לפי ויקיפדיה "קרניז- (במצבים מסוימים נקרא בעברית כרכוב) הוא אלמנט אדריכלי המופיע בחלקה העליון של חזית המבנה או מעל פתחים מרכזיים בו. הקרניז מתאפיין בכך שהוא בולט תמיד מקו הקיר, הן לכיוון החזית והן לצדדי הקיר. מקור השם הוא במילה האיטלקית "Cornice"."
לפני המון זמן המציאו קרניזים למטרות בניה בלבד – להסוות את הסדקים, לחזק את העמידות של הגג, לחמם את מקומות ההתחברות ולמנוע מרטיבות הקירות. כעבור הזמן התחילו לקשט את הקרניזים ע"י אורנמנטים וחריטות. בתקופת הרנסאנס קרניזים קיבלו משמעות דקורטיבית, המטרה השניה שלהם נהיה קישוט של חלק הפנימי של הקירות ותקרות.
אותו חדר יכול להיות מקושט ע"י קרניזים בסגנון קלאסי, סגנון בארוק מפואר ובסגנון אמפייר חגיגי. באמצעות קרניזים דקורטיביים אפשר ליצור סגנון חדש משלכם ע"י שילוב של אלמנטים שונים. אחד החסרונות של הקרניזים – זה שהם דורשים ישור מושלם של המשטח, כי הם מדגישים כל חיספוס של הקיר או תקרה.
בהתחלה קרניזים נעשו מגבס ועץ. קרניזים מגבס עמידים לאורך הזמן, לא דליקים, ונקיים מבחינה אקולוגית. אבל יש להם חסרון גדול – הם מאוד עדינים ושבריריים, לכן לא נוחים להספקה והרכבה. קרניזים מעץ מאוד מסובכים ביצור ודליקים. אחד החומרים שמשתמשים היום ביצור הקרניזים – הוא פוליאוריתן. פולאוריתן – הינו חומר נקי, קל ולא דורש ניסיון בהרכבה, וכמבן הרבה יותר זול מגבס ועץ.
הציפוי של הפוליאוריתן יכול להיות מכל חומר – זיהוב, דמוי עץ, דמוי גבס. קרניזים מפוליאוריתן אינם דליקים, לא סופגים מים וריחות. לחסרונות אפשר לייחס אי עמידות בפני כמה סוגים של צבעים ולכות.
קרניז דקורטיבי מקל קר – הוא אחד הזולים בשוק. ניתן להדביק אותו עם סיליקון.
שני הקרניזים (פוליאורתן וקל קר) ניתן להרכיב לבד, ללא עזרה של מקצוען.
