או: איך נחזק את שריר שיתוף הפעולה והאחריות אצל ילדינו ?
החברה המערבית עברה דרך ארוכה מאוד, ממאות השנים האחרונות ועד ימינו אנו, בכל הנוגע לזכויות הילד. זה החל בחוסר זכויות מוחלט, ואט אט, ככל שחברות החלו חורטות את שוויון הזכויות על דגלן, זה הלך וחלחל גם אל תוך המשפחה. המגמה הזו מבורכת וחשובה כמובן, מאין כמוה.
עם זאת, יש תחושה בעשורים האחרונים, שחל איזשהו בלבול בהבנת המושג "זכויות", בכל הנוגע לילדים. קצת כמו חוזרים בתשובה, כנראה שעברנו מקיצוניות לקיצוניות, בדרכנו אל האיזון, וכיום – הילדים נמצאים במרכז הבמה, מוקפים בהורים משקיענים, שכל מעייניהם מופנים לסיפוק רצונותיו של הדור הצעיר ושמירה על שביעות רצונו.
אבל בואו ננסה לחשוב רגע, מה באמת מאפשר לנו, בני האדם, לחוש סיפוק - האם כשאנו מקבלים את כל צרכינו החומריים - האם כשאנו מקבלים את כל תשומת הלב בזמן ובמקום שמתאימים לנו - ואולי כשכל העיניים נשואות כלפינו ומחכות למוצא פינו ?
אז"ש (אז זהו, שלא...).
חישבו על זה, מתי אתם מרגישים במיטבכם במקום העבודה למשל - האם כשאתם יושבים מחוסרי מעש, ללא תנועה, ובעצם רק מעבירים את הזמן מבלי יכולת להביא את כישוריכם לביטוי ולתרום משהו ?או אולי דווקא כשאתם מאותגרים בעבודה, כשיש לכם צ'אנס להשחיז את מוחכם וכישוריכם, ולראות ברכה בעמלכם, לא רק בצורת שכר, אלא גם בצורת ההשפעה שיש לעשיה שלכם על החברה / העסק ?
גבירותי ורבותי, ההורים המפנקים שימו לב היטב: מסתבר שבני האדם מרגישים במיטבם דווקא כשהם בעשיה, בנתינה, בתרומה ! 3 אלה התגלו כמולטי-ויטמינים רבי עוצמה לחיזוק תחושת ערך, דימוי עצמי, שייכות ובריאות הנפשית.
ואיך כל זה קשור אלינו ואל ילדינו - הנה לכם טיפ חשוב ופשוט מאוד ב הדרכת הורים : הימנעו ככל האפשר ממצב בו הילדים תמיד שואלים "מה המדינה (ההורים) יכולים לעשות למענם". עודדו וטפחו את ההרגל להתעניין דווקא ב"מה הם יכולים לעשות למען המדינה" (הבית, המשפחה, החברה הקרובה). כך תייצרו מצב של WWW.
ולא, אני לא מתכוונת לזה מהאינטרנט. אני מתכוונת ל-win-win-win:
לקריאת המאמר המלא ומאמרים נוספים בנושא, ליחצו כאן:
סמדר סלע הנחיית קבוצות הורים, אימון אישי, הרצאות וסדנאות www.smadarsela.co.il
