גלויות. כמה חוכמה גלומה בתוך השם שבחר אליעזר בן יהודה לתיאור אותו כרטיס דואר, שבצידו האחד תמונה או איור מרהיבים ובצידו השני מכתב קטן וגלוי ממישהו קרוב, המתאר בדרך כלל את מסעותיו בעולם. הותיקים שבנינו עוד זכו להינות מהגלויות כשהיו בשיא פריחתן, לפני עידן הדואר האלקטרוני וה-SMS. ועדיין, גם היום אפשר להמשיך ולהינות מאותו קסם שמחכה לנו בתיבת הדואר (האמיתית, לא הוירטואלית) ובו ברכה רבת חן מקצהו השני של העולם.
טעם של פעם
באופן פרדוקסלי, דווקא הגלויה הקדימה את עידן ה-SMS באופי הקצרני שלה. שטח הכתיבה המצומצם על גבי גלויות יצר פנינים ודרש מאיתנו לבחור טוב יותר את מילותינו, בהשוואה למכתבים. חבר המטייל בעולם היה שולח לנו גלוית נוף מרהיב שפגש במסעותיו עם כמה מילים המסכמות את החוויה וכמה מילות ברכה או אהבה הנשלחות מרחוק אל אדם קרוב. אוסף הגלויות שאנחנו שומרים מקבץ נקודות זמן מדוייקות ומרגשות עד להכאיב וקשרים עם חברים ובני משפחה שחשבו עלינו, גם בעיצומו של טיול מהנה ורצו שניקח חלק בחוויה שלהם. חלק ניכר מעוצמתה של הגלויה, לא ניתן לשחזר באמצעות מיילים, למרות הזמינות ונוחות השימוש בהם. נכון שגם למייל אפשר ליצוק רגש ולצרף תמונה, אבל מייל אי אפשר להחזיק ביד או לשמור בקופסאת מזכרות שערכה לא יסולה בפז.
לא רק לאספנים
הקדמה הביאה למחוזותינו אמצעי תקשורת יעילים ומהירים, אבל הם לא יכולים להתחרות באיכותה של גלויה. גם היום ניתן לרכוש גלויות מרהיבות – ברשויות דואר ובחנויות מזכרות בארץ ובעולם ולשלוח אותם כמזכרת מוחשית לחוויות שלכם ולקשר שלכם עם יקירכם. גלויה היא עבודת יד : אפשר להינות בה מכתב היד, מהבול שהודבק במחי לשון, מהבחירה הייחודית של התמונה והמילים שנבחרו בקפידה, שיוצאות מן הלב ונכנסות אל ליבו של האחר.
