האם הרכבת הקלה תביא לשיפור הפעילות העסקית בעיר?
ירושלים לקראת עידן הרכבת הקלה
תושבי ירושלים הוותיקים זוכרים היטב את ירושלים החל ממלחמת ששת הימים לאחר נפילת החומות שחצו את העיר . תחילת שנות השבעים עדיין היה מרכז ירושלים מרכז מסחרי עיקרי של העיר. תושבי השכונות כמו בית הכרם קרית יובל ואחרות עדיין נהרו למרכז העיר כדי לבצע בה את קניותיהם. במקביל דאג ראש העיר טדי קולק להקים שכונות לוויאן כמו גילה, רמת אשכול, רמות, גבעה הצרפתית וכדומה. בניית שכונות אלו ביטאה את הרצון לבסס את העיר כבירתה של המדינה .
בשנים אלו עדיין היווה מרכז העיר מוקד משיכה גם לתושבי השכונות הוותיקות. חנויות האופנה , המשביר לצרכן, שוק מחנה יהודה ובתי הקפה, בתי קולנוע משכו אליהם קהל.
במקביל לכך בשנים אלו לא היתה הגירה שלילית ממרכז העיר ומשפחות רבות ראו הזדמנות לחיות ביותר רווחה בשכונות החדשות.
בשנות ה-80 עדיין נחשב מרכז העיר כמרכז המסחרי של העיר כולה. משרדי הממשלה שכנו במרכז העיר בבניינים מנדטוריים.
בשנות ה-80 החל תהליך של התבססות העיר כעיר בעלת צביון רוחני דתי. לתופעה זו סיבות מגוונות שקשורות גם לאירועים פולטיים וסוציו אקונומים. במקביל קבלה השכנה ממערב, תל אביב תדמית מערבית יותר כאשר העולם העסקי הלך ומתבסס בעיר זו. צעירים שהרוח העסקית מערבית קרצה להם החלו לעזוב לתל אביב, עיר ההזדמנויות.
בתחילת שנות ה-90 חדרה לארץ תופעת הקניונים שהיתה כבר נפוצה בעולם. חנויות יוקרה של אופנה ובעיקר רשתות ארציות תפסו את מקומם בקניונים. הקהל החל לנהור לקניונים שהציעו חניונים רחבים, מיזוג אויר בקיץ נוחות ופאר מערבי. מרכז העיר ספג מהלומה ברמה העסקית. בשנים אלו הלכה והתחזקה מקומה של ירושלים כעיר חשובה ליהודים דתיים וחרדים. אוכלוסיה זו מתאפיינת ביכולת כלכלית נמוכה. החנויות שנפגעו ממגמה זו ומצמיחת הקניונים הרגישו די מהר בדעיכה העסקית ועשו כל שיכולתם לעזו את העיר לטובת הקניונים או לכיוון השכנה ממערב.
הפיגועים של החצי השני של שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 גרמה לרבים להעדיף את הקניונים שם קיימת תחושת ביטחון יחסי בהשוואה לרחוות מרכז העיר בהם התפוצצו אוטובוסים ומטענים.
חנויות יוקרה אלו נתפסו עד מהרה על ידי חנויות לממכר אופנה זולה שהתאימה לרמת היכולת הכלכלית של תושבי העיר. חנויות בזאר לממכר בגדים ומוצרי בית, חנויות לממכר אוכל מהיר וחנויות לממכר תכשיטים ומוצרי תיירות זולים הפכו לדומיננטיים במרכז העיר. משולש הרחובות יפו, קינג ג'ורג' ובן יהודה והרחובות הקטנים שינו את פניהם. הזנחת רחובות אלו מצד העירייה תרמה אף היא להדרדרות.
נסיונו של טדי קולק בסוף שנות ה-90 להביא מפעלים עתירי ידע לעיר צלחה בחלקה אך תופעת עזיבת אוכלוסיה צעירה לא פסקה. תושבים עזבו למבשרת, צור הדסה מודיעין וכן למטרופולין תל אביב. ירושלים בשנות ה-2000 נחשבת לעיר השייכת לאוכלוסיה הדתית והחרדית. תקציב התרבות של עיריית ירושלים עמד בשנים אלו על 5 מליון ש"ח. ובתל אביב באותם שנים על 50 מליון ש"ח !
תהליך דומה של נטישת מרכזי הערים קרה בערים נוספות בעולם ובעיקר באירופה .
כערים נוספות בעולם החל תהליך של שיקום מרכזי הערים. מרכז העיר בירושלים כמו מרכזי ערים דומות בעולם מהווה את ליבה ההיסטורי של המדינה ולא אחת מהווה מקור גאווה סימלי.
בתחילת שנות ה-90 הוחלט עת בניית הרכבת הקלה בעיר כחלק מהרצון להחיות מחדש את מרכז העיר. בעולם גרם תהליך להתחדשות הרבה בזכות כספים רבים שהושקעו בתחום התרבות כמו בניית תיאטראות ומרכזי קונגרסים במרכזי הערים.
התפיסה הרווחת בעולם ששדרוג המרחב הציבורי הוא אחד הכלים המרכזיים לפיתוח מרכז העיר. המטרה של פרנסי העיר היא להנעים את ההליכה במרכז העיר, להפוך אותו למושך ולמזמין יותר, להגביר את תנועת הולכי הרגל ברחובות ולמשוך קהל מבקרים, תיירים וקונים רב יותר. בחלק גדול מתקציב בניית הרכבת הקלה הוקצה לשיפור התוואי הראשי של הרכבת לאורך רחוב יפו ושיפוץ הרחובות הקטנים כמו החבצלת, בן יהודה, אגריפס חלקו הקרוב לקינג ג'ןרג', רחובות הלל ושמאי ואחרים. השיפור בוצע באמצעות נטיעת עצים בתוך אדניות מוגבהות או כחלק מהמדרכות , ניקוי חזיתות הבניינים (למשל בניין ג'נרלי, בניין הדואר, המוזיאון ליהדות איטליה, מלון פרימה מלכים, בית הכנסת הגדול ועוד), שדרוג חלונות הראווה של בתי העסק, חיזוק תאורת הרחוב וריצוף מחדש של המדרכות באבנים משתלבות,החלפת ספות המדרכות והסדרה של חניות.
10 שנות שיפוץ אלו שאת סופם אנו רואים בחודשים אלו (יוני 2011) המיתו סופית את המסחר במרכז העיר. חנויות רבות קרסו כלכלית ורבים העסקים שסגרו שעריהם. חישוב עלויות הצביע על מצב בו עדיף היה לסגור את העסק ולשלם ארנונה ושכירות אך להימנע מתשלום על מלאי ועובדים. כל בר דעת עשה כל שביכולתו על מנת להדיר רגליו מביקור במרכז העיר שהפך אתר בנייה פעיל שלא התחשב בהולכי הרגל שנאלצו לדדות בין בורות, ערימות עפר ומחסומים.
המרוויחים העיקריים ממגמה זו הינם הקניונים , אזור תעשיה תלפיות, רחום ממילא המשופץ, רחוב עמק רפאים. גם בשכונות התחזקו מרכזי הקניות הקטנים כמו בקרית יובל, רמת בית הכרם, רמת אשכול, רחוב הפלמ"ח ואחרים.
ומה הלאה? האם מרכז העיר של ירושלים יחזור לימי תהילתו?
מתכנני העיר מקווים שהתחדשות מרכז העיר לצד שיפור המערך התחבורה יחזיר את מרכז העיר לימיו הטובים. תוכנית התחבורה החדשה תיתן עדיפות לתחבורה הציבורית, להולכי רגל ובהמשך לרוכבי אופניים. במקביל תגדיל העירייה את תקציב התרבות וכבר נראו ניצנים לכך בשנת 2010 והשנה. תוגברה הקפדה על שמירה על מבנים היסטוריים וניתנו רישיונות בנייה תוך הקפדה על מרחבים ציבוריים רחבים ומקומות חנייה תת קרקעיים שיכולים להכיל מספר רב של מכוניות. שכונות כמו נחלת שבעה ונחלאות ישמרו על צביונם ויינתנו רישיונות להקמת מקומות בילוי ובארים בשכונות אלו. שוק מחנה יהודה מתפתח בשנים האחרונות לממדים של אתר בילוי ותיירות ומגמה זו תמשיך.
בכל העולם מרכזי הערים בעלי הצביון ההיסטורי מושכים קהל מקומי ותיירים כי מרכזי הערים הינם המקום שנותן תחושה של התחברות להיסטוריה של העיר ולהוויה התרבותית של העיר. קניונים אינם שונים במהות אחד מהשני ולעומת זאת מרכז העיר המשופץ מעניק אוירה ייחודית למבקרים.
האם תחילת פעילות הרכבת הקלה תביא לתנופה בהתחדשות מרכז העיר?
קשה לדעת, אך אם נבדוק את שהתרחש בעולם, חידוש מרכזי הערים הביא לשגשוג מחודש. בתי מסחר חדשים העבירו את הפעילות למרכזי הערים ולרחובות הראשיים וברחובות הצדדיים נפתחו בוטיקים שונים התואמים את הצביון ההיסטורי של הרחובות. במקביל הקצו העיריות תקציבי תרבות ייעודיים לחיזוק מרכזי הערים. בירושלים, קמפוס בצלאל מתוכן לחזור בשנים הקרובות לירושלים ויתרום את תרומתו לתהליך זה.
מי שמטייל בימים אלו לאורך רחוב יפו לא יכול שלא להתרשם מהשקט היחסי ברחוב ומיופיו המיוחד של הרחוב על בנייניו ההיסטוריים שחודשו. השיפוצים של הרחובות הסמוכים לרחוב יפו בוצעו באופן מקצועי ומשרים תחושה נוחה ונעימה להולכי הרגל.
תוצאות תהליך זה לא יראו תוך חודשים אלא אחרי שנים מספר שנים מעטות. רשתות האופנה ורשתות בתי הקפה והמזון יזהו את הפוטנציאל ולאט לאט יחדרו לעיר. ייתכן שילוב של חנויות יוקרה לצד בזארים שימשיכו לתת תשובה לתושבי העיר שהמאות לא רבות בכיסם. אוכלוסיה זו שמצבה הסציו-אקנומי משתפר באיטיות תמשיך לגדול בעיר ולהוות כוח קנייה שלא ניתן להתעלם ממנו. לצידם ינצלו מסעדות וחנויות לממכר מזון מהיר את השטח הרחב שיוקצה להם כתוצאה מהפיכת רחוב יפו למדרחוב. עיריית ירושלים תידרש להקצות משאבים כספיים ולהיות קשובה לצרכי הסוחרים לסוגיהם.
ירון אוזן, יועץ ומלווה עסקים. שם העסק התנהלות. ליוותי ויעצתי לעשרות עסקים במרכז ירושלים. מכיר את ירושלים ואת המורכבות התעסוקתית והעסקית בעיר זו. לויתי עסקים מתחומי האופנה, מסעדות, בארים, בתי קפה, חנויות לממכר מזכרות, בתי עסק לממכר ציוד משרדי ועוד. כנסו לרשימת הממליצים שלי באתר התנהלות.
יועץ מטעם מט"י ירושלים.
