איך חוזרים לעבודה אחרי החגים ? סיפור עם מוסר השכל 

זהו, חזרנו לשיגרה, נגמרו החגים, החופשות, צריכים לעבוד, זה לא בא בקלות, לאף אחד אין חשק, לוקח זמן להידלק, קראתי סיפור עם רוסי, שמאד סידר לי את הראש, רציתי לשתף אתכם בסיפור, ובמוסר השכל שלו, זה רלבנטי רק לאלו שעוסקים במכירות ובשיווק, זה מתאים לכל מי שקורא שורות אלו עכשיו,

על צלע ההר, לא רחוק מעיר גדולה, גרו בבדידות, אך באושר זוג מבוגרים. בוקר אחרי בוקר. היה האיש נכנס אל מכוניתו, ויוצא לכיוון העיר הגדולה. שם ניהל את חנותו בהצלחה. בעוברו בדרך לעיר היו פוגשים אותו אנשי העיר שיצאו לכיוון השדות, המפעלים, הם תמיד נופפו לו לשלום. בהיכנסו לעיר .האיש אהב את אנשי העיר הגדולה כל כך, עד שיום אחד חזר הביתה מוטרד, לא רצה לאכול כלום. שאלה אותו אשתו לפשר מצב הרוח המוזר שפקד אותו, האיש ענה לה בפשטות "אנחנו צריכים לעבור לגור בעיר הגדולה". "למה?" שאלה אשתו, "לא טוב לך בבית שאבא שלי הוריש לנו? אתה לא אוהב לחיות על צלע ההר?". "אני מאד אוהב לחיות כאן," ענה האיש "אבל כשאני רואה את אנשי העיר הגדולה, מתחשק לי להיות כמוהם, לקום איתם בבוקר וללכת איתם לישון". אמר ולא הוסיף, רק המשיך להרהר בכיסא הנדנדה שלו. יום למחרת, לפני שנתנה לו את ארוחת הבוקר שלו, אמרה לבעלה:" אל תהיה מוטרד, נעבור לעיר הגדולה אם זה רצונך, נוכל לבוא ולנפוש כאן מפעם לפעם..." חיוך רחב התמתח על פרצופו של האיש,

הוא מיהר אל העיר הגדולה. הוא הקפיד לנופף אל הפוגשים אותו לשלום, הרכין ראשו אל עבר המברכים, כה רבה הייתה שמחתו! הוא שאל את בעל הנכס בו הייתה מושכרת חנותו האם יש במקרה דירה פנויה בבניין, אכן הייתה כזו דירה, ממש מעל החנות, מחכה רק עבורו. ארגן האיש חמישה גברים ומשאית, כולם הלכו נרגשים להעביר את ביתו של האיש, אל העיר הגדולה. למעשה, עוד באותו הערב כבר עברו האיש ואשתו לדירתם החדשה ששכרו בעיר הגדולה בבוקר התעוררו השניים נרגשים, האישה החלה בסידור הבית החדש, אילו האיש ירד אל החנות שהייתה ממש מתחת לבית. "אבוא לצהריים," אמר האיש, אך האישה הייתה עסוקה ולא שמעה אותו. ירד האיש אל החנות החל את יומו. משהו הציק לו אבל הוא לא היה בטוח. קונים נכנסו, יצאו, הכול כשורה...

התבונן בחלון בשכנו מצד ימין, וגם אצלו הכול כרגיל. התבונן בזה שבצד שמאל וגם אצלו אין שינוי מיוחד. בכל זאת תחושת הבטן לא נתנה לו מנוח. לפני שעלה לארוחת הצהריים החליט לקחת את מכוניתו לסיבוב בעיר – אבל השעה הייתה שעת צהריים, לא היה איש ברחובות או בשדות ואפילו במרפסות. חזר האיש מדוכדך לביתו החדש, התיישב לאכול בלי תאבון, שוב תהתה אשתו על מצב הרוח, "הרי זה מה שכל כך רצית," אמרה "להיות חלק מן האנשים בעיר הגדולה, לקום איתם בבוקר, ללכת איתם לישון..." או אז הבין האיש את גודל טעותו. "את מבינה, הייתי חמדן שלא לצורך, היה לי הכול ולא השכלתי לראות זאת, היה לי משהו ייחודי רק לי ולא הבנתי את העוצמה שזה נותן לי" האישה הביטה עליו בהשתוממות "הייתי האיש מצלע ההר והיום אני עוד איש מהעיר הגדולה, אחד מיני רבים..." אמר האיש. הוא יצא בריצה מהבית, אסף שוב חמישה גברים ומשאית והעביר את עצמו, אשתו ותכולת ביתו חזרה אל הבית על צלע ההר. בבוקר נכנס אל מכוניתו ונסע אל עבר חנותו בעיר הגדולה.

בדרך נופפו לו אנשי השדות וצעקו "היכן היית אתמול?!", ברחובות פרשו ידיהם בפליאה הגברים בדרכם לעבודה "לא ראינו אותך אתמול!" "הייתי בהשתלמות," צעק האיש לכל המברכים "למדתי דברים חשובים!".

מוסר השכל לעסקים: כשאתה מגיע מכיוון ייחודי יותר אנשים פוגשים אותך, מברכים אותך וגם זוכרים אותך. יש לך ייחודיות, עלייך לשמור עליה בקפדנות, לטפח לדאוג להציג את הכיוון תמיד. אם אתה חושב שאין לך ייחודיות, מקוריות, שינוי, פשוט חפש אותו טוב, כנראה שלא ראית כמה עוצמה נותן לך אותו דבר שיש רק בך.

מי שנראה כמו כולם, קם עם כולם בבוקר, והולך עם כולם לישון פשוט מקבל הרבה פחות ברכות בדרך ! אם נחזור לעבודה ונעשה בדיוק מה שעשינו לפני החגים, זה לא יעבוד, כי כולם יעשו אותו הדבר, אז מה החידוש אצלך, אם היית רגיל שהמדפים בחנות מסודרים שהאדום בצד שמאל והכחול בצד ימין, תחיליף את הלמעלה למטה, ומשמאל לימין, אם היית רגיל לפגוש לקוח אחד ביום תתחיל לפגוש שלושה ביום, ולהתקשר לשלושה חדשים, אם הייתם רגילים להגיע למשרד בשעה עשר, תקדימו ותגיעו בשעה תשע, אם היית עונה בטלפון בצורה מסויימת, תשנה ליותר אדיבה, כל אחד ינסה להוסיף, להוציא ישן מפני חדש, הדינמיות של החיים כל כך גדולה, מה שהתאים לפני חודש לא מתאים להיום, שתפו אותי בהחלטות האישיות שלכם, ואיך זה הגיב במקום העבודה, אשמח ללמוד עוד, מכל מלמדי השכלתי, בהצלחה.