בעולם הערבי אפשר למצוא גם הערכה נדירה לנכונות ישראל לשלם מחיר כה יקר על חייל אחד.
הפובליציסט הסורי ח'אלס ג'לבי כתב בעיתון הסעודי "אל-אילאף": "אצלנו השלטון יורה בך, בישראל פועלים להחזיר עצמות רקובות. אולי הבעיה בנו? בעניינו של שליט החייל, טרחו כל הפוליטיקאים ואנשי הצבא במדינת האויב".
ג'לבי מדגיש כי הדבר עומד בניגוד לדיכוי האכזרי של ההפגנות בסוריה, שם טנקים פולשים לעיר חומס ויורים לכל עבר. "מי הוא האויב ומי הוא הידיד? האם ייתכן שנבין כי הבעיה שלנו היא בפנים וכי הסוגייה הישראלית היא עניין צדדי? האם נבין כי אנו כובשים אחד את השני בצורה שהיא אכזרית יותר מאשר ישראל?", הוא שואל, ומוסיף: "בכל עסקה אנחנו מריעים על כך שריסקנו את ישראל ושמדובר באם הקרבות, בעסקת העשור. אנחנו אומה שאוהבת לצחוק, הלא כן? 11 באוקטובר (יום ההכרזה על העסקה) צריך להתקבל בתנחומים ובכי תוך אנחה על מצבה של האומה הערבית".
גם הכותבת הכוויתית אקבאל אל-אחמד העזה להשמיע בעיתון "אל-קבס" היוצא לאור בארצה דעה לא כל כך מקובלת: "שליט, יש לך מזל במולדתך... הלוואי שכולנו היינו כמוך שליט... אללה יברך אותך במולדתך, שליט... אתם יודעים למה קינאתי בשליט... למה ייחלתי להיות במקומו ולמה בירכתי אותו על מולדתו? זה בגלל ערך האדם וחשיבותו במולדתו... בעולמנו הערבי השלטון הוא מי שהורג, ומי שעוצר ומי שמעלים מאחורי השמש את נתיניו זכרים ובנות...
אני מתפללת יום וליל שאהיה כמו שליט בארצי... שהתקשורת תתעניין בי... שאהיה כמו שליט ושיופעלו לחצים בכל הצורות ובכל הדרכים על מנת שאחזור לחיק משפחתי, אם אני איעדר ממנה בשביל מולדתי. יבושם לך שליט על כך שאתה אזרח במולדתך, יבושם לך על החשיבות שלך והערך שלך. יבושם לך על כך שכל העולם עוקב, ולא רק מולדתך, אחרי סוגייתך למן היום הראשון לחטיפתך... שליט, יש לך מזל במולדתך".
---
העולם מצפה מאיתנו לדוגמה כיצד מתייחסים אחד לשני בערבות הדדית, באהבה, בחסד, אם נגיע ליחס כזה ביננו נראה איך השינאה נהפכת לתמיכה ואהדה, עלינו להתחיל ללמוד מחדש את שיטת "הערבות ההדדית", וליישם אותה בינינו על מנת להשלים את ייעודנו האמיתי כעם. כאשר נשיג את האחדות בינינו, נוכל להגיש לאנושות כולה את השיטה לה היא מייחלת כל כך,
הבנת תפקידו של עם ישראל כמעין "מתאם" שתפקידו להעביר את השיטה להתעלות לאיכות אחרת של קיום, לכלל האנושות, מסייעת לנו להבין גם את השורש לאנטישמיות.
לכן תופעת האנטישמיות אינה תלויה באומות העולם, אלא אך ורק בתפקודו של עם ישראל, או ליתר דיוק, במימוש תפקידו.
ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
