האדם נבדל מבעלי החיים בכך שבעלי החיים נסמכים באופן מוחלט על הטבע מאחר ואינם מסוגלים לסגל את הטבע לצורכיהם, ואילו האדם שניכן בכוח מחשבה מפותח אינו מחכה עד שהביצה תבקע תחת התרנגולת אלא ממציא מדגרה המייצרת כמות עצומה של אפרוחים בדומה ויותר מתרנגולת.
באותה המידה תמיד האדם שואף להיטיב את מצבו בכל מבלי להציב את עצמו תחת המכות של כוחות הטבע. בכל דבר הוא שואף למצוא אמצעי נוח להשגת המטרה הרצויה, בזמן הקצר ביותר ובפחות ייסורים. זה למעשה כל ההתפתחות המדעית שעברנו, למדנו את החוקים שפועלים ובעזרתם איך לנצל את הטבע לטובתנו, מהדוגמה הזאת אנחנו צריכים להסיק שכנראה יש לנו אפשרות להבין גם איך הטבע מפתח אותנו אלפי גילגולים, לפי איזה חוקים, לאיזה מטרה ולקחת את ההתפתחות שלנו בידיים ולסיים אותה תוך זמן קצר כחוויה ללא לחץ, כל מטרת התפתחותנו היא שנגיע לאיזון עם הטבע הכולל-כוח ההשפעה באופן חופשי ועצמאי. וזה ע"י בניית רצון משותף, חיבור פוטנציאלים להשפעה שנמצאים בכל אדם שבהם יתגלה כוח החיים, השפע האמיתי, מטרת הקיום, ולשם כך אנחנו צריכים סביבה תומכת שתשמש לנו כאינקובאטור (מדגרה), שתעזור לנו לזרז את ההתפתחות ולא לחכות עד שזה יתבצע באופן טבעי, קשה, ארוך וחולני. שנעבור מלחמות, מחלות ועוד כל מיני משברים עד שנבין שהאבולציה לא ניגמרה ויש לה המשך שאנחנו יכולים לזרזו, האינקובטור של האנושות חייב להיות רבגוני כדי שכל אחד יוכל למצוא שם את מקומו ולהרגיש את עצמו כמו בידיים הדואגות של אימא. אז הוא יקבל את "התזונה" המועילה והבריאה עבורו, שתפתח ותעלה אותו בצורה המועילה והנעימה ביותר לדרגת הקיום הבאה. שזה אומר חינוך שיטתי מגוון דרך אמצעי המדיה השונים לכל אדם מגיל אפס עד מאה ועשרים שיגרום לבניית ערכים נכונים, כדי שנוכל לקלוט את האנרגיה החיובית שמסביבנו לפי חוק השתוות הצורה,ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
