שיטת ורדי- סיפורו של עידן 

לא מעט נכתב על יתרונותיה ו"גדולתה" של שיטת ורדי. אני בחרתי לתאר סיפור אמיתי (השמות המלאים כמובן נמצאים אצלי) שלדעתי ממחיש בצורה הטובה ביותר את השינוי שעושה הטיפול בשיטת ורדי.

לפני כחצי שנה הגיע אליי לאבחון עידן, בן 10 עם אימו. הפגישה התקיימה לאחר שבשיחת טלפון אמרה האם כי היא אינה מצליחה
לשים את האצבע על הסיבה המדויקת אבל יש לה הרגשה שמשהו "לא עובד כמו שצריך עם עידן. בבית הספר ובכלל".

לפגישה הגיעו עידן ואימו כשעידן חבוש בכובע ועיניו מכוסות בשיער ארוך. הסברתי לו מי אני ומה אנחנו הולכים לעשות והוא בתגובה אמר "רק שתדעי שבאתי, כי אמא שלי הכריחה אותי לבוא אז בואי נסיים מהר".

בחלק הראשון של האבחון ,שהוא החלק בו בדרך כלל אני זו שמקשיבה, הבנתי שגם הפעם יהיו דיבורים, אבל שלי. 

סיפרתי לו על עצמי ושיתפתי אותו שגם לי היו קשיים כשהייתי בגילו ושגם אני עצמי הרגשתי כילדה שלא מוצאת את מקומה.

לאחר הרבה דיבורים, שלי כאמור, הרים עידן את ראשו וביקש שאספר לו עוד על הקשיים אותם חוויתי. כמובן שסיפרתי ואז שאלתי אם גם הוא חווה קשיים. בקול חלוש, ענה עידן  שיש לו הרבה קשיים אבל קשה לו להסביר אותם.

כדי לא ללחוץ עברנו לחלק השני של האבחון- החלק המוטורי. ביקשתי מעידן שיבצע מספר תרגילים. בתרגיל הראשון, בקשתי שילך יד ורגל נגדית (כאשר יד ימין נוגעת ברגל שמאל וההפך), הוא אמנם קם לעשות, אך ללא חשק ולאורך כל התרגיל אמר "אני לא מבין למה אני צריך לעשות את זה". הסברתי לו בדיוק כמו למבוגר, שמדובר במערכת ששמה- "מערכת ההצלבה" והיא קשורה בין היתר לקשב וריכוז, מופנמות, היפראקטיביות ועוד..

כל פעם ,הראתי את התרגיל והסברתי לעידן מה תפקידו של התרגיל ומה הוא בודק.

מתרגיל לתרגיל חל שינוי בתגובה, בפתיחות  ובהיענות של עידן. הוא החל לשאול שאלות ולשתף פעולה.

במהלך האבחון גיליתי כי לעידן יש קושי במספר מערכות: מערכת ההצלבה (קשב וריכוז, מופנמות, היפראקטיביות), תפיסה מרחבית (סדר/חוסר סדר, התארגנות, שפות, מתמטיקה, שליפת אינפורמציה, קושי בדיבור) והפרדות (היכולת לבצע מספר פעולות בו זמנית).

סופו של האבחון היה ריכוז של הממצאים והסבר על הקשיים שאותם ראיתי וכיצד הם משפיעים על ההתנהגות של עידן.

זה היה השלב בו נשמע קולה של האם, שהייתה פאסיבית לאורך כל האבחון. בקול נרגש היא אמרה שהיא חשה הקלה ושחרור, שכן סוף סוף מישהו שם את האצבע על הקשיים של  עידן והיא עכשיו בטוחה שהיא לא אמא היסטרית אלא פשוט אמא שקשובה  לבנה.

התחלתי בטיפול חד שבועי עם עידן למשך מספר חודשים. בניגוד לחשדנות שאפיינה את עידן במפגש הראשון, למפגשים הבאים הוא בא עם נכונות והקשבה רבה. ככל שעבר הזמן נגלה לעיני ילד שונה-פתוח, יצירתי וכובש.

כנראה שלא רק אני חוויתי את השינוי כיוון שלדברי אימו, עידן מצליח בלימודים, מקובל חברתית ומחייך אל העולם.

סיפורו של עידן הוא סיפור אחד מיני רבים. עם הצלחה לא מתווכחים. נכון?

.

.

.

.