שלשום הגיע לספא ג'ון (קרוז דירקטור – קרחת מלאה, מפיק הוליבודי לשעבר, חברה ישראלית מנתניה) עם צוות הצילום שלו, צילמו את דנה מדקרת (לא רצתה לדבר למצלמה) ואותי בראיון טלויזיוני מלא. זה הולך להיות משודר בלופ בטלויזיה הפנימית של כל האורחים בכל חדר החל מהיום. הניהול כאן הוא אמריקאי והמלך הוא הדולר. ברגע שהם נוכחו שיש אפשרות להוציא הכנסות רבות יותר מהספא באמצעות האקופונקטורה, הם הקשיבו (מישל, וולשית, OMM – אונבורד מרקטינג מנג'ר) לטענותיי לגבי היעדר חשיפה נאותה ומיד פעלו לתיקון המצב. באחד הלילות קבלתי במייל הפנימי הזמנה להשתתף במסיבת הקפטן והקצינים לחברי הקפטן קלאב. אלו הם אנשי עילית הקרוזים. הם עושים מספר קרוזים בשנה ונחשבים להיות ביג ספנדרס ששווה להשקיע בהם. לפחות פעם בקרוז הם סמוכים על שולחן הקפטן – דבר שנחשב לכבוד גדול.
מאחר ולא הייתי בטוח שזה מכוון אלי שאלתי את אנה אם זה באמת הזמנה עבורנו או שזו טעות. אנה טענה שזה טוב עבורנו לעשות מינגלינג עם אנשי המועדון כדי לקדם את האקופונקטורה. לראשונה לבשתי את חולצת ההוגו בוס הלבנה החדשה, את החליפה השחורה היחידה שהבאתי איתי את העניבה האדומה ואת נעליי האיטלקיות מעור הלטאה. לפי התגובות בספא וגם של אנה נראיתי טוב. במסיבה הסגורה הרגשתי פחות טוב אבל יצא לי לפגוש לראשונה את הקפטן ואת כל בעלי התפקידים הגבוהים ביותר. לחצתי ידיים, הצגתי את עצמי ועשיתי סמול טוק. אני מרגיש שזה לא באמת אני הרגיל אבל דווקא זה שאני לא בארצי מביא אותי לעשות את ההתאמות הנדרשות כדי להיות חלק מהמשחק ובעיקר כדי להדגיש נוכחות PRESENCE. מאד חשוב באנייה להיראות ולהיות נוכח. הכל מתבסס על קשרים אישיים. נבנית לי תדמית של מצליחן וזה חלק מהסיפור. מה שחשוב הוא שהבנתי שהם ובטח גם אחרים מהחוג הזה לא ידעו על כך שיש אקופונקטורה בספא ואת המידע הזה העברתי ל-OMM שמיד הבינה את הפוטנציאל של חשיפתנו לאנשי החוג הזה. צוות הטלוויזיה הגיע אחרי 3 ימים...
בעקבות השתתפותם בסמינר הגיעו אלי איבן שיינבאום עם אשתו ג'ודית (לייעוץ חינם שהפך להיות טיפולים מחומשים לשניהם). לא ידעתי אם השם הזה הוא שם יהודי או של ליטאים צוררי יהודים ר"ל. בחדר הטיפול אחרי דקה של שיחה באנגלית איבן עבר לעברית. וככה תוך כדי הטיפולים ראיתי דרכם את הסרט המופלא של חייהם עד כה. איבן (ישראל) נולד בדרום אפריקה למשפחה ציונית שמקורה באירופה. ב-1948 בהיותו בן 18 התגייס למח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ונלחם במלחמת השחרור בעוג'ה אל חפיר שם חטף כדור בכתף ונפצע די קשה. עקב היותו נכה צה"ל הוצעו לו הטבות שונות כדי שיישאר בארץ אך הוא דחה את כולן ואחרי חצי שנה בבית חולים חזר לדרום אפריקה לאשפוז ממושך. שם התחתן עם ג'ודית שסבתה (ירושלמית, דור שביעי) התאהבה בסבה הדרום אפריקאי (יהודי כמובן) בעת ביקורו בארץ והיגרה עימו לדרום אפריקה. אחרי מספר שנים עלו ג'ודית ואיבן ארצה, ניהלו את בית המלון בירושלים שנשאר בידי המשפחה, לאחר שנים שוב חזרו לדרום אפריקה וניהלו מלון בפורט אליזבת, אחרי מספר שנים נוסף הגרו לקנדה ולפני 10 שנים הקימו כפר נופש בבליז שנקרא קסנדו. הסיפור ארוך ומרתק ואני נשאבתי לתוכו מרותק ללא כל יכולת התנגדות. כמובן תוך כדי סיפורים גם התיידדנו מאד. הם הבטיחו לבקר אותי כאשר יגיעו ארצה.
חודשים מאוחר יותר הגעתי לחופי בליז עם האנייה ליברטי אוף דה סיז. לצערי השעות הספורות שיכולתי לבקר בחוף לא הספיקו כדי להגיע לקסנדו ובחזרה. קסנדו נמצאת על אי מבודד במרחק של 40 ק"מ מעיר הבירה בה נחתנו. המקומיים אותם שאלתי סיפרו שקסנדו הוא כפר הנופש המדהים ביותר בבליז. ברור לי כמובן מדוע זה כך. רק צמד יהודים נודדים כמו ג'ודית ואיבן יכולים לתכנן כפר נופש אולטימאטיבי שכזה למנוחה והתחדשות...
כן יצא לי לפגוש את הרולד (צבי) פסיכולוג ידוע מניו יורק ואדם משעשע בניורוטיות הוודי אלנית שלו (גר בצעירותו תקופה ארוכה ברחוב לסל בתל אביב) וגם פגשתי את איציק כהן (קיבוץ גבעת חיים) שהגר בשנות השישים המאוחרות לארה"ב בגלל שלא הייתה עבודה בארץ ועכשיו הוא קבלן מצליח. שניהם הצליחו מקצועית וכלכלית מאד אבל ניכרים בהם הבדידות והגעגועים לסחבקיה ולחומוס צ'יפס סלט. למרות שבחרו לא להגיע לטיפול אצלי (שהרי כידוע לשניהם אין נביא בעירו...) הם ניצלו כל רגע פנוי כדי לבקש את חברתי ולהעלות זיכרונות ממכורתם-מכורתנו.
אין ספק שמבחינת הקריירה ברפואה סינית אני כרגע בשיאי. הידע והניסיון משנקראו לדגל חזרו בגדול. זכורים לי דבריו של ד"ר סטנלי מורי מהקולג' בסן פרנסיסקו: "רפואה סינית הינה מקצועו שקל ללמוד אותו אך קשה להתמחות בו" – כל כך נכון. היכולות שלי כמרפא התעצמו עד מאד. אני מאבחן במהירות די גדולה ומציע טיפול מקצועי ברמות הגבוהות ביותר. הביטחון העצמי והמקצועי מוקרנים החוצה בכאריזמה רבה והטעויות הולכות ומתמעטות. כל החיים שחוויתי עד היום באים לידי ביטוי בעת הטיפול. אני יכול לכבד ולשוחח גלויות עם אחרון השרתים מבלי להתנשא ובאותה מידה עם עשירי תבל והקפטן של הספינה (שניים משלושת הקפטנים שבספינותיהם עבדתי הפכו להיות מטופלים שלי) מבלי להרגיש שאני נחות מהם. אני ממוקד ומקצועי מאד, עושה כושר (אירובי) לפחות פעם בשבוע ואוכל מסודר תודות לאושן ויו ומורשת פרדראג ידידי הסרבי. כאשר אינני עובד אני חושב על איך לקדם את השיווק של הרפואה הסינית ברחבי האניה. צריך להיות יצירתי ונועז ולא לעבור על החוקים והסטנדרטים כדי לעורר חשיפה נאותה. הביטוי של כל זה הוא בהיקף ההכנסות שאני מייצר מטיפולים ובמיוחד ממכירות של הפורמולות הצמחיות הסיניות שלעניות דעתי הגיעו לשיא של כל הזמנים באניות קרוז. מלאי הצמחים מתחדש בכל הספינות אחת לחצי שנה, אצלי המלאי מתחסל ונעלם בתוך חודש וחצי. חלק גדול של המטופלים (אנחנו מונחים לקרוא להם אורחים GUESTS) עוברים תהליכים מואצים של ריפוי. אחוז גבוה מזה שייך לסט אפ של הסולסטיס כמובן ולאפשרויות התזונה הרבות והמיידיות. רבים מהאורחים מציינים את הטיפולים ברפואה סינית כדבר הטוב ביותר שקרה להם בקרוז. חלקם כותבים מכתבי תודה ואני מצלם את הטובים שבהם ומציגם לספקנים בכל קרוז ותמיד יש כאלה. חלקם מזמינים אותי לבקר בביתם וחלקם הופך להיות חברים לחיים. הסיפוק העז ביותר הינו ביכולת לעשות שינוי מהותי וריפוי לטובה בחיי אדם אחר.
מאידך גיסא, יש גם סיכונים. ניסיתי לעזור לאישה בת 83 להשתחרר מתופעה של כתפיים קפואות לאחר שהסכימה לעבור רק 3 טיפולים. בטיפול הראשון עבדתי חזק עם המחטים והשקעתי בה זמן רב מתוך רצון להניע ככל שניתן את הסטגנציה וכל זאת תוך התייעצות איתה, הסכמתה ואישורה בכל שלב. כמו כן היא רכשה צמחי מרפא סיניים כדי לעשות עבודה פנימית על שורש הבעיה שהייתה כמובן חסר צ'י ודם. למחרת הבת שלה שהיא שופטת (בעלה עו"ד, שלושתם הגיעו לקרוז יחד) התקשרה ואמרה שאימה מרגישה כאבים בכתפיים ושהיא הקיאה כל הלילה ולכן לא תגיע לטיפול השני באותו היום. לקראת ערב הגיע מייל מגסט ריליישן שכותרתו: "אכזבה מטיפול אקופונקטורה". עוד נאמר בו לתדהמתי שניצלתי לרעה את חולשתה של האם הזקנה בניסיון למכור לה תוספי מזון. זה היה כמובן מאד מאד מאכזב ומתסכל. הרגשתי טיפש על כך שניסיתי לעשות את המיטב עבור האישה הזקנה וזה מה שהגיע בחזרה. זה מקרה חריג כמובן ולרווחתי אין רבים כמותו.
לשמחתי דניס (קנדית, 60) הגיעה בעקבות סמינר בנושא זה, עם ארטריטיס מתקדם בכל הגוף. הצלחתי לעזור לה מאד באמצעות דיקור וצמחים כמו גם עם הנחיות תזונתיות. היא חשה הקלה מיידית ושיפור דרמאטי מיום ליום. נוצר בינינו קשר של אמון רב וכבוד הדדי. ליום הולדתה שחל ביום הטיפול האחרון בקשתי מגסט ריליישן שיכינו עבורה עוגה שתוגש בחדר האוכל. היא מאד התרגשה מהמחווה התודה שלי והבטיחה לחזור בחצי השנה הקרובה לסולסטיס אם עוד אהיה על סיפונה או להגיע לארץ לביקור.
כאשר היא שמעה את הסיפור על השופטת ואימה היא כעסה מאד על השופטת ושיבחה אותי בטופס ההערכה שכל האורחים ממלאים בסיום הקרוז. כמו כן היא הלכה אישית לגסט ריליישן כדי לשבח את המקצועיות שלי. זה כמובן איזן את התחושות הרעות שנוצרו על ידי המייל של השופטת. נאלצתי לוותר על שכרי עבור הטיפול הראשון שעשיתי והמטופלת הזקנה עברה לשלושה טיפולים אצל דנה.
בקרוז האחרון היו רק שני ימי ים. עבורנו בספא ימי הים אלה הם ימים של העבודה הרבה ביותר. לאורחים אין מה לעשות כי אינם יכולים לרדת לחוף ולכן הם מנצלים עד תום את אפשרויות הטיפוח, האסטטיקה והיופי כמו גם את חדרי האוכל והמסעדות הרבות. לכן הקרוז הזה שהיו בו 4 ירידות לחוף ונקרא קרוז לאבאדי בפינו, הוא הפחות טוב מבחינתנו. אחרי שהייתי בלאבאדי שבטהיטי בפעם האחרונה, לא בא לי כלל לרדת לחוף השבוע. מזג האוויר היה סגרירי והשמש לא נראתה כלל. אכן כך נראה החורף "הקשה" בקריביים בהתחשב בכך שבמיינלנד ארה"ב יש סופות שלגים עזות.
אנה לחצה עלי לרדת מהאנייה ולהתאוורר ושוכנעתי לעשות זאת. ירדתי לחוף ולראשונה מזה שבועות נשכבתי על כסא נוח והתחלתי להרגיש נינוח כאשר לפתע החל לרדת גשם טרופי עז. האורחים שהיו סביבי לא הבינו למה אני צוחק בקול כה רם. התקפלתי במהירות וחיכיתי תחת סככה עד שהגשם יחלוף ורק אז חזרתי מחויך לאנייה.
אוויטה מורגדו מצ'ילה הגיעה לקרוז עם בעלה ושלושת ילדיה. לפי הדסק היא הייתה אמורה לעבוד עם דנה. מנהלת הדסק האירית עורכת התחשבנויות של אפליה מתקנת ומפנה את רוב הנרשמים בדסק לעמודות של דנה. כעבור כחצי שעה הוזעקתי לעזור לדנה לתרגם את דברי אוויטה מספרדית לאנגלית. יותר מאוחר התברר שאוויטה יודעת קצת אנגלית אבל לא הפגינה זאת כאשר תרגמתי. מהר מאד נקראתי שוב לתרגם ולתווך בינה לבין דנה. בשלב זה דנה שאלה אם אהיה מוכן לטפל באוויטה במקומה. השבתי בחיוב. כאשר שאלתי את אוויטה אם היא מוכנה לעבוד איתי – פניה זרחו בחדווה. היא לקחה חבילה של 5 טיפולים וקנתה צמחים עבורה ועבור בני משפחתה. ותודה לסלמה מורתי שהתעקשה שנים לכתוב לי אימיילים בספרדית כדי שלא אשכח את הספרדית שלמדתי אצלה...
השבוע יצא לי לעבוד עם הרבה מאד אורחים מקנדה. את שרון הנאה ואת רוס שנראה כמו קלינט איסטווד בצעירותו פגשתי במקרה באמברקשיין דיי האחרון הוא יום ולנטיין הקדוש – יום האהבה הבינלאומי. שרון שהתלוננה תחילה על כולסטרול גבוה שאלה בחדר הטיפול אם יש לי אפשרות לעזור לה להגביר את הליבידו הנשי שלה. התברר שהיא עברה ניתוח כריתת רחם לפני ארבע שנים (בת 56 כיום אבל נראית חטובה ומושכת גם לאחר 3 לידות) ומאז היא לא חשה רצון. היא חוששת שבעלה יעזוב אותה בשל כך.
רוס בעלה מזה 35 שנים שהתלונן על חרדות וקשיי נשימה, אוהב אותה אהבה עזה והסכים מיד לישר קו עם אשתו שבחדר הטיפול השני ולחזק את הליבידו שלו בטיפול לעומתי. שניהם הסכימו לדחות את הטיפול בבעיות שלשמן לכאורה הגיעו בתמורה לחיזוק מערכות הכליות (הסיניות) שלהם. וכך אני מוצא את עצמי עובר בין שני החדרים, שלה ושל רוס, ומתחיל להדליק את שניהם זו על זה על ידי העברת מסרים של אהבה בין השניים, על ידי דיקור בנקודות המתאימות וגם על ידי שימוש מדויק בפורמולה צמחית שנקראת כאן LOVE ELIXIR ("שיקוי אהבה" בתרגום חופשי - מחזקת יאנג הכליות) שניתנה לשניהם בעודם שכובים על שולחנות הטיפול והמחטים פועלות במרץ. עם תום הטיפול נשלחו שניהם לחדרם לעשות בו את ליל הקרוז הראשון.
למחרת הם הגיעו לטיפול השני כאשר הם מצחקקים ומבוישים כמו שני תלמידי קולג' שעשו זאת לראשונה וכל אנשי הספא שהובאו בסוד העניין על ידם הריעו להם ובירכו אותם. לשאלתי טענה שרון שהיא חוותה בלילה שעבר את הסקס הטוב ביותר מעולם עם בעלה. זה היה הדבר שלו הם נצרכו באותו הערב של היום שהוקדש לקדוש וולנטיין. בשאר הטיפולים (כמה משעמם...) ניתנו התשובות גם לגבי תלונותיהם המקוריות.
ביום חמישי הצגתי סמינר לאנשי המזון והמשקאות. לקח לי שבועיים לארגן ולתאם את זה מול כל הבירוקרטיה המחלקתית והסגל הבכיר. הסמינר נערך במסעדה מול מסך גדול שהציג את המצגת שהכנתי על כאבי גב תחתון. הזמן שהוקצב לי על ידי מנהל המסעדה פאביו (איטלקי, 38) היה כשלושים דקות. הרעיון הוא שנציע למלצרים, טבחים, שפים וכו' מחיר מסובסד תמורת טיפול ברפואה הסינית ואזי המלצרים שיטופלו יספרו לאורחים כמה אנחנו נפלאים וידאגו להפנות אותם אלינו. הרעיון נהגה במוחי הקודח מאחר ובמסיבה שנערכה לאורחי הקפטן קלאב בה שותפתי ראיתי את המלצרים הולכים כשיכורים כשהם מחזיקים מגשים עמוסי צלחות בעוד הספינה נעה מצד לצד. ברור היה לי שכולם סובלים מכאבי גב שעלולים להתפתח לבעיה כרונית חריפה.
קצת לפני השעה המיועדת ביקש פאביו מכל המלצרים, טבחים, מטראדי'ס, שפים וכו' לעזוב את כל ההכנות לארוחת הערב ולהתיישב לשמוע את הסמינר. כמו יחידה צבאית מאומנת כולם היו לבושים במיטב בגדיהם המקצועיים הפסיקו הכל והתיישבו בציפייה. כשכל 500 העיניים נחו עלי הרגשתי קצת לחץ אבל מהר מאד חזרתי לעצמי והדברים זרמו. לקינוח (במיוחד בגלל שאחד השפים שאל בדיסקרטיות יום קודם אם אפשר לעורר אצלו את הליבידו) ספרתי את הסיפור של ולנטיין דיי והזוג הקנדי שגילה מחדש את האהבה. כאשר סיימתי באמרי שהאשה טענה למחרת שזה היה הסקס הטוב ביותר שחוותה מעודה, נקטעתי על ידי תשואות סוערות...אין מה לדבר – סקס מוכר!
אפי כפיר L.Ac
על סיפון הסולסטיס - פורט אוורגלייד, פורט לודרדייל, פלורידה
שעה ורבע לפני תחילת אמברקיישן דיי של הקרוז הבא
קאבין 3581 דק 3
המשך בפרק ו'
אפי כפיר L.Ac מומחה לרפואה סינית 054-4804538 www.kfir.net
אפי כפיר מומחה בינלאומי לרפואה סינית ומטפל מזה יותר מעשרים שנה. נולד בתל אביב בה גדל והתחנך ואת שירותו הצבאי עשה בנח"ל כמפקד טנק.למד באוניברסיטת תל אביב וסיים תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות. במהלך לימודיו הקים חברה להפקות קולנוע וטלוויזיה והשתתף בעשיית סרטי עלילה, חדשות טלוויזיה, פרסומות וסרטים דוקומנטאריים בארץ ובאירופה. בתקופה זאת החל להתעניין בתרבויות עתיקות, דבר שהביא לבסוף ליציאתו למסע בן שנתיים בדרום מזרח אסיה ואוסטרליה. החלק האסיאני של המסע התנהל בהודו, נפל, בורמה, תאילנד, הונג-קונג, סינגפור, קוריאה ויפן. הייתה זו תקופה מיוחדת, עשירה בידע ומלאת חופש, במהלכה אנשים ממעמדות שונים חילקו עימו את ניסיונם האנושי. אחד מאותם "צירופי מקרים" הייתה הפגישה עם ד"ר יושיהרו איקדה בביתו שבשודו שימה - אי בים היפני בקרבת שיקוקו, ד"ר איקדה הוא מטפל ותיק ברפואה יפנית וסינית ומוערך מאד בשל כך בארצו ובעולם. לפגישה זאת היו השלכות דרמטיות שהובילו למספר אירועים בשנים שלאחריה. תחילה היו אלה לימודים לתואר מסטר ברפואה סינית במשך 4 שנים ב"קולג' האמריקני" לרפואה סינית מסורתית ,שבסן פרנסיסקו "ACTCM". הקולג', שהוא כפי הנראה אחד מהטובים בארה"ב, העניק לא רק הכשרה מעמיקה בדיקור סיני, אך גם בעיקר בתחום המתוחכם יותר של רפואת צמחי המרפא הסיניים. בסיום הלימודים ולאחר שעבר את בחינת ההסמכה המפרכת של ממשלת קליפורניה הוענק לכפיר רשיון המרפא הקליפורני L.Ac. לאחר שעבר את בחינות ההסמכה של "המועצה הלאומית להרשאת העוסקים בדיקור וברפואה אוריינטלית" - "NCCAOM" הוענק לו רשיון לטפל בשלושים מדינות נוספות בארה"ב. עם תום לימודיו נסע כפיר לסין וליפן לתקופת התמחות של כשנה בצ'נגדו שבדרום סין, בטיאן ג'ין שבצפון סין בקרבת ביג'ינג וכן בבית החולים שבטסוקובה בקרבת טוקיו. ההתמחות במרפאות שבשלושת בתי החולים האלה, והטיפול במטופלים כה רבים תרמה רבות לאמונו ביכולתן הרבה של הרפואה הסינית והיפנית. אחרי כל תקופת ההכשרה הזאת חזר כפיר לקליפורניה והתקבל לעבוד כמטפל במרפאה הציבורית של הקולג' בו למד בסן פרנסיסקו. אך הרצון לחזור ארצה גבר על הכל וכך מיד לאחר שהגיע לארץ הקים את המרפאה בתל אביב, שימש כמרצה במכללת מדיסין וכן הרצה בקורס מיוחד לרופאים מטעם אוניברסיטת בר-אילן. הצורך בספר לימוד בעברית גרם לכתיבתו ולהוצאתו לאור של ספרו הראשון "צמחי מרפא סיניים - מטריה מדיקה". במקביל כפיר עבד כמטפל גם בבית החולים איכילוב שבתל אביב ביחידה לרפואה משלימה במסגרת מלר"ם. תקופה ארוכה חי ועבד במקביל הן בתל אביב והן בגליל. אזי נכתב, נערך ויצא לאור ספרו השני "צמחי מרפא סיניים - מרקחות" המשמש כספר מתקדם למטפלים ולסטודנטים. שני הספרים שחיבר כפיר נמכרים באתר האינטרנט אמזון לאחר שנבחרו להיות הספרים הראשונים בעברית שהתקבלו לאתר זה, ומוסיפים להיות מוצגים למכירה בו עד היום. בינואר 2010 יצא כפיר לאתגר הגדול מכל עד כה, עבודה כמומחה לרפואה סינית על סיפון 3 אניות קרוז אמריקאיות. הסלבריטי "סולסטיס" והרויאל קריביאן "ליברטי אוף דה סיס" - חוזה ראשון וכן הסלבריטי "סאמיט" בחוזה נוסף. כפיר זכה לטפל במאות אורחים, אנשי סגל ואנשי צוות משבעים מדינות שונות. אנשים מיבשות שונות וגזעים שונים נחשפו לראשונה בחייהם לרפואה הסינית באמצעות דיקור וצמחי מרפא סיניים. זו הייתה ללא ספק תקופה פורייה ומלהיבה מבחינה מקצועית בה נדרשו ומוצו עד תום ניסיון חייו האישי והמקצועי. עד היום מוסיפים להגיע מכתבי תודה מאורחים שעברו סדרות טיפולים מוצלחות בלב ים. עם החזרה ארצה כפיר שב לטפל במרפאתו שבלב תל אביב ברחוב טשרניחובסקי בקרבת דיזנגוף סנטר. הטיפולים אישיים ופרטניים ומבוצעים בידי כפיר בלבד. כדאי לציין שהפגישה הראשונה במרפאה היא החשובה ביותר כי בה נקבעת האבחנה ועל פי האבחנה נקבע אופי הטיפול בצמחי מרפא, דיקור, תזונה או שינוי אורחות חיים. לגבי שאלות רפואיות ספציפיות ראוי להזכיר שאין תחליף לאבחון מלא על פי הרפואה הסינית ולפגישה אישית פנים אל פנים שלאחריה אפשר לתת תשובות מדויקות על כל שאלה שכבר קיימת או מתעוררת. כדאי גם לדעת שהרפואה הסינית היא רפואה פרטנית ואישית ואין אבחנה אחת שמתאימה לשני בני אדם, שהרי כל אדם הוא עולם ומלואו. לקביעת תור במרפאה בלב תל אביב יש להתקשר ולקבוע מראש בטלפון 054-4804538.
