להנחות קבוצה משמע להוביל קבוצת אנשים יחד לאורך דרך לאורך זמן, בלי להורות להם לאן ללכת מצד אחד ובלי לתת להם ללכת לאיבוד מהצד השני. להנחיה אפקטיבית, ברוח טבעה של קבוצה, דרושים כלי הנחיה רבים בארגז הכלים של המנחה - מאמפטיה, הכלה, אורך רוח, סובלנות, הומור, דרך ידע מקצועי תיאורטי דרכי התערבויות שונות, כלים תקשורתיים וכלים לתכנון ופתוח תכנים ותהליכים.
הכוחות הבריאים של הקבוצה, החיות והיצירתיות שלה מתגבשים, מתהווים ומתעצמים במרחב בו מתקיים חופש בתוך הגבולות. כדי לאפשר לקבוצה חוויה של חופש כזה, במסגרת התהליך הקבוצתי, יש להגדיר את הסטינג שלה ולשמר אותה בתוך גבולותיה.
אקלים קבוצה בטוח ומוגן יוצר פניות ללמידה ומאפשר להתנסות באופן חופשי ללא שיפוט וביקורת שלילית. "הסכם העבודה" מבסס את ההבנות הנחוצות והתהליך יוצא לדרך. מרכיב משמעותי בחוויית המוגנות של חברי הקבוצה הוא הביטחון בשגרה הידועה המקנה ודאות במרחב בר ניבוי יציב שגבולותיו ברורים ו"כללי המשחק" בו מוסכמים, הן בין חברי הקבוצה והן בינם לבין המנחה.
המרחב הקבוצתי מתבסס בביטחון ובאווירת האמון שמאפשרים לקבוצה להתפתח ו"לעבוד". עם זאת, שלא כפי שהיינו מייחלים, ולא בדומה לתיאוריות הקלאסיות של הקבוצה (שרובן התגבשו לפני התקופה הפוסט-מודרנית שמתאפיינת בערבוב תחומים, דיסציפלינות, מרחבי זמן ומקום ותודעה רב מימדית), המרחב הקבוצתי, במרבית המקרים, איננו מרחב סטרילי, לא בהיבט של גבולות הזמן ולא בהיבט של גבולות המקום, שנפרצים מעת לעת. לכן, לא אחת, במסגרת הנחית הקבוצה, כמו בחיים עצמם, יקרו אירועים בלתי צפויים המחייבים שינוי ספונטני בהנחיה ובסטינג. אירועים אלה מהווים גורם בעל השפעה מיידית על אקלים הקבוצה, זאת למרות היותם חד פעמיים. הם מחלחלים למי התהום של הקבוצה, נצרבים בהיסטוריה שלה ומעצבים את המציאות שלה.
לאופן ההתייחסות והטיפול של המנחה באירוע הבלתי צפוי תהיה השפעה מיידית על חברי הקבוצה, על הקבוצה ועל האקלים השורר בה, מעבר לכך, תיתכן גם השפעה עתידית על התפתחות הקבוצה. התגובה של המנחה משמשת מודלינג של הסמכות, ומגלה לחברי הקבוצה מה צפוי להם בשעה שהוא נתפס לא מוכן? האם הוא מופתע? חסר שביעות רצון? מבולבל? כועס? או מגיב בהומור וחיוך? אירועים כאלה מספרים למעשה לקבוצה מה וכמה הוא מסוגל להכיל?
. המקור לאירועים הבלתי צפויים עשוי להיות בתוך מרחב בו פועלת הקבוצה - מתקלה בציוד הטכני, הפסקת חשמל, ורעשים של צינורות המים, או הפרעות פתאומיות, החודרות אליה מבחוץ - מניסוי צופרים, גיזום עצים, הודעה חשובה בטלפון... ועד כניסה של מפקח, אב הבית... וגם זה קרה - בעלי חיים שמופיעים לפתע.
האירועים הללו עשויים לשבש את הרצף ולהציף חרדה, ברמה זו או אחרת, בשל השיבוש בסטינג ופריצת גבולות הקבוצה. החרדה מעצימה, כמו בזכוכית מגדלת, תופעות בקבוצה טרם זמנן וללא פרופורציה לא לאירוע עצמו, ולא לשלב או להתנהלות ה"טבעית" של הקבוצה. אם נבין שהתופעות הללו הנן תגובתיות והן הקצנה של מנגנונים ותופעות מוכרות בעבודה הקבוצתית, ניתן יהיה להבחין ברגרסיה שבאה לביטוי בביטויי בהלה, תנועה חסרת שקט, שתיקה והסתגרות, אכילה, ועד רכבת לשירותים (להתרוקן...) או לפינת הקפה (להיטען...).
כשמנחה, כ"מבוגר האחראי" על הקבוצה, נתקל באירוע לא צפוי, כשהוא מופתע, או מוטרד הוא יגיב, באופן טבעי, בהתאם לתפיסת עולמו וסגנון ההנחיה שלו. עם זאת, עליו להתאים את אופי וסוג ההתערבות שלו לאירוע ולמצב שנוצר בעקבותיו. עליו לדאוג שההתערבות שלו תעמוד בהלימה עם עוצמת ואופי האירוע. תגובה הולמת תוביל לכך שחברי הקבוצה יכירו לו תודה גם על כך שהוא שומר ומגן על הקבוצה וגם על העובדה שהוא מפלס לחברי הקבוצה את הדרך לחזור ל"כאן ועכשיו". הוא יוצר עבור הקבוצה את מרווח התנועה הזה, הנחוץ כל כך להתנסות חופשייה ולמידה אפקטיבית בתהליך בריא של התפתחות.
במקרה שהמנחה יגיב באופן אגרסיבי או עוין כלפי הפרעה זו אחרת, למשל לכניסה של זר לקבוצה (מפקח, אב הבית או טועה בחדר) ו"יגרש" אותו, תוך ויכוח לא נעים בדלת הכניסה, מתוך רצון להעניק הגנה לקבוצה, הוא עושה לכאורה את עבודתו נאמנה. הקבוצה תחווה תחושת מוגנות מסוימת אך בו בזמן הוא מדגים לקבוצה כיצד הוא מגיב במקרים של לחץ ומבלי משים ובאופן עקיף, עלול לפגוע בתהליך. ייתכן שחברים בקבוצה יפנימו מה לא לעשות כדי לא לזכות בתגובה אגריסיבית כזאת ממנו ביחס למשהו שעשוי לקרות בהמשך בקבוצה.
לסיכום
אופן התייחסותו של המנחה לאירועים בלתי צפויים עלול להשפיע הרבה יותר על הקבוצה מאשר עצם האירוע עצמו המהווה חדירה לא צפויה למרחב הסגור של הקבוצה, כמו למשל, של המנהל שנכנס לחדר "רק כדי לבדוק כמה אנשים הגיעו היום לקבוצה" בדיוק בשעה שאחד המשתתפים חושף ברגע של אינטימיות משהו אישי מעצמו. מה על המנחה לעשות במצב כזה?
ראשית עליו להיות מודע שחברי הקבוצה בוחנים אותו ללא לאות. שנית עליו למצוא את התגובה הנכונה שגם מסמנת לקבוצה שהוא שומר עליה וגם לסמן למנהל שהוא "מפריע" לתהליך...
להרוויח את אמון הקבוצה זאת עבודה קשה, אבל אפשרית, וכרוכה במודעות גבוהה ותשומת לב להשפעת כל דבר, קטן כגדול, על התהליך.
בניגוד מסויים לגישה הדוגלת בלמידה מתוך תסכול המשאירה את הקבוצה עם המתח והחרדה למצוא את כוחותיה בעצמה, להתבצר בשתיקתה עד שתמצא פתרון. או שלא... אנו מאמינות כי האדם מטבעו רוצה להתפתח, להיות בקשר, ללמוד, וזקוק לשם כך ליחס אנושי וחיובי,לנראות והכרה בערך מצד הסמכות.
טבעה של קבוצה - אתר מקצועי להנחית קבוצות אורית שרת פורטר ובת-חן שפירא, מנחות ומלמדות, חולקות באתר את הידע המקצועי שלהן בתחום הנחית קבוצות תוכן-תהליך וסדנאות. משלבות בין חומר עיוני בנושאי הקבוצה, תרגול מיומנויות והתנסות חוויתית פעילה בתהליכים בקבוצה. באתר תמצאו כלי עזר מקצועיים שימושיים למנחה ומידע מפורט על הסדנאות והקבוצות שנפתחות.
