריו. ייתכן שדבריו רק שיקפו חלק ממחשבותיו בזמן נתון אך הוא לא התכוון אליהם במאת אחוזים. על רקע זה אנשים נוהגים לפעול על פי הביטוי "שמור לי ואשמור לך" ואינם מסוגלים לפעול בנאמנות לאורך זמן ובעקביות.


• 

ביחסים בין דמות חינוכית לחניך-המחנך נדרש להיות אמין ומהימן בראש וראשונה לעצמו ורק אחר כך לאחרים. ביחסים בין מחנך לחניך המושתתים על אמון לא תהיה אכזבה ופגיעות כי על המבוגר להבין שאם החניך לא קיים דבריו משמע שלא האמין בהם והם לא היו חלק ממהותו ומאמונותיו ולכן לא ביצע את הבטחותיו. זו הסיבה שבתהליך חינוכי יש לערוך רפלקציה לתהליכים ותמיד לבדוק את הסיבה למעשה שנעשה. אין לשפוט את המהלך על פי התוצאה בלבד אלא יש להוביל את החניך להגיע לאמת של עצמו ולעמוד מאחוריה.

• 

היכולת להיות אמיתי עם עצמך ונאמן למחשבותיך ולעקרונות על פיהם מנוהלים חייך היא דרגה גבוהה שיכולה להיקרא אלוהות. נאמנות נמדדת ביכולת לוותר על החופש האישי למען האחר גם אם זה במועד שאינו נוח לו אך מתוך בחירה ולקיחת אחריות על ההחלטה. בני אדם אינם נאמנים בעיני הזולת מכיוון שאינם מקיימים הבטחות וקיים פער בין הציפיות לתוצאה.

• 

לדעתי, גדולתו של אדם נמדדת ביכולתו להיות כן עם עצמו ועם הזולת. להיות אמיתי ומהימן פשוט יותר מלהתעסק בתירוצים ובמסכות למינהן. לכן רק בודדים הנאמנים למחשבותיהם ולמעשיהם ימצאו את עצמם במערכות יחסים ממושכות לאורך שנים.

• 

הלוואי שנשכיל להיות מודעים לאמת הסובייקטיבית שלנו (גם אם היא שונה מהאמת הקולקטיבית), שנצליח לשתף את הזולת במהימנות ולקבל את האמת של האחר (גם אם היא שונה משלנו) והלוואי שנחיה בעולם בו הנאמנות תעצים כל אחד מאיתנו ותסייע

לבניית חברה בה הפרטים מעניקים איש לרעהו בכנות נטולת אינטרסים על פי יכולתם.

זאת ועוד, התנהגות אמיתית ומהימנה של הפרט משפיעה עם הזמן על הסביבה ומלמדת את הפרטים לנהוג אחרת. לכן אני מאמינה שאימוץ התנהגות זו תסייע לנו לחיות בעולם טוב יותר.

יעל