מיומנה של יועצת זוגית...
שנים רבות התבוננתי מהצד ובחנתי בשקיקה אנשים, התנהגויות ומערכות יחסים. עוד לפני שבחרתי להפוך את שיקום הזוגיות למקצוע, הייתי צמאה לראות, לשמוע ולבחון. ההתבוננות הזו דרבנה אותי לחקור ולשאול שאלות. לא פעם יצא לי לפגוש במקומות שונים זוגות שהביאו אותי לתהות על הסיבה שהם עדיין יחד? האם ייתכן שהשניים האלו, אותם שניים שיוצא לכולנו לראות מידי פעם בתור לסופר ובמפגשים שונים מחיי היומיום, שמתנהגים אחד לשני בצורה כל כך לא מכבדת, האם השניים האלו באמת אהבו פעם? כל כך קשה היה לי לדמיין שפעם, בעבר, הם היו הולכים יד ביד, היו מחליפים מילים של חיבה ומצהירים על אהבתם אחד כלפי השני. זוכרים את התקופה שבה הכרתם אתם אחד את השני? איך הרגשתם אז נפלא, הרגשתם אהובים, חשובים, נחשקים. הרגשתם תחושה של ביטחון ושל אמונה גדולה. אז מה קרה בדרך? איך יכול להיות שהזוגיות של אותו זוג והזוגיות של לא מעט אנשים מסביבנו מאבדת את הקסם? במשך השנים למדתי והבנתי שאצל רובינו באמת הכול התחיל נפלא אך למרבה הצער משהו הלך לאיבוד בדרך, משהו מהותי השתבש בדרך וגרם לזוגות אוהבים, בעלי חלומות משותפים, להיות מנוכרים אחד לשני ולחיות חיי זוגיות ריקנים ומאמללים.
האם באמת התקופה הזו שבה כל כך אכפת לנו מרצונותיו ומרווחתו הפיזית והנפשית של בן הזוג שלנו איננה יכולה להמשך לנצח?
מה עושים כשהחיים נכנסים לשגרה? הרי אנחנו בסך הכול בני אדם, עם צרכים מיוחדים רק לנו ועם חולשות מיוחדות רק לנו. הרבה פעמים אנחנו פשוט לא פנויים מספיק או לא מוכנים להשקיע במילוי הצרכים הבלתי מסופקים של בן הזוג שלנו. אנחנו הופכים להיות עצלנים יותר ופחות קשובים וכך גם בן הזוג שלנו. אני צריך מגע ואינטימיות אך בת הזוג שלי עייפה ולא מעוניינת, הוא נעדר שעות ארוכות מהבית והיא זקוקה להקשבה ושיתוף כמו אוויר לנשימה.
איך יוצאים מזה? ועוד לפני זה, האם אנחנו באמת חייבים להגיע למצב הזה? האם יש דרך למנוע הידרדרות כזאת? אז התשובה היא שכל עוד רוצים לתקן, אפשר לתקן.
כל זמן שנחיה באשליה שהאושר שלנו תלוי במי שנמצא לידינו והאומללות שלנו היא בגלל מי שלידנו, אנו נידונים לחוות חיים של אכזבות וכעסים ותחושות של בדידות ונטישה.
ההתחלה של תהליך הריפוי מתחילה בהבנה הבסיסית ואולי בהחלטה שאנו רוצים את הכי טוב בעבורנו. לנו מגיע הטוב ביותר!. עלינו להביא את עצמנו להבנה הזו ולזכור שגם אם אנחנו לא מסוגלים לראות את זה כרגע, לזוגיות שלנו ולנו מגיע צ'אנס נוסף. לא יתכן שנבחר באופן מודע לחיות חיי זוגיות לא תקינים או מכאיבים ונבחר להתעלם מהחובה שלנו כלפי עצמנו, כלפי בן זוגנו וכלפי הילדים שלנו לחיים טובים ומאושרים.
אז ההתחלה - מפסיקים לקלקל. אין תרופות קסם ועבודה על זוגיות היא תהליך מתמשך שאם נבחר להשקיע בו, ממש כמו גינה, יצמחו השתילים, הפרחים והעצים ונזכה ללכת בשבילי הגן וגם לקטוף את הפירות אך אם נזניח, לא נטפל ולא נשקה, ינבלו הפרחים והשתילים, ינשרו הפירות וההמשך כבר ברור. הקשר הזוגי מתחיל מבפנים, בן הזוג הוא המראה שלנו ולכן הרבו לחייך, להחמיא, לתמוך, לשבח, לעזור, לאהוב ועוד... ותוכלו להיות עדים לתהליך הדרגתי שבו מתחוללים שינויים
שנים רבות התבוננתי מהצד ובחנתי בשקיקה אנשים, התנהגויות ומערכות יחסים. עוד לפני שבחרתי להפוך את שיקום הזוגיות למקצוע, הייתי צמאה לראות, לשמוע ולבחון. ההתבוננות הזו דרבנה אותי לחקור ולשאול שאלות. לא פעם יצא לי לפגוש במקומות שונים זוגות שהביאו אותי לתהות על הסיבה שהם עדיין יחד? האם ייתכן שהשניים האלו, אותם שניים שיוצא לכולנו לראות מידי פעם בתור לסופר ובמפגשים שונים מחיי היומיום, שמתנהגים אחד לשני בצורה כל כך לא מכבדת, האם השניים האלו באמת אהבו פעם? כל כך קשה היה לי לדמיין שפעם, בעבר, הם היו הולכים יד ביד, היו מחליפים מילים של חיבה ומצהירים על אהבתם אחד כלפי השני. זוכרים את התקופה שבה הכרתם אתם אחד את השני? איך הרגשתם אז נפלא, הרגשתם אהובים, חשובים, נחשקים. הרגשתם תחושה של ביטחון ושל אמונה גדולה. אז מה קרה בדרך? איך יכול להיות שהזוגיות של אותו זוג והזוגיות של לא מעט אנשים מסביבנו מאבדת את הקסם? במשך השנים למדתי והבנתי שאצל רובינו באמת הכול התחיל נפלא אך למרבה הצער משהו הלך לאיבוד בדרך, משהו מהותי השתבש בדרך וגרם לזוגות אוהבים, בעלי חלומות משותפים, להיות מנוכרים אחד לשני ולחיות חיי זוגיות ריקנים ומאמללים.
האם באמת התקופה הזו שבה כל כך אכפת לנו מרצונותיו ומרווחתו הפיזית והנפשית של בן הזוג שלנו איננה יכולה להמשך לנצח?
מה עושים כשהחיים נכנסים לשגרה? הרי אנחנו בסך הכול בני אדם, עם צרכים מיוחדים רק לנו ועם חולשות מיוחדות רק לנו. הרבה פעמים אנחנו פשוט לא פנויים מספיק או לא מוכנים להשקיע במילוי הצרכים הבלתי מסופקים של בן הזוג שלנו. אנחנו הופכים להיות עצלנים יותר ופחות קשובים וכך גם בן הזוג שלנו. אני צריך מגע ואינטימיות אך בת הזוג שלי עייפה ולא מעוניינת, הוא נעדר שעות ארוכות מהבית והיא זקוקה להקשבה ושיתוף כמו אוויר לנשימה.
איך יוצאים מזה? ועוד לפני זה, האם אנחנו באמת חייבים להגיע למצב הזה? האם יש דרך למנוע הידרדרות כזאת? אז התשובה היא שכל עוד רוצים לתקן, אפשר לתקן.
כל זמן שנחיה באשליה שהאושר שלנו תלוי במי שנמצא לידינו והאומללות שלנו היא בגלל מי שלידנו, אנו נידונים לחוות חיים של אכזבות וכעסים ותחושות של בדידות ונטישה.
ההתחלה של תהליך הריפוי מתחילה בהבנה הבסיסית ואולי בהחלטה שאנו רוצים את הכי טוב בעבורנו. לנו מגיע הטוב ביותר!. עלינו להביא את עצמנו להבנה הזו ולזכור שגם אם אנחנו לא מסוגלים לראות את זה כרגע, לזוגיות שלנו ולנו מגיע צ'אנס נוסף. לא יתכן שנבחר באופן מודע לחיות חיי זוגיות לא תקינים או מכאיבים ונבחר להתעלם מהחובה שלנו כלפי עצמנו, כלפי בן זוגנו וכלפי הילדים שלנו לחיים טובים ומאושרים.
אז ההתחלה - מפסיקים לקלקל. אין תרופות קסם ועבודה על זוגיות היא תהליך מתמשך שאם נבחר להשקיע בו, ממש כמו גינה, יצמחו השתילים, הפרחים והעצים ונזכה ללכת בשבילי הגן וגם לקטוף את הפירות אך אם נזניח, לא נטפל ולא נשקה, ינבלו הפרחים והשתילים, ינשרו הפירות וההמשך כבר ברור. הקשר הזוגי מתחיל מבפנים, בן הזוג הוא המראה שלנו ולכן הרבו לחייך, להחמיא, לתמוך, לשבח, לעזור, לאהוב ועוד... ותוכלו להיות עדים לתהליך הדרגתי שבו מתחוללים שינויים
סיגל הכוהן
יועצת זוגית, מאמנת אישית להעצמה ופריצת דרך
סדנאות, הרצאות וחוגי בית
052-8646880
יועצת זוגית, מאמנת אישית להעצמה ופריצת דרך
סדנאות, הרצאות וחוגי בית
052-8646880
