הסודות מאחורי המדפים – האם המותגים הפרטיים זו תופעה חדשה ?
המותג הפרטי חדר למודעות שלנו ב- 5 השנים האחרונות בסערה.
רשתות המזון החליט לפתח ברצינות את הנושא ונדמה שכול צרכן במדינה נפגש בהם במהלך הקניות שהוא עורך ברשתות.
שופרסל, מגה, המותג, מחסני כמעט חינם, אושר עד ולאחרונה גם פורסם שרמי לוי החליט על סדרת מוצרים במותג פרטי.
עיון מעמיק יותר במדף במוצרים בשוק הישראלי מגלה שאנו חיים עם תופעת המותג כבר עשרות שנים, כן- שנים רבות עוד לפני פיתוח המותג הפרטי על ידי רשתות השיווק, הכיצד - איך לא שמנו לב לנושא ?!
מסתבר שמותג פרטי של ספקים ואו יבואנים קיים כבר עשרות שנים, אלא שמטבע הדבר המותג הזה נמצא על גבי מדפים של רשתות שונות ואילו כאן המותג הפרטי הזה הוא נחלת הרשת בלבד.
מזה עשרות שנים פיתחו להם יבואני המזון השונים מותג משלהם.
למעשה הם בנו מגוון או קולקציה של מוצרים, תוך התקשרות מתאימה עם היצרנים בחו"ל. דוגמאות לכך ניתן לראות במותגים כמו ווילפוד, תומר, טעמן, אלסקה, וויליגר. מותגים אלו נבנו על ידי היבואנים במשך עשרות שנים, תוך שהם צוברים הרבה ידע לגבי איכותם, תנאי האספקה ואמינות היצרן.
עיון במגוון המוצרים של מותגים אלו מגלה עולם רחב ועשיר של פריטים, כאשר טעמן השכיל לפתוח ולהתבסס בנישה של המוצרים עם הכשרות הגבוה יותר והמתאימה לפלח השוק הדתי יותר.
הם למעשה מותגים פרטיים של היבואנים ואין בהתנהלותם שוני רב מאשר התנהלות המותג של הרשת, למעט עובדה חשובה שלמותג הרשת יש לקוח אשר תמיד יקבל אותו בזרועות פתוחות ולעולם לא יעשה לו חיים קשים וארורים.
פיתוח המותגים הפרטיים על ידי הרשתות, הניע לא מעט יבואנים קיימים
"להשאיל" לרשתות את מקורות האספקה שלהם תמורת עמלה ובכך הרשתות קיצרו את זמן הלימוד, אשר שווה לא מעט כסף.
לעיתים יבואנים אלו מאפשרים העברת ידע זה כפוף לסיכום שהרשת משאירה את המותג שלהם על המדף.
במהלך זה מרווחים הספקים מכול הכיוונים שכן הם מקבלים עמלה על המותג הפרטי של הרשת, אשר מגיע בעזרתם, המותג שלהם נשאר על המדף ולעיתים החשוב מכול הרשת, בהעדר מקום על המדף, מוציאה את המתחרה הישיר של הספק, שכן כפי שאמרו חז"לנו, אין כמו השמחה לאיד.
יובל לובנשטיין, יועץ בתחום הקמעונאות ומוצרי הצריכה מלווה חברות בתחום בכל הקשור למיזוגים ורכישות. שימש במגוון תפקידי ניהול בכירים ברשתות מובילות בישראל כמו שופרסל והום סנטר
