נא להכיר: מועדון "קפה אירופה" – לא מה שהעליתם על דעתכם; הוא נועד לרווחת ניצולי השואה ובני הנוער, מלח הארץ, נוטלים בו חלק משמעותי. מאת חיים ארביב
מדובר בפעילות סמויה מן העין שאינה עושה כותרות מרעישות בתקשורת אבל היא ראויה בהחלט למלוא תשומת-הלב וההערכה; זהו פרויקט שתורם תרומה ממשית לניצולי השואה והוא פרוש על פני הארץ – "קפה אירופה" שמו, דמוי מועדון שהבאים בשעריו חווים חוויה חברתית ותרבותית עשירה ומהנה; הם שרים ורוקדים; שומעים הרצאות ורואים סרטים ואפילו תרגילי ספורט ככלי טיפולי הם לא מחמיצים.
את פניהם של האורחים במועדון מקבלים מתנדבים ומתנדבות שמובילים אותם אל שולחנות עליהם מוצעים שתייה קרה קפה ומאפה; בשלב מאוחר יותר מצטרפים אליהם בני נוער מתנדבים במסגרת מיזם רחב מימדים לטובת הפרט והקהילה. ניצולי השואה קושרים איתם קשרי ידידות; דיבורים על שואה – מעטים מאוד אם בכלל; רוצים בעיקר לשמוח. מועדונים כאלה קיימים בירושלים, בתל-אביב, ברמת השרון, בחדרה, במכבים-רעות, בגבעתיים, במודיעין ובהוד השרון.
השם "קפה אירופה" מקורו בעיר מאלמו שבשבדיה שם הוקם בית קפה שנקרא כך ואליו נהגו לבוא מדי יום יהודים ששרדו א המחנות באירופה כדי לאתר כאן קרובי משפחה; בית-הקפה בעיר הזו שימש מודל לחיקוי בערים אחרות באירופה. ההכרה שבין ניצולי השואה קיימת זיקה תרבותית וזיכרונות ייחודיים מלפני המלחמה עמדה ככל הנראה ביסוד רעיון הקמת המועדונים האלה.
המועדונים הזרים עוצבו ברוח הזמן שלפני המלחמה ושררה בהם אווירה נינוחה; נוגנו בהם קטעי מוזיקה שערבו לאוזניהם של האורחים ואלה גם הקפידו לרקוד בסגנון אותה תקופה; במקום הוצע תפריט משובח והקפה הוגש בספלים מיוחדים לצד עוגות ועוגיות מענגות; ב"קפה אירופה" בווינה, למשל, נהגו האורחים, קשישים ניצולי שואה , להגיע בשעות שלפני הצהרים כשהם לבושים בצורה מגונדרת-משהו ומלווים רובם נשים צעירות יחסית
בארץ האווירה במועדונים שונה; כאן השתלב ערך מוסף חשוב במה שקשור לרווחת ניצולי השואה והערך המוסף הזה הוא החיבור אל בני הנוער הישראלי - מלח הארץ; אלה, מסתבר, מגלים נכונות להקדיש מזמנם ולתרום את תרומתם בצורה מעוררת כבוד; בני הדור הזה מהווים עבור ניצולי השואה אוזן קשבת ומקור עידוד ואופטימיות; במשך הזמן התהדקו הקשרים ביניהם ונוצרו היכרויות רבות.
בהוד השרון, למשל, יזמה העירייה פרויקט שמגבש את כל תלמידי בתי הספר בעיר (יסודי חטיבות ותיכונים) למיזם התנדבותי רחב היקף לטובת הפרט והקהילה ובכלל זה מן הסתם תמיכה בניצולי השואה - חברי מועדון "קפה אירופה"; במסגרת זו הוקמה בעירייה יחידה חדשה ומיוחדת למשאבי קהילה והתנדבות; יוזם התכנית הייחודית הזו הוא ראש העירייה מר חי אדיב
באי המועדונים, בגילאי 70 ומעלה, שלא מעט מהם מצהירים על רוח צעירה שמפעמת בהם, מגלים איפוק - משתדלים שלא להכביד על המאזינים, נמנעים מלהעלות זיכרונות שקשים לעיכול במיוחד לבני הדור הצעיר; מבחינתם די בעצם הנוכחות של הצעירים כדי להיטיב איתם.. יש לציין שמדובר בדור האחרון של ניצולי השואה.
"האכסניה הזו", אומרים ניצולי שואה מהמועדון ברמת השרון, "מאפשרת לנו להיות במחיצת אנשים שלא שופטים אותנו על מה שקרה, אנשים שלא חושבים שמשהו לא היה בסדר איתנו, שהלכנו כצאן לטבח". ויש לא מעט ניצולים שנוטים לדבר על מה שחווה לאחר השואה. "זאת הזדמנות לא רק לדבר על מה שעבר עלינו, אלא גם על מה שקרה אחר כך על הילדים, הנכדים, ואיך מבלים את הזמן" ואילו קולות משמיעים הצעירים? : "אני מרגיש טוב כאן. אני שמח לעזור ויודע שמגיע לאנשים האלו שנעזור להם. במצב שבו המדינה לא עוזרת להם - אני שמח שאנחנו יכולים לעזור", אומר מתנדב כבן 17.
המפגשים השבועיים בין בני הנוער לשרידי השואה מרגשים מאוד; שני הצדדים מודעים לחשיבות שנודעת לקרבה ולהמשכיות בין הדורות. "כשהגענו לכאן ידענו שאנו עומדים לפגוש ניצולי שואה", אומרת צעירה מתנדבת בשם ליאת. בסך הכול מדובר באנשים חביבים ומעניינים אבל לשמוע מנשים שהן חיות לבד ואין להן אף אחד בעולם זה מעציב וכואב" .
יש מועדונים שבהם לא נרתעים הקשישים מלרקוד עם החבר'ה הצעירים; "כשהנערים באים נוצרת אווירה מיוחדת; הם משתלבים יפה ואנו מתייחסים אליהם כמו לנכדיםשלנו. אני נהנית לרקוד עם בחורים צעירים, הם עושים זאת עם כלהלב," אומרת אחת הניצולות. מסתבר שהנסיעות של בני הנוער לפולין דחפו לא מעם מהם להתחבר לקהילת יוצאי השואה. "בתקופה שלאחר שובנו מהמסע לפולין", מספר אחד הנערים, "היה רעש תקשורתי סביב מצבםהעגום של ניצולי השואה בארץ ואנו לא יכולנו להישאר אדישים לנוכח המראות שראינובפולין" .
ביטוי מובהק לתחושת ההזדהות עם ניצולי השואה על רקע הקמת המועדון בעירו מביע ראש עיריית רמת-השרון מר איציק רוכברגר: "הניצולים יקרים לליבנו ואנו רואים בהם חלק מהותי וחשוב מאין כמותו של הקהילה ברמת השרון. פעילויות מסוג זה, הן חלק מתהליך העצמה של בני גיל הזהב מהרקע המיוחד ממנו באו ונועדו לחזק את תחושת השתייכותם לקהילה בעיר שמחבקת אותם בחום"; ומוסיף מר רוויטל פוקס מהיחידה לטיפול בקשיש באגף הרווחה : "לראות את הדור הצעיר במיטבו עם חדוות נתינה, ברק בעיניים ולב קשוב, מעניק תחושת סיפוק עצומה לכל העוסקים במלאכת הקודש הזאת"
===============
