מבט על כסף ושתי משפחות שכדאי להכיר
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מבט על כסף ושתי משפחות שכדאי להכיר 

מאת    [ 17/05/2011 ]
מילים במאמר: 838   [ נצפה 1708 פעמים ]

 
 

האם אפשר לחיות עם אמצעים כלכליים מועטים ועדיין להיות מאושרים? התשובה היא בוודאות כן. האם אפשר לחיות עם אמצעים כלכליים נרחבים ועדיין לא להיות מאושרים? התשובה היא שוב, בוודאות כן. האם כדאי להסיק מכך שעדיף לנו להימנות עם בעלי האמצעים הכלכליים המועטים וזה ישפיע לטובה על אושרנו? התשובה היא ממש, אבל ממש, לא.

אז רגע, יש כאן איזושהי סתירה מובנית? גם כאן התשובה היא שלילית.  

כדי לראות את התמונה בפרספקטיבה רחבה יותר בואו נכיר שני מושגים חשובים (כאשר הם מנוסחים בלשון המתאימה לאזרח מן השורה שאינו כלכלן). הראשון שבהם הינו "שווי כספי נטו" (ליחיד או למשפחה) הכוונה הינה לנכסים (לרבות מזומנים, נדל"ן, עסק וכיוב') במחירי מימוש בניכוי סה"כ ההתחייבויות (לרבות חובות, הלוואות וכיוב') כאשר ההפרש הינו השווי הכספי נטו. שווי זה יכול להיות כמובן חיובי או שלילי.

 

המושג השני הינו "יכולת השרידות הכלכלית לאורך זמן". הכוונה הינה למצב בו שני בני הזוג

נאלצים או רוצים להפסיק את עבודתם ומממנים את עלויות המחייה ע"י החסכונות והנכסים שברשותם אשר מאפשרים להם להמשיך ולחיות ברמת חיים סבירה (לאו דווקא באותה רמה טרם השינוי). ככל שתקופת יכולת השרידות הכלכלית ארוכה יותר, והיא יכולה להימדד בחודשים או בשנים, כך יכולת הגמישות והאפשרויות העומדות בפני המשפחה גדולות יותר

 

שני מושגים אלו הינם מהחשובים ביותר לעניינינו ושילובם בחיי היומיום (בתוספת כלים נוספים) יאפשר לנו ניהול כלכלי נכון בעולם המודרני ה"לוחץ" עלינו לצרוך בלי סוף ובלי קשר ליכולותינו.

 

כדי להמשיך מעט את המושגים ולחברם לדוגמאות מחיי היומיום, בואו נכיר שתי משפחות:

 

הראשונה, משפחת "גחמה", שמרוויחה בחודש 30,000 ש"ח משפחת גחמה חובבת החיים הטובים ועושה את זה בסטייל. המשפחה מעודכנת ברזי עולם האופנה והגאדג'טים. אצלה לא תמצאו ג'ינסים שאינם ב"ליגה העליונה", בנוסף יש להם חברים שדואגים לעדכן אותם על כל השקה של סלולרי חדש ומגניב שיצא לשוק וכדי לנצלו היטב הם מדברים הרבה בינם לבין עצמם ועם חבריהם הרבים, תוך שהם מעדכנים אותם על פסגת הטכנולוגיה.

 

למשפחת גחמה יש גם קשרים טובים בבנק. מידי פעם הם מקבלים איזו הלוואה "נוחה" בתנאים ממש טובים. אפילו הפקיד מעדכן אותם שזה בול עבורם כלקוחות מועדפים של הבנק. בסוף החודש בחודש שגרתי הם הוציאו כבר 35,000 ש"ח אבל בסטייל והכל בשליטה... 

המשפחה השנייה שנכיר, משפחת מחשבה, המשתכרת 20,000 ש"ח בחודש, החליטה לדחות החודש קנייה של מחשב נייד חדש לאחר שחבר ביצע כמה שינויים בתוכנה במחשב הקודם וכעת הוא לא כל כך איטי. הסלולר שלהם הוא מדור ישן ובמילא הם מדברים יותר מהטלפון הקווי כיוון שזה יותר בריא ויותר זול ואפילו יותר נוח, ורק את מה שדחוף הם משאירים לסלולרי. אבי המשפחה הפסיק לעשן כי ה-800 ש"ח שיצאו כל חודש על סיגריות נחסכים כעת והם מיועדים לאיזון התקציב. משפחת מחשבה שמבצעת בקרה שוטפת על תקציבה הוציאה החודש 19,500 ש"ח.

 

אפשר להמשיך בתיאורים פלסטיים על שתי המשפחות אבל התמונה שלפנינו ברורה. במידה ומשפחת גחמה ומשפחת מחשבה מתנהלות כך לאורך זמן ושאר הנתונים הכלכליים שלהם זהים (חסכונות, נכסים וכו') הרי שהשווי הכספי נטו של משפחת גחמה קטן משמעותית מזה של משפחת מחשבה למרות שהם משתכרים ב50% יותר. סיכוייהם לפשוט רגל בדיוק כמו עסק שמגיע לחדלות פירעון גבוהים ובאם לא ישנו את צורת הניהול הכספי שלהם יגיעו לשם במהרה.

 

אז חשוב מאוד מהו סכום ההשתכרות החודשי או כמה כסף נכנס כל חודש לשימוש המשפחה, אבל הרבה יותר חשוב וממש קריטי זה מה נשאר כל חודש למשפחה. האם מדובר במספר חיובי או שלילי? ומהם המאגרים הכספיים שעומדים לרשותה?

 

כאשר השרידות הכלכלית שלנו גבוהה, לא תיווצר בעיה כספית גם באם לא תהיה לנו עבודה במשך זמן ארוך. יכולת שרידות כלכלית גבוהה נמדדת בשנים, מאפשרת יכולת תמרון למשפחה בשקט נפשי לכל אחד מיחידיה. פתאום לא צריך להתחשב בבוס המעצבן שיכול לפטר אותנו כל יום או לקום באי חשק לעבודה כי מוכרחים להרוויח כסף. קיימת אפשרות לעשות טיול ארוך וממלא מצברים, לעזור לילדים, או כל פעילות שבה המשפחה (או היחיד) מוצאים אותה כנכונה ומתאימה לצרכיהם.

 

כמובן שכאשר המצב הוא שונה והמשפחה חיה על הקצה הפיננסי, היא מתאזנת רק עם כניסת המשכורות ובהוצאות חריגות היא צוברת הלוואות שנושפות בעורפה. אז לא רק, שאי אפשר לפנטז על רכישת מותרות אין אפשרות לבצע אפילו את השינויים הדרושים והמחוייבים מהמצב וגם אם העבודה מלחיצה ומעצבנת נאחז בה בחוזקה ובכך נגביר לצערנו את התסכול, המרירות והעצבים אשר יתבטאו גם במישור הנפשי ובלכידות המשפחתית. 

אז הכי טוב להרוויח הרבה כסף (באם הוא לא עולה לנו בבריאות ובלחצים מוגזמים), להוציא פחות ממה שאנחנו מרוויחים ולחסוך לימי סגריר או למטרות יזומות. אבל המבנה הכלכלי אצלנו בישראל לפחות בזמן הנראה לעין מנציח את שלטונם של מספר משפחות בעלי הון ואנשים פוליטיים מקושרים המגיעים לרמות שכר בלתי נתפסות כאשר על מרבית העם נגזר לעבוד קשה באופן יחסי ולהשתכר "בסדר". (הכל יחסי כמובן). מכאן, מהנתונים הללו, ברור שזאת האחריות שלנו בלבד להביא את השווי הכספי נטו שלנו לערכים הגבוהים ביותר האפשריים וכפועל יוצא מכך לפעול להגברת יכולת השרידות הכלכלית שלנו לזמן ארוך של שנים.  

איך עושים את זה נכון? תתקשרו ונתאם פגישה.

 

להתראות,

 

עמי חסון.

עמי חסון יועץ ןמאמן אישי ולכלכלת המשפחה


www.blogami.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב