ג'ו ג'יטסו -איגוד הג'וג'יטסו בישראל 

הג'ו-ג'יטסו הינה אומנות לחימה יפנית הקיימת למעלה מ-2000 שנה,
ונחשבת לאם אומנויות לחימה רבות בניהם הג'ודו, האיקידו ורבות אחרות. השם ג'ו-ג'יטסו
מורכב משתי מילים: ג'ו (Ju) פירושו "עדין" או "רך", וג'יטסו (Jitsu) פירושו "אומנות".
כך שניתן לתרגם ג'ו-ג'יטסו כ"אומנות עדינה", למרות שהדבר ממש לא נראה כך...
הג'ו ג'יטסו שימש לסמוראי כנשק בדיוק כפי ששימשה חרבו.
כל סמוראי למד טכניקות של נעילת מיפרקים, שבירת עצמות וחניקות, ואף נשא עימו תרשימים ובהן נקודות חיוניות בגוף האדם לתקיפה.
הסמוראי חי על פי הבושידו- "דרכו של לוחם", דרך זו כללה כללים מוסריים של נאמנות,
חובה וציות שהדריכו את הסמוראי בדרכו היומיומית, וכל זאת כדי לקבוע רמה גבוהה של לוחמים.
אומנות הלחימה ג'ו-ג'יטסו, משלבת טכניקות הגנה והתקפה למטרת הכנעתו וניטרולו של היריב מכל מצב של התקפה בעזרת נעילת מפרקים שבירות וחניקות.
הג'ו-ג'יטסו היא דרך חיים ומחשבה וכאמצעי לחתירה לשלמות רוחנית וגופנית.
אומנות הלחימה ג'ו ג'יטסו הינה הבסיס לרב אומנויות הלחימה דוגמת:
ג'ודו (Judo)"הדרך הרכה.
ג'יגורו קאנו עצמו, מייסד את הג'ודו ב-1882, היה מאסטר באסכולת ג'ו-ג'יטסו,
והביא את הג'ודו כספורט האולימפי של היום משנת 1961.",
ספורט שמבוסס על הטלות ומספר בריחים וחניקות.
אייקידו - הדרך ההרמונית (Aikido) פותחה ע"י מוריהיי אושיבה,
אף הוא מאסטר בג'ו-ג'יטסו.
ולמעשה רוב אומנויות הלחימה פותחו מאומנות הלחימה החזקה ביותר ג'ו ג'יטסו
בסוף המאה הקודמת נדד הג'ו ג'יטסו והגיע לאירופה על ידי מורים יפנים.
בשנת 1961 הביא יהודה ואז דיאס את הג'ו ג'יטסו מאירופה לישראל, ופתח את ההתאחדות הבינלאומית לג'ודו בישראל.
בתחילת שנות ה-90 מוסד הג'ו ג'יטסו לעמותה רשומה על ידי שיהאן אורן גורגוב ומספר חגורות שחורות,ושמה של העמותה "איגוד הג'ו ג'יטסו בישראל".
בארץ יש מספר סניפים ואלפי חניכים המתאמנים ברחבי הארץ.
השיטה פותחה בארץ לרבות הג'ו ג'יטסו + קרבות מגע מלא, הטלות, בריחים וכדומה.
קיום ענף זה מתפתח מאוד בישראל ועדיין מושתת על דרך הלוחמה העתיקה של הסמוראים.