'שלום בית' נפשי, פנימי, בכוח המחשבה - 14 טיפים למימוש - חלק 2 - ליאורה צ'אפל
המחשבות שלנו הינן תולדה של דפוסים עמוקים ופנימיים, אשר אינם תלויים בתנאים החיצוניים של חיינו. הן נבנו ומוסדו בתוכנו כתוצאה מהחינוך שקיבלנו ושאותם אגרנו כזיכרונות שאיננו מודעים להם. המחשבות הן גם תוצר של הסקת מסקנות ופירושים מוכללים שנתנו לאירועי חיים, איתם התמודדנו מתוך התנסותנו האישית, ממה שראינו סביבנו וממה שלמדנו מקריאה, צפייה, שמיעה ועוד. המחשבות אינן בהכרח משקפות את המציאות. הן סובייקטיביות ונוקשות, ומגבילות את ספקטרום האפשרויות של המימוש העצמי. אנו דבקים בהן וחיים על פיהן, למרות שהן אינן משרתות אותנו עוד. הן לא תמיד גורמות אושר לנו ולסביבתנו כיוון שהן נוצרו מתוך אירועים סובייקטיביים שאותם הפנמנו והכללנו על מצבים אחרים בחיינו. המחשבות השליליות מכילות את הסיבות שגורמות לנו לסבל, כאב ולדיכאון. למרות זאת, אנו נוטים להמשיך ולהחזיק בכל אותן אמונות מכאיבות, להרגיש קורבן ולשקוע ברחמים עצמיים.
שקט פנימי נבנה ע"י פירוש חשבתי מדויק של המציאות. מודעות צלולה. הוא מאפשר לנו להרגיש ולהתחבר אל הרגשות הפנימיים שלנו הכוללים : אהבה, חמלה, כבוד עצמי, הערכה ועוד, אך שכבות הזמן מכסות אותם ומטשטשות את עקבותיהם. הרגשות הראשוניים המקוריים שלנו, הינם חיוביים והם לא נעלמים במהלך חיינו. אם נחליט בבחירה משמעותית של עבודה ואימון אישי, לפרוץ את חומות הבטון שסגלנו לעצמנו, ע"י הרפיה ושחרור המחשבות הכואבות, נוכל למצוא דרך חדשה המחזירה אותנו לעצמנו, וניצור מרחב מרפא אמתי. תהליך שבו אנו בוחנים את מערכת האמונות הפנימית שלנו - מגלים אילו מהאמונות עדיין רלוונטיות ומשרתות אותנו באופן בונה ואלו אמונות משפיעות על חיינו בדרך שלילית ומובילות אותנו למצבים לא נעימים.
לא מדובר בשימוש במנגנוני הגנה כגון : הכחשה ו/או הדחקה ומחיקה כדי 'לברוח' מאירועי חיים שגרמו לנו בעבר לתחושות קשות ונתחיל לחייך כאילו דבר לא קרה. כל הרגשות שאנו חשים הינם לגיטימיים ולכן מובן שנפגש שוב עם כאב, עצב, וזיכרונות לא נעימים, אך עם זאת, מתוך מחשבה מודעת, נקיים מפגש עמוק עם ה'עצמי', ובכך נוכל לראות את השפע שהמציאות מציעה לנו. מחשבה חיובית תמנע מאתנו חיטוט בפצעי העבר מייסרים שלא מאפשרים לנו גדילה וצמיחה, ונאפשר לעצמנו באופן מודע לבחור להתעלות מעליהם כדי להיפתח ולגלות מחוזות חדשים שנמצאים לידנו. נוכל לפגוש את החופש, האהבה והשקט פנימי. נוכל להסתכל במציאות מחדש, בעיניים פקוחות וליהנות מהשינויים, מהצמיחה, מההתרחבות. נאפשר לעצמנו לצאת ממצב מעיק ולהתקדם ב"מסע" ההתפתחות האישית. החיים הם יצירה אישית שבהם אנו יוצרים את מציאות חיינו.
14 טיפים ל'שלום בית' נפשי פנימי :
1. שליטה על בחירת המחשבות שלנו :
המחשבות שלנו קבועות את מצב התודעה שלנו. אם אנחנו כל הזמן נחשוב מחשבות שליליות והרסניות, אני נרחיק מעצמנו את השלווה הפנימית. לכן, אנחנו צריכים לנסות ולהימנע מלחשוב מחשבות שליליות. זה דורש תרגול - אנחנו לא יכולים להשיג שליטה על המחשבות שלנו במשך לילה. אבל, אנחנו תמיד צריכים לזכור כי אנו מסוגלים להחליט לאילו מחשבות ניתן ביטוי ואילו מחשבות נדחה. כך, לעולם לא נרגיש שאנחנו קורבן חסר אונים של המחשבות שלנו.
2. לבחור בקפידה את תוכן הזמן שבו אנו מבלים :
התמכרות לחדשות, לקריאת עיתונים יומיומיים, ולהאזנה לחדשות בכל שעה עגולה, ישפיעו עלינו לרעה מתוך השליליות והאכזריות הקיימים בעולם. אנחנו לא יכולים להתנתק לגמרי ממה שקורה סביבנו, אבל, נוכל לעשות התקדמות קלה אם לא נבזבז שעות במחשבות על הבעיות של העולם. את הזמן אפשר לנצל אחרת. זו הזדמנות טובה לעשות משהו חיובי. אם נמצא דבר חיובי נרגיש תחושה אמתית של אושר, סיפוק ושלווה פנימית.
3. ללמוד לפשט את החיים :
החיים המודרניים, מציבים דרישות רבות על חשבון הזמן שלנו. לעיתים קרובות אנחנו מרגישים שאין לנו מספיק זמן כדי למלא את כל המשימות. לכן, מומלץ לבנות סדר עדיפויות יעיל ונכון מול כל הדרישות ולבחון מה באמת חשוב ונחוץ לנו ומהם הדברים שנוכל להסתדר גם בלעדיהם. לעתים קרובות אנו לוקחים אחריות מיותרת ומכבידים על ללוח הזמנים שלנו. כדי לחוות שלווה פנימית, נמנע הצפה של פעילויות ודאגות מיותרות.
4. לטפח את השלווה הפנימית :
כל יום אנחנו עסוקים במחשבות על התמודדויות, משברים וזיכרונות כואבים. אנחנו מתקשים למצוא זמן שבו נוכל לטפח את השקט הפנימי שלנו. זמן איכות. אנו עסוקים ברדיפה אחרי דברים שאנו רואים בהם כחיוניים לחיינו ולא משנה כמה זמן מתבזבז עליהם, אך זה לא יכול להביא לנו שלום פנימי. אם אנחנו נמצא מספר דקות לאימון של טכניקות הרפיה, נוכל להתקדם לעבר השלווה הפנימית. מדיטציה כהרפיה, הכוונה היא לא רק לשבת בשקט, אלא אנו מתבקשים לחוות מצב של ריק מחשבתי ולעצור כל מחשבה שרוצה לחדור. רק כאשר אנו יכולים להתעלות מעל לעולם של מחשבות נרגיש שלווה. כל מה שעלינו לעשות הוא פוקוס על הריקנות. מספר דקות של מדיטציה יגרמו לשינוי משמעותי בשלוותנו הנפשית.
5. לא להיות מוזנים מביקורת או חנופה :
אם אנחנו תלויים בדעות ובשבחים של אנשים אחרים, לעולם לא נוכל להשיג שלום פנימי. ביקורת וחנופה הם שני צדדים של אותו מטבע. הם גם פסקי דין. לכן, אסור לנו להרשות לעצמנו להיות מושפעים וניזונים מהם. זו הזנה של האגו. אנחנו צריכים ללמוד את עצמנו להאמין ביכולותינו. זה לא אהבה במובן האגואיסטי, אלא זה אומר שאנחנו מכירים ומוקירים את הערך העצמי האמתי שלנו.
6. להיות אנוכיים :
השלום הפנימי לא אומר שעלינו לחיות חיים של נזיר. אנחנו יכולים לחוש את השלום הפנימי, גם תוך כדי פעילות דינמית. אולם, פעולה זו צריכה להיעשות באופן מודע, מתוך מניעים אנוכיים. כאשר אנו עוזרים לאחרים, אנו שוכחים את תחושת העצמי שלנו.
7. לפתח רגישות כלפי ה'אחר' :
אם אנחנו רוצים שלווה פנימית, אנו צריכים להיות רגישים גם כלפי האנשים האחרים. מה שאנחנו נותנים אנו מקבלים חזרה. אם נתייחס בכבוד ונגלה אכפתיות לאחר, נקבל יחס דומה בחזרה. המחשבה שלנו תגדיר את יחסנו עם אחרים.
8. לדעת ולקבל שישנם דברים שלא נוכל להשפיע ולשנות :
ישנם דברים שאין לנו שליטה עליהם, וכך אנו אמורים לקבל אותם. בלי שנתעכב ונתמקד בהם, אחרת נגרום לעצמנו תחושת אכזבה וייאוש. אין לנו את התשובות לכל דבר שקורה בחיים. עלינו לקבל את העובדה, אך עם זאת, תמיד להשאיר פתח להתקדמות וללמידה. אפשר למצוא שמחה וסיפוק רגשי גדול בלמידת דברים שונים וחדשים. עלינו לקבל את החיים שהינם מסע גדול אשר לא נגמר, ותמיד יש מקום ללמוד ולהתחדש. ההבנה הזו תוריד מעל כתפנו מסה של מתח וחרדה.
9. לבלות זמן בטבע :
אנחנו מבלים כל כך הרבה זמן בבניינים של פלדה ובטון ולבנים עד שאנחנו שוכחים מאיפה באנו. עבורנו הטבע הינו טבעי והוא מלווה בהרגשת שלווה נעימה. ההתחברות לטבע נותנת השראה : צפייה בשקט של הטבע, ברוח הנושבת דרך הענפים בשלווה. רק להיות שם, ליהנות מהמראות והקולות, ולחוש את השלווה.
10. כוחם המרפא של הצחוק והחיוך :
בכל פעם שאנו צוחקים או מחייכים, קורה משהו לא רק ברמה הכימית שגרום לנו להרגיש טוב יותר, החיוך גם מונע מהלחץ השלילי להיכנס אל הנפש שלנו. חיוך פשוט עושה הבדל גדול. צחוק בריא על עצמנו, מרחיק מאתנו מרירות והכעס.
11. לקחת את הבעיות שלנו בפרופורציה נכונה :
רוב הזמן אנו שקועים בתוך עצמנו עם בעיותינו. כשאנו שומעים על אסונות כמו צונאמי ורעידות אדמה שהורגות אלפי אנשים, אנו נכנסים לפרופורציות מציאותיות ומבינים מהם בעיות רציניות ובלתי הפיכות. מבט אל מעבר לעצמנו, חשוב מאוד כדי להוביל אותנו לעבר השלום העצמי.
12. לדאוג ל'אחרים' :
לעולם לא נמצא שלווה אם נדאג רק לעצמנו ולצרכינו. כשאנו נרגיש שאכפת לנו מאנשים שסביבנו, נרגיש מיד טוב יותר. אלו יכולים להיות אנשים שקרובים אלינו או זרים, אבל כל מעשה של נדיבות ורצון טוב, מקל את הדרך שלנו לשלום פנימי. כשאני אנחנו עוזרים לאנשים אחרים, אנו מפסיקים להתמקדות בבעיות שלנו. כשאנו שקועים רק בבעיותינו, אנחנו אנוכיים, מוצפים ועיוורים.
13. לעולם לא לאבד תקווה :
התקווה היא משהו שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפסיד. לתקווה תמיד יש נתיב לשלום. כשקשה לנו בחיים, אנחנו נוטים לשכוח את התקווה. אנחנו שוכחים שהשמש תמיד תזרח לאחר יום גשום. אפשר למצוא שלווה עצומה רק מהידיעה, עמוק בתוך הלב שלנו, שהכול יהיה בסדר והקושי הינו זמני ועובר.
14. לחיות את החיים בהווה :
רוב הזמן הדברים שמדאיגים אותנו, נוגעים למשהו מהעבר, או למשהו שעוד לא קרה. לחיות את החיים בעבר, זה להפסיד את החיים הנוכחיים בהווה. למה לדאוג למשהו בעבר שאנחנו לא יכולים לשנות אותו - למה לדאוג למשהו שאנחנו אפילו לא בטוחים שיקרה - בהווה, אנחנו יכולים למצוא את השלווה הפנימית האמתית. ברגע ההווה, אין בעיות ואין דאגות. יש רק דממה. לכן, עלינו להפסיק לחשוב על העבר ועל העתיד, ולהשתדל להיות נוכחים בכל רגע ורגע.
בהצלחה
ליאורה צ'אפל M.A עבודה סוציאלית פסיכותרפיסטית מגשרת מנחת קבוצות
