הויכוח על היחס תועלת- סיכון שבטיפול ההורמונאלי החלופי בגיל המעבר נמשך מזה תקופה.
ד"ר יוסי מאי,גניקולוג בכיר ומנהל מרפאת גיל המעבר לנשים במרכז הרפואי מאיר, מסביר על התופעות שעלולות לצוץ בגיל המעבר וכיצד ניתן להתמודד איתן בצורה קלה יותר.
תקופת גיל המעבר של האישה משמעותה הפסקת מחזור הווסת כתוצאה מהפסקת הפעילות השחלתית. גיל המעבר או גיל הבלות או בלועזית ה?מנופאוזה? מתחיל בממוצע בגיל51. מקובל לקבוע כי אישה עם חידלון ווסת של שנה הנה בגיל המעבר, אך
היום ניתן לקבוע את הדבר על-פי בדיקות הורמונאליות של הגונדוטרופינים והאסטרוגן בדם.העלייה בתוחלת החיים עד לסביבות גיל השמונים, מביאה למצב בו האישה במצב של חסר אססרוגני במשך כשליש מחייה.
תופעה זו היא בעלת משמעות כבדת משקל לאישה, מאחר ומדובר בהשפעות רב מערכתיות
של האסטרוגן הבאות לידי ביטוי בהעדרו, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. תופעות גיל המעבר בטווח הקרוב הינן בעקר וזומוטוריות, המתבטאות בגלי חום והזעה דפיקות לב)פלפיטציות(, ותופעות פסיכונוירולוגיות המתבטאות בהפרעות בשינה, עצבנות, אי שקט, נטייה לרגזנות, שינויים במצב הרוח, דיכאון והתפרצויות בכי, חרדה, ירידה בחשק המיני וירידה באנרגיה. תופעות אלו מכונות תופעות גיל המעבר, פוגעות קשה באיכות החיים של האישה וניתנות לטפול יעיל במתן אסטרוגני.
קימות תופעות נוספות של הירידה באסטרוגן, המתבטאות ביובש נרתיקי בתכיפות ודחיפות
במתן שתן ובנטייה לזיהומים. מחקרים הראו גם השפעה על העור המתבטאת בירידה בעובי העור, ובירידה בקולגן.
החסר האסטרוגני קשור גם בהשפעות בטווח הארוך. הכוונה לעליה בהיארעות מחלות לב וכלי דם עליה באוסטאופורוזיס ובשברים בירך ובעמוד השדרה וכן ירידה בזיכרון ומחלת אלצהיימר.
ב20/7/01 פורסם בארה"ב מחקר WHI ( (Women Health Initiativeשהופסק טרם זמנו
בגלל הממצאים שהראו עליה במחלות לב ובסרטן שד )תוספת של8 נשים ל- 10000) ובארועים טרומבואמבוליים )תוספת של 18 נשים ל 10000) בנשים שקיבלו טיפול הורמונלי למשך שנה לעומת אלו שלא נטלו הורמונים. לעומת זאת נצפתה ירידה במספר המקרים של סרטן המעי הגס וירידה במספר השברים בעצמות הנשים שקיבלו את הטיפול ההורמונלי החלופי.)ירידה בסדר גודל של6 ו-5 נשים בשנה בהתאמה(. מחקר זה שעורר וויכוחים רבים ובעיקר פחד בצבור הרחב, מעורר וויכוחים בעולם הרפואי גם היום, ולכך מספר סיבות חשובות:
ראשית, חשוב לציין כי רוב הנשים שהשתתפו במחקר זה היו בגיל הממוצע 63 כלומר בגיל
המאוחר בכ 10 - שנים מהגיל בו מופיעות תסמונות גיל המעבר שבעטיין מומלץ הטפול ההורמונאלי החלופי . ואמנם המחקרים הוכיחו כי הטפול ההורמונלי שניתן קרוב להפסקת המחזור, כתוצאה מהשפעתו על הורדת הכולסטרול הכללי והכולסטרול הרע והעלייה בכולסטרול הטוב יכול למנוע מחלות לב וכלי דם. ודווקא יותר בטפול הורמונלי לטווח הארוך.
שנית, המחקר בדק רק סוג אחד מסוים של הטפול ההורמונלי ?פרמריל?ופרפרמריל פלוס?
)שאינם משווקים יותר בארץ( ה?פרמריל? הינה תרופה המכילה סוגים שונים של הורמון האסטרוגן ובמינון אחד וקבוע. ה?פרמריל פלוס מכילה תוספת של פרוגסטרון לאסטרוגן, )וזאת על מנת למנוע סרטן רירית רחם בנשים שלא עברו כריתת רחם(, כאשר הפרוגסטרון גם הוא רק מסוג אחד, ?ארגסס? )מדרוקסיפרוגססרון אצטט( ובמינון אחיד. ברור לכל אדם בר-דעת כי הרכבים שונים של הורמונים ומינונים שונים הינם בעלי השפעה שונה על גוף האדם. ואמנם לאחרונה הופיעו בשוק הורמונים סינטטים ובמינון נמוך עם תופעות לוואי קלות יותר. לדוגמא, לא הייתה עלייה ברגישות בשדיים ובדחיסות הרקמה בממוגרפיה בטפול ההורמונלי במינון הנמוך. לצערנו לא בוצע עדיין מחקר מקיף כגון זה האמריקאי עם ההורמונים הללו.
קיימות סיבות רבות לאי נטילת טיפול הורמונלי חלופי או להפסקתו. הפחד מהשמנה, דמם נרתיקי, "זה לא טבעי?, ועוד. אך הסיבה העיקרית להימנעותן של הנשים מנטילת טיפול הורמונלי הוא הפחד מסרטן שד.
מחקר WHI הראה כי תוספת הסיכון לסרטן השד בטיפול ההורמונלי החלופי היא של 8 מקרים ל10000,נשים שלקחו שנה טפול, או עפ"י מחקר קודם ב?לנצט? תוספת של 2 מקרים ל 1000 נשים אחרי 5 שנות טיפול, ו- 6 נשים ל1000 אחרי 10 שנות טיפול הורמונלי חלופי. חשוב לציין כי הייתה ירידה בסרטן שד בנשים שקבלו אסטרוגן בלבד )נשים לאחר כריתת רחם(, לעומת קבוצת הבקורת שלא קבלה הורמונים.
לפי הודעת האיגוד האמריקאי לגיל המעבר(NAMS) מ 2010 - ,הסיכון לסרטן שד לאחר לקיחת אסטרוגן ופרוגסטרון למשך5 שנים, הוא כמו הסיכון להיות במנופאוזה 5 שנים. הסיכון קשור לרמות הפנימיות והטבעיות של אסטרוגן ופרוגסטרון בנשים. המחשבה היא כי הטפול ההורמונלי החלופי אינו גורם ליצירת תאים סרטניים, אלא רק זרז להופעת סרטן השד.
עמדתו של האיגוד האמריקאי, שאומצה ע? האגודה הישראלית לגיל המעבר, הינה לתת טפול הורמונלי חלופי רק לנשים הסובלות מתופעות גיל המעבר בדרגת חומרה בינונית וקשה, ובמינון הנמוך היעיל, אך לא כטיפול למניעת מחלות כמו אוסטאופורוזיס ומחלות לב.
לסיכום, אין מחלוקת על העובדה כי הטפול ההורמונלי החלופי משפר בצורה משמעותית
את איכות החיים לאישה הסובלת מתופעות גיל המעבר. הטפול עם ההורמונים הסינטטיים ובמינונים הנמוכים הראה תוצאות טובות עם ירידה בתופעות הלוואי. יש להתחשב בעבר הרפואי ובספור המשפחתי של מחלות לב, כלי דם, אוסטאופורוזיס סרטן שד ועוד. בנוסף על האישה לקבל מהרופא את כל המידע לגבי יתרונות הטיפול במניעת תופעות גיל המעבר אוסטאופורוזיס ,מחלות לב וכלי דם, לעומת הסיכונים של מחלות טרומבואמבוליות וסרטן השד, ותופעות הלוואי, כגון הופעת דמם נרתיקי מהרחם, רגישות בשדיים, ויתכן תופעות טרומבואמבוליות ואבנים בכיס מרה. האישה חייבת לעבור בדיקות תקופתיות על-ידי רופא נשים ובדיקות שד אחת לששה חודשים ולידע את הרופא על כל תופעה חריגה.
