אלטרנטיבה לריטלין - יש כזה דבר? 

אלטרנטיבה לריטלין - יש כזה דבר?

כל הורה היה מעדיף להימנע מהדילמה הזאת. מצד אחד אנחנו רוצים לשמור על בריאות ילדינו מכל משמר ומהצד השני על מנת לעזור לילדינו אנו נדרשים לתת להם תרופות פסיכיאטריות מגיל צעיר מה שגורם לנו לחוסר אונים, תחושת תסכול ורגשות אשמה.

האם אכן ילדנו סובל מהפרעה וצריך לטפל בו? כיצד הפכה בעיית קשב לנפוצה כל כך? האם יש אלטרנטיבות לריטלין? מה הן?

רבים טוענים כי כיום נעשה אבחון יתר לבעיית הקשב וריכוז. בעבר אמרו עליהם שיש להם קוצים בישבן ואילו היום הם מאובחנים. בעבר הם הסתדרו בלי תרופות ועם השנים או שפנו לעיסוקים שדורשים פעלתנות ותזזיתיות (שחקנים, ספורטאים, אומנים, אנשי חברה) או שזה עבר להם כך שרובם בסופו של דבר מצאו את מקומם בעולם.

תסתכלו למשל את ג'ים קארי, שחקן שהצליח לנווט את הפעלתנות והתזזיתיות שלו למקום יצירתי ומועיל. האם הוא היה מצליח בחיים באותו אופן לו היה נוטל ריטלין מגיל צעיר? אני מאוד מסופק.
השחיין מייקל פלפס, זוכה 8 מדליות זהב אולימפיות, סבל בילדותו מהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות ואף נטל ריטלין למשך תקופה קצרה עד שבגיל 11 הוא ואימו החליטו להפסיק עם התרופה ולתעל את האנרגיה העודפת שלו על מנת להפוך אותו לשחיין הטוב בהיסטוריה. 5 שנים לאחר מכן הוא קבע את שיא העולם הראשון שלו. המורים אגב התלוננו שפלפס היה חסר מנוחה, פטפטן ודעתו מוסחת בקלות.

לצערנו הרעיונות הפסיכיאטריים חדרו למוסדות להכשרת מורים. מורים לחינוך מיוחד לומדים בקורס בפסיכיאטריה שהפרעת קשב היא בעיה כימית במוח למרות שמידע זה מבוסס על יחסי ציבור ולא על מחקרים מבוססים. תעשייה שלמה של פסיכיאטרים ונוירולוגים השותפים במכוני אבחון הרבים ומרוויחים מכל אבחון דוחפים גם הם לעוד תרופות ועוד בדיקות.

כיום, כל קושי חברתי או לימודי מביא את הילד לאחד ממכוני האבחון הרבים היכן שמופעל לחץ מכמה כיוונים על המאבחן לקבוע כי הילד סובל מהפרעת קשב וריכוז. חברות התרופות שמחות על כל קליינט חדש, גם ההורים שמחים, סוף סוף הם קיבלו שם לבעיה ממנה הילד סובל (הוא לא אשם, הוא סובל מהפרעת קשב וריכוז), המורה בבית הספר כבר לא קורא להם לפגישה כל שני וחמישי ואפילו בבית יש קצת שקט. גם הילד במקרים רבים מרוצה, הוא זוכה להתחשבות מהסביבה, זמן רב יותר במבחנים ובטווח הקצר הוא גם הופך ליותר מרוכז בכיתה. בטווח הארוך אגב, אין אף מחקר שמצביע על שיפור קבוע בהישגים אקדמיים כתוצאה מנטילת ריטלין.

בנוסף ריטלין הוא אינו פתרון של זבנג וגמרנו, ברוב במקרים יש צורך להמשיך וליטול אותו למשך שנים רבות. במחקרים שערכו חברות התרופות עצמן נמצא כי גם באוניברסיטה ולפעמים גם לאחר מכן בעבודה צריך להמשיך וליטול את התרופה כיוון שאחרת רמת הקשב שוב יורדת, מה שלא מפתיע כיוון שהריטלין לא פותר שום בעיה ואף עלול לגרום לפיתוח תלות לפי הרשום בעלון התרופה.

יתרה מכך, הריטלין לא רק שאינו פותר את הבעיה, הוא גם יכול ליצור בעיות חדשות. הסימום היום-יומי (ריטלין מוגדר כסם מסוכן על?פי פקודת הסמים המסוכנים ומספר מחקרים מצביעים על עלייה בסיכון להתמכר לסמים אחרים כגון קוקאין, הרואין, אלכוהול ועישון אצל צרכני ריטלין) אומנם מרגיע וממתן אך גם מקהה ומסרס. יחד עם שיפור זמני ביכולות מסוימות (רוגע, שקט, ריכוז) רבים מן המטופלים מדווחים על נסיגה ביכולות אחרות (מקוריות, תעוזה, אנרגטיות) ועל ידי מתן התרופה אנו מנסים לשנות את הילד ממה שהוא באמת למה שהיינו חושבים שהוא צריך להיות.

רבות הן תופעת הלוואי של הריטלין אולם החמורה שבהם היא שינויי מצב רוח ובעיקר דיכאון. הורים רבים מספרים על ילדים שמחים ומלאי חיים מאבדים את הניצוץ בעיניים והופכים כבויים. בנוסף הריטלין יכול לגרום לנדודי שינה, ירידה בתיאבון, עיכבו בגדילה, הפרעות פסיכיאטריות ועוד. ניתן לקרוא כאן פירוט רחב יותר של תופעות הלוואי של השימוש בריטלין.

אז מה עושים?
מה עושים אם כך שמקרה של בעיית קשב וריכוז? האם אסור לטפל בשום אופן? חד משמעית לא. והיה וקשיי הריכוז או הפעלתנות של הילד אינם בגדר נטיית אופי וביטוי ליכולות ייחודיות שלו כי אם פתולוגיה הפוגעת בתפקוד הרי שיש מקום לטפל באופן כזה שיפתור את הבעיה ולא יהפוך את הילד לצרכן יום-יומי של תרופות.

הטיפול ההומאופתי בהפרעת קשב
הבעייתיות שבמתן ריטלין מביאות יותר ויותר הורים לפנות אל הטיפול ההומאופתי הקלאסי מתוך חיפוש אחר פיתרון טוב יותר.

ההומאופתיה הקלאסית מציעה פיתרון לפיו הילד מאובחן על סמך מכלול הסימפטומים, אין תרופה אחת לכל הילדים הסובלים מהפרעת קשב, ייתכן שעשרה ילדים יקבלו עשרה תרופות שונות כי אצל כל אחד מהם הפרעת הקשב מתבטאת באופן שונה, באה על רקע שונה ומלווה בסימפטומים אחרים.

על רקע זה חשוב להזהיר מפני תרופות המדף למיניהן. את התרופה המתאימה יש לבחור רק לאחר היכרות עם הילד, הבנת נסיבות חייו ומצבו הרפואי ולאחר מכן יש להמשיך ולעקוב אחר התקדמות המטופל. אין תרופות פלא ואין תחליף לייעוץ אצל הומאופת מקצועי שבוחן לעומק כל מקרה ומקרה.

היתרון שבטיפול הומאופתי הוא היעדר תופעות לוואי, היעדר תלות ומכיוון שההומאופתיה מתייחסת לילד כאל שלם (רפואה הוליסטית) יחד עם השיפור בבעיית הקשב ניתן לשפר גם בעיות נלוות כגון בעיות מנטאליות (ריכוז, זיכרון, תפיסה), נפשיות (פחדים, חוסר בטחון עצמי) ופיזיולוגיות (כגון בעיות בדרכי העיכול, אסתמה, בעיות עור).

ערן אינדיג, הומאופת קלאסי מוסמך