הבסיס לכל ביאורי, הוא הרצון לקבל המוטבע בכל נברא, והוא בשינוי צורה מהבורא, וע"כ נפרדה ממנו הנשמה כאבר הנפרד מגוף, כי שינוי צורה ברוחניות הוא כמו גרזן מפריד בגשמיות.
ומכאן ברור מה ה' רוצה מאתנו, הוא השואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו כמטרם שנבראנו.
וזה שאמרו חז"ל "הדבק במדותיו - מה הוא רחום אף אתה רחום", דהיינו שנשנה המדות שלנו שעיקרן הרצון לקבל, וניקח את המדות של הבורא שהוא רק להשפיע. באופן שכל מעשינו יהיו רק להשפיע לזולתנו ולהועיל להם בכל יכולתינו, ובזה אנחנו באים למטרה - להדבק בו, שהוא השואת הצורה.
ומה שאדם עושה לצרכי עצמו בהכרח, דהיינו בשיעור מינימום המוכרח לקיומו ולקיום משפחתו, זה אינו נחשב לשינוי צורה, כי ההכרח לא יגונה ולא ישובח.
וזהו הגילוי הגדול שלא יתגלה בכל שלמותו אלא בימות המשיח, וכאשר יקבלו הלימוד הזה, אז נזכה לגאולה השלימה.
וכבר דיברתי מזה, שיש שני דרכים לגילוי השלמות, או דרך תורה או דרך יסורים, ולפיכך סיבב הקב"ה ונתן את הטכניקה לבני אדם עד שמצאו את פצצת האטום והמימן, שאם עוד לא ברור לעולם החורבן הכללי שהם עתידים להביא לעולם, יחכו עד למלחמות עולם שלישית או רביעית ח"ו, ואז יעשו הפצצות את שלהם, והשארית שישארו אחר החורבן, לא תהיה להם עיצה אחרת, אלא לקחת על עצמם עבודה הזו - שהן יחיד והן אומה לא יעבדו בשביל עצמם יותר ממה שצריכים לקיומם ההכרחי, ושאר כל מעשיהם יהיו לטובת זולתם, ואם כל אומות העולם יסכימו לזה, אז יתבטלו המלחמות מן העולם, שהרי כל איש לא ידאג כלל לטובת עצמו אלא לטובת זולתו.
ותורה זו של השואת הצורה היא תורתו של משיח, ועל זה נאמר (מיכה ד'): "והיה באחרית הימים וכו' והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצומים עד רחוק", דהיינו שהמשיח ילמד אותם עבודת ה' בהשואת הצורה, שהוא תורה ומשפט של המשיח. ו"הוכחה לגוים עצומים" דהיינו שיוכיח להם שאם לא יקבלו עליהם עבודת ה' ישמדו כל הגוים ע"י המלחמות, ואם יקבלו תורתו נאמר אז: "וכתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה".
נמצא, שאם נלך בדרך תורה, ונקבל תורתו - מוטב, ואם לאו - נלך בדרך יסורים, דהיינו שיתגלו המלחמות של פצצות אטום ומימן בעולם, ואז יחפשו כל אומות העולם עיצה איך להמלט ממלחמות, ויבואו אל המשיח לירושלים והוא ילמד אותם את התורה הזאת
(מתוך ספר הסולם מאת רבי אברהם מרדכי גוטליב שליט"א)
ומכאן ברור מה ה' רוצה מאתנו, הוא השואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו כמטרם שנבראנו.
וזה שאמרו חז"ל "הדבק במדותיו - מה הוא רחום אף אתה רחום", דהיינו שנשנה המדות שלנו שעיקרן הרצון לקבל, וניקח את המדות של הבורא שהוא רק להשפיע. באופן שכל מעשינו יהיו רק להשפיע לזולתנו ולהועיל להם בכל יכולתינו, ובזה אנחנו באים למטרה - להדבק בו, שהוא השואת הצורה.
ומה שאדם עושה לצרכי עצמו בהכרח, דהיינו בשיעור מינימום המוכרח לקיומו ולקיום משפחתו, זה אינו נחשב לשינוי צורה, כי ההכרח לא יגונה ולא ישובח.
וזהו הגילוי הגדול שלא יתגלה בכל שלמותו אלא בימות המשיח, וכאשר יקבלו הלימוד הזה, אז נזכה לגאולה השלימה.
וכבר דיברתי מזה, שיש שני דרכים לגילוי השלמות, או דרך תורה או דרך יסורים, ולפיכך סיבב הקב"ה ונתן את הטכניקה לבני אדם עד שמצאו את פצצת האטום והמימן, שאם עוד לא ברור לעולם החורבן הכללי שהם עתידים להביא לעולם, יחכו עד למלחמות עולם שלישית או רביעית ח"ו, ואז יעשו הפצצות את שלהם, והשארית שישארו אחר החורבן, לא תהיה להם עיצה אחרת, אלא לקחת על עצמם עבודה הזו - שהן יחיד והן אומה לא יעבדו בשביל עצמם יותר ממה שצריכים לקיומם ההכרחי, ושאר כל מעשיהם יהיו לטובת זולתם, ואם כל אומות העולם יסכימו לזה, אז יתבטלו המלחמות מן העולם, שהרי כל איש לא ידאג כלל לטובת עצמו אלא לטובת זולתו.
ותורה זו של השואת הצורה היא תורתו של משיח, ועל זה נאמר (מיכה ד'): "והיה באחרית הימים וכו' והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצומים עד רחוק", דהיינו שהמשיח ילמד אותם עבודת ה' בהשואת הצורה, שהוא תורה ומשפט של המשיח. ו"הוכחה לגוים עצומים" דהיינו שיוכיח להם שאם לא יקבלו עליהם עבודת ה' ישמדו כל הגוים ע"י המלחמות, ואם יקבלו תורתו נאמר אז: "וכתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה".
נמצא, שאם נלך בדרך תורה, ונקבל תורתו - מוטב, ואם לאו - נלך בדרך יסורים, דהיינו שיתגלו המלחמות של פצצות אטום ומימן בעולם, ואז יחפשו כל אומות העולם עיצה איך להמלט ממלחמות, ויבואו אל המשיח לירושלים והוא ילמד אותם את התורה הזאת
(מתוך ספר הסולם מאת רבי אברהם מרדכי גוטליב שליט"א)
