השיטה המנצחת בשוק ההון: אסטרטגיה או טקטיקה? 

שתי אסכולות עיקריות מקובלות בשוק ההון. האחת מייצגת את הטקטיקה, כלומר פעולה לפי טרנדים, סביבה כלכלית עכשווית, ניתוח טכני, אופציות, קווי מגמה וסנטימנט שוק. האסכולה השנייה מייצגת את האסטרטגיה ומתייחסת לבניית תמהיל תיק המתבסס על הקצאת נכסים המשרתת את התיק ומטרותיו לטווח ארוך. בחירת הגישה על פיה ינוהלו הנכסים אינה קלה, הקושי העיקרי נובע מיכולת השליטה הרגשית של המשקיע. הנזק העיקרי עלול להיגרם למשקיע כתוצאה מהתנהגותו בעת נקודות קיצון או משברים בשוק ההון, כאשר הוא משנה את דעתו ומחליף אסטרטגיה בטקטיקה. כמתכנן פיננסי למשפחות בעלות עושר אישי רב אני נתקל בדילמה הזאת במגעי עם לקוחותיי.

באקלים כלכלי של חוסר ודאות, כאשר אנשים מודאגים באופן טבעי, לא פעם אני שומע את התבטאויות כגון: "קראתי בעיתון", "ראיתי בחדשות דברים מפחידים", "אירופה עומדת לפשוט רגל", "המלחמה הבאה בפתח", "הדולר עולה או נופל?". הלקוחות שואלים כיצד עלינו לפעול כדי להקדים תרופה למכה? כיצד ההחלטה להיות לדבוק בהקצאת הנכסים שנקבעה (אסטרטגיה) באקלים כלכלי תנודתי היא החלטת השקעה נבונה?

השאלה כיצד לפעול בעת אירוע כלכלי זה או אחר היא שאלה לגיטימית אולם הדילמה היא האם הגישה האקטיבית (הטקטיקה) היא הנכונה? הרי שינויים כלכליים יתרחשו תמיד ולכן תמיד יהיה קושי בתזמון ומענה לשאלות מראש כגון מתי יתרחשו השינויים ומתי להיכנס לשוק או לצאת ממנו? (הוכח כבר בעבר שרק בודדים יכולים להצליח בניבוי וגם הם צודקים רק ב-60% מהמקרים).

חמש השנים האחרונות מהוות עבורנו דוגמא חיה ומציאותית למהפכים בשווקים. לפני חמש שנים הדעה הרווחת בקרב אנשי המקצוע הייתה כי תיק מאוזן עם טווח השקעה של מעל חמש שנים מורכב מ- 1/3 אגרות חוב, 1/3 מניות ו- 1/3 השקעות אלטרנטיביות. גם כיום, לאחר 5 שנות מהפכים שלא היו כדוגמתם בחמישים השנים האחרונות הדעה הרווחת הינה זהה. הכיצד?

הקצאת נכסים אסטרטגית מייצגת ראייה לטווח ארוך ודבקות בהקצאה למרות התהפוכות המתרחשות לאורך ציר הזמן. ב- 2008 תיק המנוהל ע"פ ההקצאה האסטרטגית הקלאסית סבל לא מעט במהלך המשבר הפיננסי החריף. בתיקים אלו ניתן היה לראות תשואה שלילית משמעותית של כ- 25% אך במידה והמשקיע דבק באסטרטגיה ולא ביצע כל שינוי הרי שכעת התיק וודאי התאושש.

כדי שהתרחיש הנ"ל יהיה מדויק חשוב כי הקצאת הנכסים האסטרטגית תשמר ללא שינוי וכי לא יימכרו האחזקות במהלך המשבר (גם כאשר ערך התיק יורד). אם המשקיע ביצע התאמות הנובעות מהצורך בשמירת ההקצאה (ערך המניות ירד מ- 1/3 ולכן היה צורך ברכישת מניות נוספות כדי לדבוק באסטרטגיה) הייתה השפעה המצטברת של צעדי התאמה אלו חיובית באופן משמעותי על ביצועי התיק. במקרה זה ערכו של התיק ישקף את ערכו מלפני המשבר וזו הגדולה של אסטרטגיה זו.

הסכנה הגדולה של המשקיע היא בנטישת האסטרטגיה לטובת הטקטיקה, כאשר השוק יורד והמניות זולות מפתה למכור את כל המניות או להפך, דווקא כשהשוק יורד והמניות זולות לרכוש מניות נוספות. במקרים כאלו חשוב לשמור על האיזון האסטרטגי עליו החלטנו בתחילת הדרך.

כמתכנן פיננסי אני בונה את הקצאת הנכסים האסטרטגית על פי צרכיו של המשקיע ובעיקר על פי אופיו ויכולת המשמעת העצמית שלי להתגבר על תחושות הפחד או החמדנות במיוחד במצבי קיצון של השוק.