עסק משפחתי - מתנת חיים או מוות ?! 

עסק משפחתי - מתנת חיים או מוות ?! / לילך זיו-קנדלי


"בייבי" עסקי
מכירים את המצב שבו אדם מקים עסק, נלחם על כל שקל וכל לקוח, כל צעד וגדילה בעסק, מרכישת הטלפון הראשון, הצעת מחיר ראשונה, קבלת התשלום הראשון ועוד אלפי צעדים שמהולים בהמון תשוקה, התרגשות, חששות ופחד.


שלב הגיוס וההתגייסות ההדדית
העסק גדל ומצליח והופך לאחר שנים להיות חברה הכוללת עובדים, לקוחות ומוניטין.
בשלב מסוים כשהעסק גדל ויש צורך בעזרה, מתחילים להכניס עובדים ומרגישים צורך להכניס אנשים קרובים שניתן להאמין בהם ולסמוך עליהם... ואז אומרים אולי בן הזוג, אח, גיס, אחיין או ילד גם אם לא בורכו ממש בכל היכולות, הניסיון והכישרון לתפקיד.
שני הצדדים מאוד מחויבים, העובד המגויס מגיע עם המון מוטיבציה, אכפתיות, הכרת תודה ורצון ענק. משקיע המון אנרגיה וזמן כדי להניע את התוצאות קדימה, עובד וגולש לצידי תפקידו והכל במטרה ומחוייבות אין קץ לעסק ולבעליו.


פרדוקס היכולת
חלק מהמתכון הנכון לגיוס עובדים הוא :
1.חשיבה על הגדרת התפקיד - מה יעשה בפועל ביומיום, על מה ומי אחראי בעבודתו.
2.חשיבה על תכונות וידע נדרש לביצוע התפקיד.
כאשר מגייסים אנשי משפחה לעסק משפחתי לא חושבים לעומק על שלבים אלו. מה שעומד בעיקר לנגד העיניים זה אמינות, יחסי קרבה, נוחות, משפטים כמו: "זה יהיה טוב לנו", "נסתדר", "יהיה בסדר", "רק תעזור לי בזה...". מחליקים המון שיקולים והמון סיכומים שלעולם לא היינו מוותרים עליהם אילו היינו עומדים מול עובדים שאינם משפחה.
וכך העסק והתפקיד גדלים יחד עם הפער והתסכול הענק שנוצר בהפרש שבין היכולות של העובד לבין צרכי התפקיד והעסק.


שלב אחד ויותר מעל היכולות
בעסקים משפחתיים רבים נמצא אנשי משפחה שמאיישים תפקידים של מנהלי כספים, אנשי מכירות ואפילו מנכ"לים שאינם מתאימים לתפקידם. הנורא מכל שהם נמצאים בכלל בתפקיד שאינו מתאים לייעודם, למשאת נפשם ולכישרונם הטבעי. הם מתאמצים מאוד להוכיח ולתרום ונתקלים שוב ושוב בתסכול הנורא של הכישלון. חשים שהם כישלון וכך גם נתפסים בעיני המשפחה, דבר הגורם לשיברון לב, לעיניים כבויות ושבורות לאורך זמן.


קטן בעניינים של גדולים
תארו לעצמכם את "הבן של הבעלים", בחור בן 24 שהיה קצין בעל יכולות, כישורים והצלחות בצבא, אדם שאפתן בעל יכולות להשגת תוצאות, שמונה להיות מנהל מכירות. הוא מעולם לא מכר דבר ונכנס לתפקידו רק בשל היותו "הבן של..". מה הוא מרגיש?! מחד, מודה ומוקיר את הזדמנות הפז שניתנה לו על קפיצת המדרגה שהוצעה לו. הוא מביא את כל כולו לטובת התפקיד והמשפחה בנאמנות ומחוייבות אין קץ.
מאידך, לא הגיע לתפקיד לאחר מסע במדרג טבעי של תפקידים שהובילו אותו לתפקיד הנוכחי, על כל הידע המקצועי הנדרש, הגיבוש האישיותי, הגדילה תוך כדי התנהלות. הוא מיד נכנס "לעולם של גדולים" ומתחיל לעבוד, ובהחלט יכול להצליח אם יפעל נכון.


הילד שבתוכנו
בתוך כל אחד מאיתנו יש את "הבוגר" שלנו - ההגיוני והמודע למי שהוא היום; ויש את "הילד" שבתוכנו. מהיותנו ילדים, אנו גדלים בגילנו הביולוגי, אבל בתוכנו נשאר אותו ילד ולעיתים אנו פועלים מהילד שבתוכנו. חשוב שנבחין מתי אנו פועלים מהילד או מהבוגר שבנו.
לעיתים, כשאיננו מבינים שיש בתוכנו בוגר וילד, אנו חושבים שזה הכל אנחנו ופשוט נכנסים לקונפליקט פנימי אינסופי ובלתי נגמר.
מכירים את המקרה שאנחנו מגיבים להערה או מצב ממקום ילדותי - נפגעים, מפחדים, מרחמים או נרתעים ממקום פנימי שלעיתים איננו מבינים מה קרה לנו שם?!
מכירים את מקומות הפחד שמנהלים אותנו, שאם רק היינו חושבים מהבוגר שלנו, מהיכולות שלנו, מההצלחות שלנו והאמצעים שיש לנו, היינו מבינים שאנו יכולים להתמודד עם המצב?!
לעיתים הבחור בן ה- 24 יתנהל מול העובדים ומול האבא כ"בוגר" ולעיתים, בייחוד בשל המעטפת המשפחתית, מתוך "הילד" שבתוכו.
יש פער ענק בין "הילד" ל"בוגר" וכדי להצליח בתפקיד בעסק משפחתי חייבים לצמצם את הפער הרגשי הזה ולעזור לילד לגדול. ללמד את הילד הפנימי לזהות את הגירויים, האמירות והפרצופים ומה הם אומרים לי ואיך נכון לפעול כלפיהם.
את הילד הפנימי ניתן להגדיל על ידי תהליך של מודעות כלשהו, כדוגמת אימון בו מצמצמים את הפער המסרס והקוטבי בתוכנו.


התנהלות רגשית תורמת ומסרסת
"הבן של.." מנסה כל כולו לרצות ולהביא תוצאות ויעשה זאת גם אם ייצא מגדרו ונגד כל מה שמרגיש נכון לו באופן אישי. הוא ישכח וישים בצד את טובתו האישית ויפעל למען טובת המשפחה ובעצם העסק המשפחתי, וכך יתרחק יותר ויותר מעצמו.
אם הנתיב והתפקיד שאותו הוא עושה מתאים לייעודו וכישרונותיו, זו מתנה ענקית עבורו שתקדם ותהווה עבורו מקפצה לחיים.
אך אם לא, זו מלכודת מוות! הוא ינסה כל הזמן להצליח, ירגיש שנתנו לו הזדמנות פז ומתנה, ושהוא כל הזמן מאכזב, לא מצליח והמשפחה והוא בתוך תוכם יכריזו עליו ככישלון.


שלבים לפיתרון
ישנם המון אספקטים לפיתרון. אציין חלק...
האחד הוא להתמקצע בתפקיד באופן ענייני ומקצועי, לחקור, ללמוד ולהכשיר את עצמך כך שאם עין אובייקטיבית הייתה שואלת האם יש התאמה לתפקיד- התשובה הייתה "כן"!
השני, חשוב לעבור תהליך של "גדילה", לזהות מהיכן אני פועל ואיך בסביבה המשפחתית אני פועל מהמקומות הנכונים לאחר כל הניקיונות והברורים הרגשיים שעשיתי בתהליך הגדילה.
השלישי, לבחון ולשאול האם זה החזון שלי, האם אני בתוכי פנימה באמת מעוניין במה שאני עושה, האם הייתי עושה זאת גם אם לא הייתי מקבל את המתנה הזו.
הסתכל במראה- האם אתה מואר או שבור, מצליח או כושל. בהתאם לכך להבין לאן נכון שתתקדם בדרכך.


העסק המשפחתי ואני
בטרם עיסוקי כמאמנת ומלווה עסקית, עבדתי שנים בעסק המשפחתי שלנו. חוויתי את התהליכים האישיים של אחי והורי ובעיקר שלי. חלקינו צמחנו מהם וחלקינו נשברנו מהם. בזמנו, לא היה ברור למי זו מתנה ולמי זו מלכודת. היום התוצאות ברורות. לו היינו בעבר שוקלים את המתנות ומבצעים אותן בדרך נכונה של גדילה אישית, מקצועית ונפשית היה נחסך המון כאב וסבל.
אני מלווה בעבודתי המון עסקים משפחתיים, קווי הדמיון וקווי "העוול שנעשה ללא כוונות" הם דומים.
אני מזמינה אתכם לחשוב על עצמכם, לגדול נכון ולהפוך את המלכודת למתנה - זה בידכם!!!



לילך זיו קנדלי, מאמנת אישית ועסקית, 054-6706050, KIVOONIM.COM