ללא אופטימיות אנחנו הולכים ודועכים - מדוע? 

ללא אופטימיות אנחנו הולכים ודועכים - מדוע? 

סטטוס קוו ושימור הקיים - הדרך הבטוחה אחורה ולמטה

מה שלא הולך קדימה הולך אחורה. זהו חוק החיים. מי שמנסה להגיע ל"יציבות", לשמור על הקיים, להגן על מה שיש, להגיע למצב של שליטה, לבסס את הנוחיות - הולך בדרך הבטוחה להפסד, לאבדון, לקושי, למחלה, לעיתים אפילו למוות.

אנשים רבים איבדו את האופטימיות ואת התשוקה בחיים. הדבר מוביל אותם לסוג של חיים בסטטוס קוו. הם חיים את השגרה, מנסים לשמור על אזורי הנוחיות שלהם, אינם יוזמים שום שינוי, אינם מזהים את גודל השבר בו הם נמצאים, וכך מבלי משים הם הולכים ונסוגים אחורה עוד ועוד, עד שקורה אירוע גדול מימדים, אירוע דרמטי, שבר, כישלון, נפילה, פרידה, גירושין או אובדן שגורמים להם להתעורר. 

ירידה במפלס האופטימיות - מדוע?

בני האדם מונעים על ידי אנרגיה של אופטימיות, תקווה, אמונה וציפייה. זה מה שמניע אנשים, מניע את העולם, מניע את הכל. בלי זה, לא ניתן לקיים חיים. 

ברגע שאנשים מאבדים את האופטימיות, את החזון, את התשוקה, את הבעירה, את התקווה למשהו גדול יותר וטוב יותר - מתחוללת ירידה במפלס האופטימיות שלהם. למעשה, נוצר נתק מסוכן מאוד בין מקור האנרגיה האינסופית של האדם לבין היכולות שלו, הביצועים שלו, ההספקים שלו, מטלות היום יום שלו. ללא הזנה אנרגטית ממקור האנרגיה האינסופי - הכוחות של האדם מתחילים להתדלדל עד שהוא פשוט מוצא את עצמו באפיסת כוחות מוחלטת. דברים שפעם הוא היה רגיל לעשות בקלות - הופכים קשים ומעיקים. ההישגים צונחים בחדות מטה. היכולות מתמעטות. הצורך בעוד ועוד חיזוקים מבחוץ רק הולך ועולה.   

תסמונת הלפיד הבוער

כדי להגדיל את כמות האופטימיות שלנו עלינו להתחבר מחדש למקור האנרגיה האינסופי הטמון בנו. באמצעות תשוקה, בעירה, התלהבות וחזון אנחנו יוצרים מחדש את הלפיד הבוער שבתוכנו.

אדם שהוא לפיד בוער הוא אדם שבוער בו משהו, בוערת בו תוכנית, רעיון, רצון, תקווה, החלטה, הבנה ואמת פנימית. הבעירה הזו היא זו שמעניקה לו כוח להתגבר על אלפי כשלים, התנגדויות ובעיות. היא זו שמחדשת את כוח הנעורים שלו ומאפשרת לו להיות עוצמתי וחזק, מלא און ומלא אנרגיה.

מקור האנרגיה שלנו הוא תמיד פנימי

כשאנו מחוברים למקור האנרגיה האינסופי הפנימי שלנו אנחנו במיטבנו. מטלות היום יום הופכות שוב לקלות ופשוטות. ההספקים עולים ועולים. ההישגים מצויינים ומגמת הצמיחה היא ברורה וחד-משמעית.

ממצב של דעיכה מתמדת אנחנו עוברים למצב של שגשוג וצמיחה עקבית. ממצב של התגוננות אנחנו יוצאים למצב של התקפה. ממצב של השלמה ואפטיות אנחנו מתעוררים למצב של קרביות, התרגשות, התחדשות ומאבק. ממצב של נוחיות אנחנו עוברים למצב של דינמיות ושינוי. ממצב של לסמוך על אחרים ולצפות מהם למצב שבו אנחנו מאמינים בעצמנו ועושים בכוחות עצמנו.

וטיפ לסיום: החיים הם מאבק. נוחיות הורגת אותנו, כי היא לוקחת מאיתנו את אנרגית החיים ואת החיבור למקור האנרגיה האינסופי הפנימי שלנו. כדי לשוב לאנרגיה האינסופית עלינו לשוב לעמדת קרב, מלחמה, תשוקה, אמונה, התלהבות ואופטימיות.