השפע האלוהי בהיבט פיזיקאלי -האדם וקרבת האל
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

השפע האלוהי בהיבט פיזיקאלי -האדם וקרבת האל 

מאת    [ 18/07/2011 ]
מילים במאמר: 856   [ נצפה 2843 פעמים ]

 
 

לפי רמב"ם מהותה של נבואה היא שפע השופע מהאל על הנביא  כאשר מתקיימים מספר תנאים, בלשון של רמב"ם-"דע שאמיתת הנבואה היא השפע השופע מן האל יתעלה ויתהלל.... זה דבר אשר בשום אופן אינו  אפשרי לכל אדם  אין זה דבר אשר אדם מגיע אליו על ידי שלמות במדעים העיונים ושיפור המידות כך שתהיינה כולן טובות ויפות ככל שאפשר מכל מבלי שתתווסף לכך שלמות הכוח המדמה באופן המרבי האפשרי מטבע ולידה (מורה נבוכים, ב)". רק אם מתקיימות שלושת השלמויות: שלמות המידות, שלמות שכלית ושלמות כוח -המדמה האדם יכול להתנבא. 

 

במאמר זה אני מציע מודל פיזיקאלי המסביר את יחסי הגומלין בין השפע האלוקי ולבין הכלי (אדם או דומם) המקבל את אותו השפע. המודל מתייחס לשפע המושג על ידי האדם בהנחה שהשפע הוא אינסופי המחייה ומהווה את כל היש הנברא.[1]

    

לפני שאתחיל בהסבר אבהיר מספר מושגי יסוד בפיזיקה.  אחת מהתופעות בעולם הטבע היא תופעת גלים. כולנו מכירים גלים הנוצרים במים, גלים אקוסטיים (גלי קול), גלים אלקטרומגנטיים וכו'. ניתן להגדיר גל כשינוי (הפרעה) במצב של התווך המתקדם בזמן ובמרחב ומעביר אנרגיה. השינוי נעשה בצורה תנודתית מערך מקסימאלי של גודל פיזיקאלי כלשהו לערך מינימאלי. אחד המאפיינים של הגל הוא תדר, שפירושו מספר פעמים בשנייה שהגודל הפיזיקאלי חוזר על עצמו. בגל אקוסטי התדר מבטא את גובה הצליל. ככל שהתדר גבוהה יותר הצליל גבוה יותר. לעומת זאת התדר של גלים אלקטרומגנטיים יקבע את סוג גל. קיים מגוון רחב של גלים אלקטרומגנטיים כאשר כולם זהים במהותם. אנו מכנים אותם בשמות שונים בהתאם לתדר שלהם, למשל גל אור,גלי רדיו, גלי רנטגן, גל אינפרה אדום, גל אולטרה סגול וכו'. ככל שהתדר גבוהה יותר הגל הוא בעל אנרגיה גבוהה יותר.

המושג הפיזיקאלי הנוסף הוא תדר תהודה או תדר עצמי של גוף כלשהו. כל הגופים שבעולם מתנדנדים ולכל אחד מהגופים יש תדר עצמי התלוי בסוג החומר שממנו עשוי הגוף ובגודלו. כאשר מעוררים את הגוף מבחוץ בתדר השווה לתדר העצמי של אותו הגוף אזי הגוף יכנס למצב הנקרא  תהודה שבו הגוף יתחיל להתנדנד והתנודה תלך ותתגבר. דוגמה פשוטה לתהודה אפשר לראות  בנדנדה תלויה. נניח שהתדירות העצמית של הנדנדה היא הרץ אחד (הכוונה שבשנייה אחת הנדנדה תחזור לאותו מקום). כאשר דוחפים את הנדנדה בתדר העצמי שלו,דהיינו מדי שנייה אחת, תצטבר ההשפעה והנדנדה תגדיל  מאד את  המהירות ואת גודל התנודה (המשרעת) והיא תיכנס למצב תהודה. לעומת זאת  אם התדר המעורר קטן או גדול יותר מתדר העצמי, הנדנדה לא תיכנס לתהודה ואף תיעצר. אחת מהדוגמאות המפורסמות  המדגימות את תופעת התהודה היא קריסת גשר סן פרנציסקו בארה"ב בעקבות צעדת גדוד חיילים בתדר השווה לתדר של הגשר.

  דוגמה נוספת היא קליטה של שידורי הרדיו.  כדי להפריד בין תדרים שונים בקליטת  שידורי רדיו בונים מעגל תהודה שבעזרתו משנים את התדר העצמי של מערכת הקליטה של הרדיו ועל ידי זה קולטים רק את התדרים השווים לתדר העצמי של המערכת. אחד המאפיינים החשובים של מצב התהודה הוא שהיא מתקבלת בתדירות הכוח המעורר. במצב התהודה קצב מעבר האנרגיה לגוף  מגיע לערכו המרבי. ככל שהגוף זעיר יותר התדר העצמי גדול יותר ומעבר האנרגיה הוא גדול יותר.

נחזור לאדם המקבל שפע אלוקי. לשפע האלוקי ניתן להתייחס  כאל אנרגיה  בעלת תחום אינסופי של תדרים המהווה ומחיה את כל היש . לכל איבר של אדם יש תדר עצמי המאפיין אותו. כאן אני מניח שלאדם בכללותו, המורכב מגוף ותודעה,  יש תדר עצמי  (בגישה שאין הפרדה מהותית בין גוף לתודעה וחוקי הפיזיקה הקוונטית תקפים גם עבור התודעה).  והאדם קולט את  אותו החלק של השפע בעל תדירות הזהה לתדירות של האדם.  ניתן לכנות את האינטראקציה בין האדם לשפע התואם את התדר העצמי של האדם –"קירבה" בין השפע לאדם, בדומה לרדיו המתכוונן לתדר מסוים על מנת לקלוט רק אותו. ככל שהתדר העצמי של האדם גבוה יותר הוא יקלוט שפע בעל תדר גבוה יתר וממילא אנרגיה גבוהה יותר.  נייחס לשפע בעל אנרגיה גבוהה יותר, ביטוי לשורש גבוה יותר באלוקות. ככל שהאדם הוא בעל תדר עצמי גבוה יותר הוא מקבל שפע גדול יותר וממילא דבק לשורש גבוה יותר באלוקות. לאדם ניתנה  בחירה חופשית להעלות את התדר העצמי על ידי זיכוך ועידון, המושגים בעזרת המצוות (מצוות ההיבט של "לא ניתנו המצוות אלא לצרף את הבריות"), עבודה על המידות ועבודה להשגת שלמות שכלית. מהמודל המוצע נובע שהשפע האלוקי מתגלה בהתאם לכלי המקבל בין שזה אדם ובין שזה חי, צומח דומם.  לאדם ניתנה האפשרות לקבל יותר שפע לפי מידת הזיכוך והעידון שלו התלויים  בין השאר במידת שלמות המידות  ושלמות השכלית. לפי זה גם ניתן "להסביר" איך ביטול האגו או ביטול העצמי (על פי החסידות) מביא להתמסרות מלאה לקב"ה. כאשר האדם  שואף לבטל את האני (את הכלי) הוא מפסיק להיות מצוי בתדר עצמי מסוים, אלא נמצא במצב שמקבל את השפע האלוקי במלואו –את כל התדרים- וממילא  מתחבר במלואו לשפע האלוקי  ומתאחד איתו.


[1] כמות השפע תלויה באדם (כלי) המקבל בתנועה של מטה מעלה. אין התייחסות במודל בצמצום של השפע על ידי רצונו של הקב"ה בתנועה מעלה מטה,  שבה אין לנו תפיסא כלל

דר' שמריהו קידר-חוקר בכיר במכון גאופיזי לישראל. בוגר פיזיקה מאוניברסיטה תל-אביב ובר-אילן ותואר שני ושלישי בגאופיזיקה מאוניברסיטה תל-אביב. מתעניין ביחסי גומלין בין מדע המודרני לבין יסודות היהדות.e-mail href="mailto:keydarshemer@gmail.com keydarshemer@gmail.com"> ">keydarshemer@gmail.com  

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב