איפה האופק לגננות ? 

ה" אופק החדש" ל 7500 גני הילדים הוא צעד חשוב, אך הוא רחוק מלסמן את קו האופק. תוספת 40 דקות ליום הלימודים בגן, היא מינורית  וזניחה לעומת מהפכות   " האופק  החדש " ביסודיים ובחטיבות, ולעומת תכנית "עוז לתמורה" בתיכונים.

התכנית מתגמלת את הסייעת ב % 5 תוספת שכר , על שכרה העלוב  גם כך, למרות היותה עמוד תווך לקיומו של הגן. התכנית מתגמלת במשהו את הגננת, ומוסיפה היערכות חדשה של עבודתה. כל זאת, מעט מדי ובהיקף קטן מדי. בהשוואה לשינוי המהפכני בעבודת המורה ושכרו, ביסודיים, בחטיבות, ובתיכונים : הגננות שוב נשארות מאחור.

ובואו נזכור : בוקר בוקר הגננת והסייעת, לבדן, מתייצבות מול כל המטלות והבעיות. בניגוד לעמיתיהן , הן לבד, ללא מעטפת של מזכירות, אבות בית, חדרי ספח. בניגוד לעמיתיהן הן עוסקות גם בתחזוקה, בהכנת מזון, בהתנהלות צמודה  מול ההורים. הן מכינות את התשתית של דור  התלמידים הבא בבתי הספר. אז איך זה שתמיד , הן מאחור ?

זאת ועוד. התכנית האולטימטיבית לגנים היא : גן ילדים  עד 00 .16 . תכנית כזו צריכה להכשיר דור של גננות עם מיומנויות רחבות ומגוונות לקראת יום ארוך בגן. תכנית כזו, תפטור את ההורים מצרת הצהרונים , שהיא צרה כפולה. היא מכבידה על הכיס ( 800 עד 1200 ש"ח  לחודש ) , ושמורה רק למי שהמעות בכיסו. הבעיה העיקרית של הצהרונים היא היווצרותה של מערכת תוספתית שלא ברור מי מפקח ומי בודק את איכותה. וזאת בתקופה שהצורך לצהרון הולך ותופס תאוצה בקרב הדור הצעיר של ההורים.  הגיע הזמן למערכת גנית מלאה, עם ראיית אורך פדגוגית אחת ( גם אם הגננות יעבדו במשמרות ). כפי שנמצאו התקציבים לבתי הספר היסודיים והעל יסודיים- כך יש למצוא את התקציב לגני הילדים . מהלך כזה לא רק שיעצים את הגננת והגן, הוא יהיה כלי שוויוני עבור ההורים הצעירים הכורעים תחת הנטל.  וראה מחאת האוהלים .    

הכותב: יועץ אסטרטגי 

לשעבר: ראש  מינהל החינוך בעיריית חולון