מה זה בכלל הכלי הזה?
סנטור פרסי הוא כלי נגינה עתיק ממשפחת כלי ההקשה. נהוג לייחס את מקורו לממלכת פרס. ניתן לבנותו מעצים רבים, כשכל עץ מפיק גוון אחר של צליל. אחד העצים הנפוץ לבנייה הוא אגוז, כשניתן למצוא גם או סיסם שחור ולפעמים אפילו עץ אשוח פשוט - הכל תלוי בצליל המבוקש ובמחיר של הכלי.
לפני שהגיע סנטור פרסי לממלכת פרס, הוא כבר היה נפוץ בממלכת אשור. אשור כיום נמצאת באזור צפון סוריה. מעניין לגלות שבמהלך כיבוש פרסי הפך הסנטור לכלי פרסי וממנו התפצלו מספר ווריאציות. ואכן, ניתן באמת לראות את אותו הכלי בכמה צורות נפוצות: מלבני או טרפזי. הסנטור היה במהלך השנים בשימוש רחב עמים רבים. ביניהם ניתן למצוא את הארמנים, התורכים, ההודים ובימי הביניים חדר גם למערב, שם מנגנים עליו מוזיקת פולק. במערב נהוג לקרוא לסנטור Hammered Dulcimer.
ממרכז אסיה הגיעו סנטורים פרסיים גם לארץ ישראל. הסנטור נזכר בספר דניאל בשם 'פסנתרין' ככלי אשר שירת בקודש בבית המקדש. הסנטור הפרסי הוא הוא אבי הפסנתר שאנו מכירים כיום. את המקלות בהם מכים על הסנטור החליפו פטישים, ונוספו פדאלים להארכה וקיצור של הצליל. אך העיקרון דומה.
האגדה מספר על נבוכדנאצר מלך בבל שנפל בקסמיו של הסנטור הפרסי ובצלילים העשירים. נבוכדנאצר אימץ את הכלי לחצרו מיד. לקחו כמה מאות שנים עד שבימי הזוהר של כורש מלך פרס שמלך אחריו התפשט הכלי בכל מרכז אסיה. מקור השם הוא "סנט-טור", "מאה מיתרים", או "רב מיתר".
האנטומיה של הסנטור
לאורך כל מיתר תוכלו לראות מין שני "חמורים" קטנים. חמורים אלה נקראים גשרים, ועל ידי הזזתם הם נותנים את האפשרות לשנות את הסולם של כל סנטור פרסי שנתקלים בו. את מיתרי הסנטור ניתן למתוח באמצעות סיבוב פין ברזל עליו מלופף המיתר. הפינים נמצאים בצד האלכסוני של הטרפז. את הסנטור מכוונים פעמיים. נשמע מוזר? כבר תבינו.
דבר ראשון קובעים גורמים לגשרים הקטנים ליצור אוקטבה. כלומר, אם נניח שמעברו האחד של הגשר יש לנו דו - העבר השני של המיתר צריך לתת לנו דו באוקטבה אחת גבוהה יותר.
לאחר מכן מכוונים את המקאם. המקאם הוא השם המקובל בארצות ערב, למה שמכונה בתרבות הפרסית דסטגא. בארצות מרכז אסיה הוא "מוגאם" ובצפון אפריקה "נובה". לכל דסטגא יש כיוון משלו. פעמים רבות נגינה של שתי שירים שונים יאלץ כיוון של הכלי מחדש לדסטגא המתאים. את הדסטגה מכוונים על ידי הזזתם של הגשרים הקטנים. מערכת הסולמות הפרסית היא מורכבת ומסועפת מאוד, וקיימים אלפי סוגים של סולמות. על שלל המודוסים והוואריאציות שלה, נקראת מערכת הסולמות - ראדיף. למידת הראדיף היא מורכבת מאוד ואורכת זמן רב.
מה מיוחד בנגני סנטור?
נגני סנטור פרסי ידועים ביכולתם לזהות צלילים בצורה מדויקת, מאחר וכיוון הכלי נעשה על ידי שמיעה בלבד. כדי להפיק צליל, מכים ב- 2 מקלונים הנתפסים על האצבע והאגודל. המקלות הקטנים מגולפים מעץ. המקלות הנקראים במסורת מזרבים, עטופים לרוב בבד על מנת לרכך את הצליל, אך גם נתון זה משתנה בהתאם לצליל הרצוי.
מוזיקאים ונגנים פרסיים
כדאי לכם להכיר כמה מטובי המוזיקאים בעולם המנגנים על הכלי המיוחד הזה. הנה רשימה קצרה של מלחינים ונגנים פרסיים ידועים: אבולחסן אבא, פאראמארז פאייבר, פארביז משקטיאן, ארדבאן קמאר, פשאנג קמאר, קורוש זולני. כדי לדעת לנגן מוזיקה פרסית מוכרחים להכיר את הניואנסים הקטנים, ואת זאת ניתן להשיג על ידי שמיעה של הגדולים ביותר.
מעניין לשים לב שגם בארץ כמו בעולם כולו ישנו גל של מוזיקה פרסית וחזרה לשורשים המוזיקלים. בשנים האחרונות גודלת בקצב מואץ כמות נגני הסנטור. בארץ ידועים נגנים כמו יצחק רפואה, מנשה ששון, משה שלו ואלדד לוי.
