כמות אסונות הטבע גדלה משנת 1980 פי שלושה.
בכל שנה אסונות טבע פוגעים ביותר מרבע מיליארד בני אדם. 98% מהאסונות, הם אקלימיים. שינויי האקלים מתלבשים על אסונות הטבע ומגבירים אותם.
לפי תחזיות של מומחים, לקראת שנת 2015 כמות הנפגעים תגדל פי 1.5 עד ל-375 מיליון בני אדם.כשאנחנו מביטים על אסונות הטבע, איננו רואים את סיבתם האמיתית, מובנים לנו הגורמים הגיאולוגיים והאקולוגיים,
אומרים לנו: "חוקי הטבע", מספרים לנו על המחזוריות של התהליכים הטבעיים, כאילו שזה באמת מסביר משהו. אך זאת אינה תשובה. למעשה, אנחנו בורחים מהתשובה ומתכסים בניסוחים מרגיעים, אך הם אינם מרגיעים, מפני שבכך איננו פותרים את הבעיה, והיא יכולה לחזור כבר ברגע הבא. יתר על כן, אפילו אם היא לא תחזור, היא בכל מקרה נשארת לא פתורה ומאיימת להפוך לצרות מסוג אחר.
העניין הוא לא איזה אסון יקרה ואיפה, כל העולם רועד באופן קבוע באמפליטודה הולכת וגדלה. אנחנו רואים בעליל את הקצב והעוצמה של הזעזועים הללו, שמתגלים בצורה חדה יותר בפתאומיות שלהם. אלא מהי בכל זאת הסיבה לכל המתרחש?
ישנה סיבה אחת: אנחנו נמצאים במערכת גלובלית, שלמה והוליסטית-הדומם, הצומח, החי והמדבר שהכול בה אחיד ומאוחד, ולכן אין לנו ברירה אחרת, אנחנו חייבים לבחון ולראות את עצמנו כמקושרים הדדית לחלוטין.
במערכת כזאת פועל חוק, שלפיו כל אחד משפיע על כולם, כתוצאה מכך אנחנו, היחידים בעלי חופש הבחירה משפיעים על המערכת הזאת לחיוב או לשלילה, ולכן אנו חייבים לקבוע את כללי התנהגות שלנו על פני כדור הארץ.
איננו יכולים בשלב זה לשנות את טבע האדם, אך צריך לעשות את מה שבכוחנו, חייבים לקבוע בין המדינות, העמים וכל הארגונים חוקים של שיתוף פעולה, הדדיות, ויתורים הדדיים, חוקים שבלעדיהם המערכת אינה יכולה להתקיים בהרמוניה,
את הצעד הראשון לקיום החוקים האלה אפשר להגדיר "במה ששנוא עליך, לא תעשה לחברך". קודם כל על כל אחד להיזהר לא להזיק לאחרים, להסתפק במה שיש לו, לא לחמוד את רכושו של האחר, את החופש שלו, או את החיים שלו...זהו התנאי הראשון.
זה עדיין לא האיחוד הרצוי, אבל בכך שנפסיק להפריע לאחרים, להזיק להם, בזאת כבר לא נהיה מנוגדים לטבע ונוריד את הלחץ השלילי.
זה נכון שהאדם לבד אינו מסוגל לכך, ולכן אנחנו צריכים להתחיל לעסוק בחינוך כללי של כל האנושות. כל אחד צריך להרגיש שהוא חי בעולם גלובלי ואינטגרלי, ולהסביר לעצמו ולאחרים מה זה אומר. וזה אומר שפשוט אין לאף אחד אפשרות לצפות לטוב האישי שלו על חשבון מישהו אחר. זה לא מציאותי, לא בר ביצוע.
צריכים לחייב כל מדינה וכל עם להתכחש לשיטות הכוחניות, עד לביטול כל הגבולות ולכל סוג של שליטה או ניצול-לפחות בצורה כזאת. לא צריך לעשות טובות, אבל לפחות כל אחד יבין שאם הוא מזיק לאחר אפילו לאחד הוא בזה מזיק לכולם והנזק חוזר אליו כבומרנג,
הנורמות האלה חייבות להיות מונהגות בצורה של חקיקה, לצד עבודת הסברה רחבה וחינוך.
לסיכום: הטבע מוביל אותנו בהתפתחות אבולוציונית להידמות והשתוות אליו. האי נעימות שאנחנו מרגישים הם תגובה מצד הטבע על חוסר ההתאמה שלנו אליו. באופן כללי, ההשתוות הזאת מושגת באמצעות שנרגיש שהאנושות היא כמו עם גוף אחד שלם, כיוון שכך בדיוק הטבע מרגיש אותנו, כמו גוף אחד שלם. ועד שלא נהפוך להיות כאלה שנגיע לרצון משותף שבו נרגיש את החיים האמיתיים, המצב לא ירגע,ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
