מדוע ילדינו אינם מצליחים להתרומם במקצועות הליבה- אנגלית, מתמטיקה ולשון? 

מדוע ילדינו מתקשים באנגלית? במתמטיקה? במקצועות הומניים?

כיום, נעשה ברור יותר ויותר כי הלימוד בבית הספר, ובעיקר במקצועות הליבה (אנגלית, מתמטיקה ועברית), אינו משיג את מטרותיו. במקביל, נעשית מעורפלת יותר ויותר התועלת שמקבלים ילדינו משיטות ההוראה המסורתיות.

בתי הספר כיום, מרבים לעשות שימוש בהקנייה פרונטאלית ,כזו השמה את המורה במרכז ואת התלמיד כצופה, או כקהל גרידא. מנגד, ישנה תפיסה שטורפת את הקלפים, ומציעה חלופה טובה יותר, והיא `למידה פעילה`.


מהי למידה פעילה?

ובכן, מדובר בלמידה דרך חוויה, יצירה ועשייה. במילים אחרות- למידה בכיף...

למידה פעילה הינה דרך עוצמתית ביותר ללמידה מהדרך הפאסיבית יותר המקובלת במערכת החינוך, אשר מציבה את המורה במרכז ואת התלמיד כקהל. ממחקרים רבים ונתונים שנאספו על למידה פעילה עולה כי לשם השגת אפקט למידה מקסימלי, יש לשלב למידה פעילה יחד עם למידה כיתתית.

מחקרים בתחום חקר המוח מצביעים על יעילותה של למידה פעילה,
בעיקר בשל שלושת הגורמים הבאים:

1. אסוציאציות רגשיות: למוח יש סדר עדיפויות בעיבוד ואיחסון מידע- למידע הקשור לרגש, כגון שמחה, פחד, התרגשות, ניתנת עדיפות גבוהה יותר. זו הסיבה למשל, מדוע אנו מתקשים לזכור דבר שקר, לעומת מקרה אמיתי שחווינו. לכן, כאשר הלימוד מתבצע דרך חוויה, הומור, משחק, גילוי והנאה- המידע הנלמד מאוחסן בזיכרון הלומד בצורה מקסימלית.

2. זיכרון לטווח קצר: לאחר 20 דקות של למידה המוח מפסיק לעבד מידע בצורה יעילה בזיכרון לטווח הקצר. לכן, יש לגוון את שיטות הלמידה במהלך השיעור, על מנת שהלימוד יהיה אפקטיבי.

3. אינטליגנציות מרובות: עפ"י גארדנר, ישנן 7 סוגי אינטליגנציות. לכן, כל אדם לומד, זוכר, מעבד ומבין מידע בצורה שונה. וכך, לא ניתן ללמד את אותו החומר באותה הצורה שתהא יעילה עבור כולם. לדוגמא, יש אדם הלומד בצורה הטובה ביותר באמצעות קריאה ומירקור החומר הכתוב, יש אדם הלומד משמיעה, יש כאלה הלומדים תוך תנועה ותזוזה, יש כאלה באמצעות גרפים וטבלאות, וכן הלאה. לכן, יש ללמד ולמדוד הישגים באמצעים ושיטות מגוונים, כך שיינתן ייצוג מירבי לכלל הלומדים.